בזמן הנסיעה אל מטרתנו, חשכו השמיים יותר ויותר והם נעשו יותר ויותר עגומים. כפי שתיארתי לעצמי, אין זה רק מזג האוויר, אלא הכיבוש, שהוא עגום ועצוב. עוד סגר, עוד עוצר, והגבלות והמתנה ללא סוף. אולם הצבא באמת חושב שמחסום משופץ יגרום אושר לפלסטינים ויאיר את חייהם.13:30 קלקיליהיש מעט כלי רכב, המחכים להיכנס לעיר ואין כלי רכב המבקשים לצאת ממנה. גבר מתקרב אלינו כשאנו מתקדמות לכיוון המחסום ואומר לנו, "איש אינו מורשה לצאת". ואכן, אחד החיילים אומר לנו שמוטל עוצר מזה כמה שעות. איש אינו מורשה לצאת, מלבד קומץ הולכי-רגל וכלי רכב שבידיהם הניירות הנכונים. כל אחד נבדק.14:10 עזון סגור לחלוטין; הבלוקים מבטון מוצבים בצפיפות, ללא כל רווח ביניהם. אין כל סיכוי לעבור דרכם. כולם בביטחון מלא בפנים.15:50 – ענבתאאין תור של כלי רכב נכנסים, אולם יש תור ללא סוף בכיוון היציאה מטול כרם. הבדיקה של תעודות הזהות ושל כלי הרכב היא ספוראדית, אולם אנו רואות שתעודות הזהות של רוב הצעירים נבדקות. בשעה 16:00 מוחלפת המשמרת, כאשר נראה שהחיילים בשתי המשמרות ממלאים את תפקידם ביעילות. בבית איבא אומרים לנו כמה נהגי מוניות שיש המתנה של שלוש שעות בענבתא. מתצפית על אוטובוס בתור, ראינו ש-45 כלי רכב עברו תוך 15 דקות, אולם איננו יודעות כמה זמן המתין האוטובוס לפני בואנו.17:00 שער 753יש ג'יפ אחד ורכב האמר על הכביש ליד עמדת החיילים, כאשר מספר הולכי-רגל וכמה כלי רכב ממתינים בשני השערים. הרכבים הצבאיים ממשיכים בדרכם והחיילים, קבוצה חדשה של אנשי מילואים, מתחילים לבדוק את הולכי-הרגל, בזמן שכלי רכב נוספים מצטרפים לתור. כאשר אנו מתקרבות אל החיילים, אחד מהם מרים את היד כדי שנעצור, בזמן שהוא מפצח גרעינים ומחכה לחזרתו של חברו לעמדה; החיילים אינם מכירים את מחסוםWATCH ובתחילה אומרים לנו שאנו יכולות לעבור ולאחר מכן אומרים שאנו יכולות לעבור רק עד א-ראס. אנו אומרות להם "זה מה שאנו עושות כל שבוע". א-ראסיש כאן ארבעה חיילי מילואים, שתי חיילות וכלב אחד. שני טנדרים מעוכבים. תעודות הזהות של אחד מהם נבדקות ומהשני הוצאו כל החבילות, התיקים והחפצים של הנוסעים והכלב נובר בהם.