אבו-דיס, סוואחרה03.05.2005 אחה”צ משקיפות: חנה ג., רינה ה., רחל ו. (מדווחת) הפשפש בפשפש ראינו שוטרי משמר הגבול שבדקו את התושבים שטיפסו מעל החומה, אך לא את אלו שעברו דרך המנזר. במלון הצוק לא חלו כל שינויים בשבועות האחרונים. המקום זנוח ועשבי הבר גדלים פרא.חזרנו למנזר ועברנו לצד השני. שני חלקי החומה הנבנית עומדים “להפגש” ולסגור כל אפשרות לראות את ירושלים. הקונטיינר התנועה בקונטיינר נעה במהירות וביעילות. בערך כל מכונית שביעית או שמינית נעצרה לביקורת, ואנשי מג”ב עבדו היטב ובשקט. הסעות של משמר הגבול עצרו כדי לאסוף את נציגי המת”ק, אשר עצרו לידינו והתעניינו איך, לפי דעתנו, הבדיקות נערכות. חזרה לפשפש חזרנו לצד הישראלי של הפשפש. שני נהגים, שמפתחות מכוניותיהם ותעודות הזהות שלהם נלקחו על ידי שוטרי מג”ב, התדיינו עם השוטרים. האחד טען שרק עצר לרגע כדי להוביל את בנו למקום והשני – רק פרק מטען מרכבו. ניסינו להתערב ולשאול את אנשי מג”ב מדוע הם מציקים לנהגים שלא פשעו ולא התכוונו לעבור את המחסום. החיילים הרגישו אי נוחות מההתנהגות הקשה הבלתי מוצדקת כלפי הנהגים, אך הם כבר העבירו בקשה להזמין את המשטרה (הכחולה) למקום לרישום דוחות. כשהשוטרים הגיעו למקום ניסינו לדבר על לבם לא להתאכזר לשני הנהגים בהצקה בלתי נחוצה. השוטרת ענתה שהתאכזרות זה הוצאת 6 מיליון יהודים להורג בשואה. בנקודה זו חנה (שהתחנכה בגרמניה והתנסתה ברוע של השואה בחייה) זעקה אל השוטרת שלא תעז להשתמש בשואה כדי להצדיק התנהגות שאינה הולמת. השוטרת (למרות שניסתה לשוות לעצמה חזות של אי אכפתיות), לקחה לתשומת לבה את הזעקה המרה של חנה.קצין המשטרה רשם דוח רק לאחד משני הנהגים. הקצין, גם הוא, היה במבוכה מכל העניין. אילו היינו שם מספר רגעים מוקדם יותר (לפני שקראו לשוטרים), אולי היינו מונעים את כל הפרשה הבלתי נחוצה. כל השותפים היו כבולים בהוראות ממעל, וכפי שביטא זאת חייל משמר הגבול: ” אנו כולנו קורבנות של מדיניות הממשלה. רק שינוי במדיניות יביא לשינוי התנאים בשטח”.