7:00 שועאפט (ענאתא)

פקקים רציניים ביציאה ממחנה הפליטים, למרות שני המסלולים הפועלים ביעילות. רוב הילדים לא לומדים היום ולכן אין עומס של אוטובוסים.
 

שרוולי התיל הוארכו עד מאוד: כ-20 מטרים לפני המחסום ועוד 50 מ' אחריו – מצד אחד מסדרון ארוך להיכנס, ומצד שני לצאת. אין מעבר בין השרוולים.  בכביש הכניסה הראשי למחנה אבנים רבות מפוזרות ובשוליים מפויח. היו כאן מהומות ביום שישי ואתמול, ומכוניות לא הורשו לצאת מהמחנה כבר ארבעה ימים .
 
התושבים, שרובם בעלי תעודות תושב ירושלמיות, ממורמרים על כך מאוד. כל מיניבוס נבדק בקפידה ומורדים ממנו כל הנערים והצעירים. הם נבדקים אחד אחד בהשוואה לצילומים שצלמו את זורקי האבנים ומבעירי הצמיגים, לפי דברי מפקד המחסום (א. בחור נעים ויעיל). הייתי נוכחת בשלוש בדיקות כאלה, וכולם שוחררו תוך כמה דקות, אך המיניבוס כבר נסע לדרכו.

8:00 עיסאוויה

נכנסתי מהכניסה המזרחית, מכביש מעלה אדומים. אין כוחות ביטחון בכניסה, ובמרכז הכפר עצרו אותי פעמיים רעולי פנים מחזיקים דגלי פלשתין ואלות הבודקים מכוניות נכנסות לאזור המרכזי. בתחילה סימנו לי לחזור אחורה. מזל ששמתי את הדגל של MW על האוטו, והצבעתי על התג שענדתי ואז המשכתי בדרכי לגבעה הצרפתית.

השם שלנו שווה מעבר בכפר גם בעתות מתח.הרעולים האלה נשמעו לי נערים צעירים, ונראה שהם מנסים לדחות את הקץ ואת פשיטת השב"כ וכוחות הביטחון על הכפר אחרי המהומות שהיו בימים האחרונים. עיסאוויה הייתה הרי בראש החדשות.

חיי הכפר ממשיכים כרגיל, אנשים עוסקים בענייניהם ברחובות, וביציאה לכיוון הגבעה הצרפתית אין מחסום בדיקה לתושבים, רק ג'יפ מג"ב בפוזיציה מאיימת על הגבעה המשקיפה על הכביש. אחה"צ שמעתי בחדשות שהיו שוב מהומות בעיסאוויה, חשבתי על הנערים שהניפו את דגל פלסטין  לכמה שעות ועכשיו בוודאי מבלים במחנה עופר ואח"כ בכלא.

8:20     שיח' ג'ראח

עמדת המחאה (אין כבר אוהל הרבה זמן) ריקה. בדרך אני פוגשת מתנדב ISM שהיה במקום ביום ראשון שעבר והוא מספר שעבר סוף שבוע שקט להפליא. גם ההפגנה עברה ללא מעצרים והמתנחלים לא יצאו אחר כך מהבתים (לרוב מגובים בפורעים דתיים) בניסיון הרגיל להטיל אימה בשישי בערב. אולי בית ראווי לא יהיה כשר לפסח ויפונה? אני מצלמת את צלבי הקרס הירוקים שלא צילמתי בפעם שעברה והשכנים מוסרים לי שהדיון בתלונה על צאלח  מתקיים היום. נאצר יחזור למקום ביום רביעי (אם לא יימצא משהו חדש להאשימו… ).

9:10 שיח' סעד

בדרך לשיח' סעד נסעתי דרך ואדי ג'וז וסילוואן המתנהלות כרגיל. לפחות ביטלו את התהלוכה של ברוך מרזל בסילוואן שהייתה אמורה להתקיים היום, לטובת "חפלה תימנית" בבית יהונתן בפסח. מה לא עושים כדי לאחד את ירושלים…

לשיח' סעד הייתי מוכרחה להגיע כי בשבוע שעבר התפרסמה החלטת בית המשפט העליון הסותמת את הגולל על תקוותם של תושבי שכונת הקצה הקטנה הזו לחזור לחיקה של שכונת האם ג'אבל מוכאבר. ההחלטה הורתה לצה"ל ולמשרד הביטחון להשאיר שער פתוח במשך 24 שעות במקום לתושבי השכונה.
 

הרבה דברים נשארו לא ברורים, ועורך הדין של השכונה, ריאד נאצר, הגיש שאילתות הבהרה. להפתעתי, החבר'ה הצעירים העומדים תמיד בראש הגבעה (עוסקים בהסעות מן השכונה ובתוכה, באין עבודה אחרת) היו מלאי תקווה. אמרו ששמעו שכל מי שכתוב שיח' סעד בתעודת הזהות שלו, גם אם היא פלשתינית, יורשה לעבור בשער שיישאר פתוח. לי זה נשמע ממש תקוות שווא לא הגיונית, אבל לא רציתי לומר זאת באופן בוטה. דיברתי עם מאי המורה, והגשנו דרך ועדת תלונות שלנו תלונה אישית של מאי, מגובה בשמות נשות מחסוםווטש המגיעות למחסום, המוחה על התנאים במחסום הקטן.