אום אל ח'יר, דרום הר חברון, סוסיא
אורח מרדכי אברהם: האורח הגיע מירושלים. הוא מתנדב וותיק בהבאת חולים לבתי חולים. הביע התעניינות בפעולותינו באזור. לדבריו היה גם בבקעה עם דפנה.
אום–אל–ח’יר:
פתחנו את המשמרת בביקור ניחומים אצל משפחת סולימאן האדלין באום אל ח’יר. עיד היה עסוק אבל ישבנו עם אחיו מועטסם. כאדם מאמין הוא מקבל את העובדה שכל אדם בהגיע יומו הולך לעולמו, אבל לא ככה ולא ע“י כוחות הכיבוש. סיפר בפרוטרוט את מה שידוע וברור: סולימאן נדרס עי טרקטור נהוג בידי יהודי מקרית ארבע.
סוסיא: ביקור של עיסאווי פריג‘:
הייתה הערכות מרשימה של כוחות הביטחון. הרבה מאד כלי רכב, חיילים וחיילות. מישהו ברר לגבי זהותנו ומעשינו. הסברנו שבאנו לבקר חברים. עזאם אמר שמחכים לח“כ כלשהו ממרצ. לשמחתנו הגיעו צעירים שנמצאים באזור די הרבה לאחרונה, והם אמרו שעיסאווי פריג‘ אמור להגיע. הגיעו יהודה שאול ואבנר גבריהו משוברים שתיקה ומארחים את עיסאווי פריג‘. הם הסבירו והראו לו את המצב ואת הסבל שנגרם על ידי המתנחלים.
אנשי הביטחון נערכו באופן היסטרי מסביב לעיסאווי פריג‘, ולא נתנו לח“כ להתקרב למגורי האנשים ולגינת המשחקים. אחרי שקיבל הסברים מפורטים מיהודה שאול ומצעירה שנמצאת שם לאחרונה עם חבריה, הוא
התעניין בנו. שאל אם אנחנו חושבות שמעשינו מועילים/ מקדמים במשהו את המצב. עניתי לו לגבי חשיבותה של העין והאוזן האזרחית, המצלמת והמדווחת במציאות הקשה באזור זה. כמובן שעדיין אין מספיק פרספקטיבה המאפשרת להעריך את מעשי הארגונים המוחים על עוולות הכיבוש. מענין מה היה קורה לולא היינו שם.
בסוף השיחה הוא אמר שאנחנו האור בקצה המנהרה. הוא כיוון אל כל נציגי הארגונים: אלינו,
לשוברים שתיקה ולצעירים שאין להם עדיין שם מוגדר, אבל הם לנים שם ונמצאים שם רוב הזמן. הם יכלו לספר מה קורה שם 24/7.
אום אל-ח'יר
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
אום אל ח'יר
כפר פלסטיני בנפת חברון שבדרום הגדה המערבית, בכפר חמש משפחות.
התושבים הפלסטינים התיישבו במקום לפני כמה עשורים לאחר שגורשו מאזור ערד.
הם רכשו את הקרקע מתושבי הכפר הפלסטיני יטא.תושבי אום אל חייר סובלים מאלימות קשה של מתנחלי כרמל הסמוכה, ממצוקת מים, ומהריסות מבנים תכופות בידי המינהל האזרחי.
-
דרום הר חברון
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
יטא היא עיר המחוז של דרום הר חברון.
היא נמצאת באזור סְפר בין האזור הפורה של חברון וסביבתה לבין המדבר של הרי חברון. היא מונה כ-64 אלף תושבים. הכפרים מסביבה מכונים מסאפר יטא (כפרי הבת של יטא). תושביהם מתקיימים מצאן וחקלאות. החקלאות מתאפשרת רק בחלקות קטנות, בעיקר סמוך לערוצי נחלים. רוב האזור סלעי וטרשי.מראשית שנות השמונים הוקמו על האדמה החקלאית בדרום הר חברון, אשר עובדה בידי הפלסטינים, מספר התנחלויות ומאחזים: כרמל, מעון, סוסיה, מצדות יהודה, עתניאל ועוד היד נטויה. מאז הוקמו ההתנחלויות ושטחיהם החקלאיים צומצו, סובלים התושבים בדרום הר חברון מהתנכלויות מצד המתנחלים, ובמקביל נמשכים נסיונות גירוש והריסות בתים במקביל למניעת מים וחשמל. הצבא והמשטרה נמנעים מלהתערב בדרך כלל באירועים אלימים ואינם ממצים חקירה הנדרשת לאכיפת החוק על המתנחלים הפורעים. ההתנכלויות בדרום הר חברון כוללות תקיפה ונסיון לשרוף אוהלי מגורים, שיסוי בכלבים, פגיעה בעדרים ומניעת גישה לשדות מרעה.
המחסומים בדרום הר חברון מרוכזים בכבישים המרכזיים 317 ו -60. ברובם לא ניכרת נוכחות צבאית, אך מערך מבוזר של מגדלי שמירה מאוישים מנטר את הכפרים הפלסטיניים ואת דרכי הגישה להתנחלויות. חסימות מסוגים שונים מוצבות בהתאם לצורכי המתנחלים והצבא. מדובר בעיקר בצומת זיף, מעבר דורא-אלפוואר וצומת הכבשים בכניסה הדרומית לחברון.
עודכן אפריל 2021, מיכל צ'
Muhammad D.Jun-7-2026אבן שהניחו מתנחלים בדרך המובילה לשטח משפחת ת'יל ברהווה
-
סוסיא
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
סוסיא הפלסטינית שוכנת היום בין ההתנחלות סוסיא לבין הבסיס הצבאי . התושבים החלו להתיישב בשטחים שמחוץ לכפרים בשנות השלושים של המאה ה–19, והתגוררו במערות, אוהלים וסוכות. עד היום הם מקיימים אורח חיים מסורתי ופרנסתם מבוססת על חקלאות ורעיית צאן. עד מלחמת 1948 עיבדו החקלאים שטחים שהתפרשו עד לאזור ערד. בעקבות המלחמה איבדו חלק ניכר מאדמותיהם שנותרו מעבר לגבול, בצד הישראלי. לאחר מלחמת 1967 והכיבוש הישראלי הוקמו באזור מחנות צבאיים, הוכרזו שטחי אש ושמורות טבע, ושטח האדמות צומצם עוד יותר. ההתנחלות היהודית בסוסיא החלה ב-1979. מאז מתנהל מאבק עיקש לסלק את שרידי התושבים הפלסטיניים המסרבים לעזוב את מקום הולדתם ולעבור ליאטא הסמוכה. עם פיתוחו של אתר תיירות בח’ירבת סוסיה בסוף שנות ה-1980 (בית כנסת קדום) גורשו עשרות משפחות שגרו במערות בסביבתו. במחצית השניה של שנות ה- 1990 התפתחה באזור צורה חדשה של התנחלות – חוות רועים של מתנחלים בודדים. תופעה זו גרמה להגברת המתח בין המתנחלים לתושבים המקוריים, הפלסטינים, והביאה להתנכלויות חוזרות ונשנות של תושבי החוות כלפי הפלסטינים. במקביל נמשכו הריסות מבנים והשחתות יבול מצד גורמי הביטחון וכן מניעת מים וחשמל. בסוסיא הפלסטינית, כמו בחלק גדול של כפרי דרום הר חברון, אין מים זורמים, אך עובר בה צינור המים המספק מים להתנחלות סוסיא. הפלסטינים קונים מים יקרים שמגיעים במכליות. חשמל סולרי מסופק על ידי מערכת קולטים, שהותקנה בכספי תרומות. אך ההריסות בכפרים לא חסות על בורות מים ולא על הלוחות הסולאריים ועמודי חשמל המיועדים להעברת חשמל סולרי בין הכפרים. עודכן אפריל 2021, ענת ט.
-