בית איבא, יום ב’ 31.5.04, אחה”צ משתתפות: רותי ק’, מרים ל’, רנה ר’, מיה ק’ (מדווחת)אורחת: סטפני, עיתונאית, לה מונד תמצית: מחסום שראשיתו עומס גדול, עקב סגירת המחסום למשך כחצי שעה (בגלל התראה), והמשכו התרת הפלונטר.בדרכנו למחסום חווארה וכן בדרכנו חזרה, עברנו בצומת תפוח שהיה עמוס מאוד (כ-15 מכוניות המחכות לבדיקה בכיוון דרום). לעומת זאת, בצומת ג’ית ובכל שאר הכבישים בהם נסענו לא היו מחסומי פתע. 14.15 – בית איבא: קצת לפני שהגענו המחסום היה סגור כחצי שעה בגלל התראה על מחבל באחד ממחסומי שכם, ולכן כל המחסומים היו סגורים לזמן מה. ראינו את הפעילות בחווארה, כשחיילים רצו על הגבעות, ואחר כך כרעו על ברכיהם מאחורי מחסומי הבטון עם רובים שלופים. לבית איבא הגענו לאחר האקשן.כשהגענו צבא על המחסום המזרחי המון רב בכיוון היציאה משכם, כ- 60-80. לקח כשעתיים עד שהצליחו לדלל את הקהל, את הולכי הרגל העבירו במהירות. נראה שהגיעו המון אנשים, כי למרות המעבר המהיר עמדו בתור רוב הזמן עשרות אנשים. בשני הכיוונים היה עומס של מכוניות, אך לא היו עיכובים. עגלה זעירה רתומה לחמור, ועליה צינור מגולגל, נאלצה לחזור לאחור לאחר שעקפה את המשאיות. עברה בהגיע תורה. בין העוברים: בחור מבורקה עם אחיו. עבר בבוקר לשכם ללא כרטיס מגנטי, על מנת לעשות קניות לקראת חתונת אח. ע’ נתן לו לעבור בבוקר ואמר לו להוציא באותה הזדמנות כרטיס מגנטי במת”ק. לדבריו ךא היה לו זמן להגיע למת”ק וכשרצה לחזור עם אחיו לביתו, ללא הכרטיס המגנטי, עוכב ע”י ע’. לאחר דיונים והפצרות מצידו שיחרר אותו.כשהגענו היו במקום ארבעה מעוכבים, שעמדו בסככת צל קטנה חדשה! לדבריהם אחד ארבע שעות, אחד כמה דקות, ושנים משהו באמצע. מעוכבים באו והלכו, אך רובם ככולם חיכו (בזמן שהיינו שם) מספר דקות עד שלושת רבעי שעה. קשה מאד להבין כיצד זה חיילי המילואים שבמחסום מצליחים לקבל תשובות מהשב”כ תוך זמן כל כך קצר, ואילו אצל חיילי החובה זה לוקח שעות! מעוכב אחד מבוגר, שעוכב בגלל שבא למחסום ללא תעודת זהות, חיכה כשלושת רבעי שעה, ורק אז הראה לנו צילום של ת”ז שלו, שבצידה כתוב בעברית בעט: “תעודת הזהות של הנ”ל נלקחה ממנו בפלוגת שבי שומרון. נא התקשרו אלינו”. דקות לאחר שהראה את הצילום הוא שוחרר והלך לדרכו. סטודנט ששכח את תעודת הסטודנט בביתו ורצה לחזור משכם הביתה – שוחרר תוך דקות.התלוננה בפנינו אשה פלסטינית שמחסום ענטבא (מחסום הברזל בסמוך להתנחלות עינב) מעיק ומכביד מאוד על חיי האוכלוסייה. באותו הקשר כדאי לומר, שאתמול נעמי ל’ פגשה במחסום בית איבא נהג מונית שהתלונן על אי סדרים בין מוניות לאוטובוסים, כשמעדיפים את נהגי האוטובוסים ומתנכלים לנהגי המוניות. לפני לכתנו נפרדנו מב’, המפקד המילואימניק של המחסום, איתו הסתדרנו היטב. דברי הפרידה שלו היו: “תמשיכו בדרככן, אך תהיו עדינות עם החיילים”. לדבריו, חלק מנשות המחסומים מתנפלות עליהם על לא עוול בכפם.