חווארה, יום שני, 31.5.04, אחה”צ משקיפות: מקי ש’, נויה א’, חנה, ענת ד’ (מדווחת) יום שרבי ואביך, דחפורים אשר מכינים את השטח לבנייה מפזרים ענני אבק ורעש טורדני.השילוט המתנוסס על כל עמוד פנוי בשטחו של המחסום לא מתיר ספקות באשר לזהותו של גדוד הצנחנים.כעשר דקות לאחר בואנו הוכרזה כוננות “הקפאת חיים”, שמקורה במידע מודיעיני על המצאותו של גורם עוין באיזור. תנועת המכוניות והולכי הרגל הוקפאה למשך עשרים דקות, דבר שגרם להיווצרות עומס משני צידי המחסום. חווארה דרום את זמן שהותנו לצד חיילי המשמרת הראשונה ועד לעזיבתם בשעה 14:30 ניתן לתאר כחוויה די מתסכלת. הסמל מפקד המחסום, הוביל מערך התייחסות קשוח, גס ונטול חמלה. החיילים לא ויתרו על כל אפשרות להפגין את כוחם אל מול האוכלוסייה האזרחית, נשקיהם היו מכוונים כלפי העוברים ושבים ללא הפוגה ומכל עבר. את המעוכבים לא היתה למפקד כל כוונה לשחרר אלא ללמדם את הלקח המגיע למי שחורג מהנהלים. כל נסיונותי לפנות אליו על-מנת להקל על המצב עלו בתוהו. תשובותיו היו ילדותיות וודאי שלא ענייניות.עם חילוף המשמרות השתפר המצב באופן משמעותי. המפקד המחליף התנהל בשקט ובאדיבות, המעוכבים שוחררו במהרה. פניתי אליו בעניין חריג לגבי אֵם שבקשה להיכנס לשכם עם שני ילדיה, המבוגר ביניהם בן 16. הוא שוחח עם האם ולאחר בדיקה קצרה התיר להם לעבור. עם חילוף המשמרות הגיע אחד החיילים מלווה באנרגיות לוחמניות ונהנה גם מתגובת חבריו, מה שתרם להתייחסות גסה במיוחד. הוא צעק ללא הפוגה ואיים על מי שהעז להשמיע קול התמרמרות, גם כלפי הממתינים לתורם. נוכחותו של סגן מהמת”ק, שהגיע לבדוק את המצב לאחר התלוננותנו, הצליחה לרסן גם אותו. חווארה צפון בעקבות ההתראה החמה נוצר עומס רב של ממתינים, שנדחקו, נדחפו ונמחצו. החיילים סירבו להתערב בנעשה ולכן מקי יזמה ארגון מחדש של התור לפי הדחיפות שבמעבר – נשים זקנות ונשים בהיריון ראשונות ואחריהן כל השאר. מכאן והלאה תנועת האנשים זרמה באופן תקין, נציגי המת”ק היו יעילים ביותר. מקרה נוסף ראוי לציון: בחור שהגיע עם תעודת מורה מזויפת, הודה מייד והעניין נפתר במקום מבלי שהיה צורך לערב גורם חיצוני. המעוכבים המתינו כשעתיים לאישור מעבר