קלנדיה, מישור אדומים, מת”ק אדומים יום א’ 6.6 בוקר אילנה ד’- מדווחת ורחל ר’ 6:30 בדרך שמענו ברדיו שהתגלתה ברמאללה פצצה מיועדתלמחסום קלנדיה, ולכן החלטנו לנסוע ישר לשם, בחשש שיהיהמתח מוגבר. כשחלפנו על פני א-רם, לא היו מעוכבים אואנשי הוצל”פ, והתורים של הולכי הרגל והמכוניות היו קצרים. בקלנדיה פנו אלינו כמה נהגי מוניות והתלוננו שבמישוראדומים מחכים בתור כשלוש שעות. לא השגנו בטלפון אתחברותינו בצוות אבו דיס, והבטחנו לנסוע למישור אדומיםאחרי קלנדיה.רואים ליד מחסום קלנדיה עבודות עפר (הורידו גבעונית ביןהמחסום למסלול הנחיתה) שמוכר טוען שהן הכנהלבניית הומה וכיכר תנועה. לא כל כך ברור מה הכוונות.צריף הסבלים הוזז כצת, ויש שדה ראייה פתוח אל המסלול.שאלנו חייל שאמר שלא יודע, וחיילת ענתה שזה “למבצעצבאי”.התור היה קצר, וכשהתארך מעט פתחו מסלול נוסף. הרוב נשאותעודות כחולות, והחיילים רק העיפו מבט עליהן. פעמייםעיכבו צעירים בעלי תעודות לידה מצולמות אך איפשרו להםלהמשיך. איש אחד ששכח את הת.ז. בבית חיכה שיבדקו אתהדרכון שלו, לא נראה מוטרד. החיילים דיברו בנימוסובנועם.נסענו דרך חיזמה. רק 3 מכוניות חיכו בתור למחסום לפסגתזאב. בכביש ירושלים-יריחו חיכו 16 רכבים בתור למחסוםמ”צ. בצד הבאים מירולשים חיכו 6 מוניות וחיכו שיחזירומסמכמים שנאספו מכל הנוסעים. דיברנו עם אלמוג המפקד,שהתגאה בכך שאצלו בודקים בקפדנות—לעומת בדיקות הצבא ומ”צשאינן רציניות. התלונן על כך שהקשר עם המחשב ולא עיקביולא מהיר. כשהצבענו על אורך התור וזמן ההמתנה הארוך,הציע הנפנה לצבא בבקשה למסופים בג’יפים, כמו במשטרה.הצלחנו לשכנע אותו לשחרר סטודנטית אחת שהייתה צריכהלהגיע למבחן והייתה היחידה במונית שלא קיבלה את הת.ז.בחזרה, אבל כשפנתה עוד אחת עם אותו סיפור הוא הגיבבכעס.הסטודנטים טענו שבאוניברסיטה קובעים מבחנים ב9:00 ולאמקבלים את מי שמאחר למרות שהבעיה ידועה לכל. אמרו שאיןטעם לקבוע יותר מאוחר כי צריכים לקיים מבחנים גם אח”צ,ואז יש להם אותה בעיה בחזור.הנהגים היו מתוחים מאד אחרי המתנה ארוכה בשמש. סיפרושהם מגיעים לתחנה ב4:00 כדי למלא אוטו ב6:00, ואז נתקעיםבמחסום עד 9:00. ניסינו לדבר עם רפי אמסלם, שלא היהזמין. מפקד מג”ב אדומים ענה בנימוס שהוא בישיבה וסגר אתהטלפון.ברגע מסויים המפקד אמר לחייל לבדוק לפי מבט את המכוניותלהעביר אותן, ולשחוח אליו כל מה שנראה לו חשוד—כי כברהיה תור מעל 30 מכוניות, ולא היה קשר עם המחשב . תוך 10דקות החייל שחרר כמעט את כל התור (כבר היה 8:50בערך)—אבל אף אחד לא זירז את אלה שחיכו והחזרת התעודות,כך שאלה שחיכו הכי הרבה זמן נשארו אחרונים!! ב8:50קיפלו את המחסום, למרות שהמפקד אמר לנו שיש לו שיקול דעתויישאר עם המחסום כמה שהוא מוצא לנכון. כל המוניות עזבויחד במתן האות.נסענו למת”ק בנסיון למצוא את רפי, שלא היה שם. בשיחתטלפון הוא אמר שהוא מודע לבעיה במחסום מישור אדומיםוישמח להמלצות שלנו. אמר שאין כסף למסופים בג’יפים.בת”תק היו כ-20 איש. לכולם נאמר לחזור מחר, אף אחד לאקיבל תסריך או כרטיס מגנטי.גבר אחד שהתחתן לפני 4 שניםעם תושבת ירושלים לא קיבל מאז אישור לדיור קבע בירושלים.