בית לחם וסביבתה, יום ב’ 27.03.06 , אחה”צ משקיפות: שלומית ש., יעל ש. ( מדווחת) שגרת סגרים….כשהפלסטינים לא נעים אלא אם אין להם ברירה פגשנו היום יותר תיירים מפלסטינים. מת”ק עציון – מוזמן שב”כ הגיע שעה לפני הזמן המיועד והמתין עם תעודת הזהות שלו מחוץ לשער. המת”ק ממשיך להנפיק אישורים וכרטיסים מגנטיים “כרגיל” רק עם צ’ופר קטן בלי לראות את הפלסטינים…. הפלסטינים מגישים בקשותיהם למת”ק הפלסטיני בבית לחם וכל יום מועברות הבקשות למת”ק הישראלי שמנפיק מה שמנפיק ומחזיר את התשובות למת”ק הפלסטיני שם מקבלים אותן הפונים. אז זה אמנם יוצר בעיות קטנות כמו למשל שבקשות רפואיות נדחות עוד לפני שהגיעו לתיאום הבריאות… או שסתם לא כותבים סיבות מניעה ואין לנו שום דרך לבדוק את זה!!!! קוראים לזה התנתקות או התכנסות…. כביש 60 – הכפרים שלהם יציאה לכביש רובם ככולם חסומים לכלי רכב באופנים שונים. אל-ערוב הימיאה של הולכי הרגל הולכת ומצטמצמת, השער הצהוב בולט לעיין בנוסף לבטונדות וחסימת עפר. זה בנוסף למגדל תצפית (פיל בוקס) ולהאמר הניצב דרך קבע שם. המסר ברור!בבית אומר יש מגדל תצפית מאויש אך יש כניסה ויציאה של כלי רכב והולכי רגל בלי בדיקה בדרך כלל.כביש 60 חסום בפני כפרים גם באיזורי הדרום (ראו דוחות דרום הר חברון) – כך שכדי להגיע מבית אומר לשעיר יש לנסוע דרך כביש סעיר נסיעה של 3 שעות במקום נסיעה של 20 דקות על כביש 60. מחסום בית לחם (מעבר רחל): בשל בעיות מחשב הייתה רק עמדה מאוישת אחת. קבוצת תיירים של למעלה מ -30 אשים חכתה להכנס לירושלים, וקבוצה של כ- 10 פלסטינים חיכו להכנס לבית לחם. הגיעו עוד קבוצת פלסטינים וזה נתן תחושת לחץ… התקשרנו לרוני שמיד טיפל בעניין ותוך עשר דקות נפתח עוד אשנב… בשלב מסויים הושארה אחת הדלתות של עמדה פתוחה ותגובת אחד החיילים הייתה: “תסגרי את הדלת – מה את רוצה שיהרגו אותך???”. זו הייתה תגובה של חייל שחברו נדקר בקלנדיה. במעבר פגשנו שניים מהקבוצה האקומנית – וכששמענו קריאה רמה מהרמקולים ” לך אחורה” חוזרת שוב ושוב והטון עולה ביקשנו מהם ללכת לראות מה קורה – היה זה פלסטיני מבוגר שלבושו רמז על היותו חאג’ – וכשיצא אמר (בערבית ברורה): “זוהי הפעם הראשונה שאני עובר כאן ואני מקווה שגם האחרונה…” האקומנים אמרו שהוא בהחלט הרגיש מושפל.