בית איבא, יום א’, 21.11.04, אחה”צ משקיפות: נעה פ’, נעמי ל’ (מדווחת)אורחת: ענת מ’ לכבוד אורחת, עיתונאי וצלם שהתלוו למשמרת בית איבא וחווארה יצאנו להראות להם את מחסומי טול כרם (ארתאח וג’ובארה), ועצרנו בענבתא.ענבתא המחסום במקומו. קצת קשה להסביר לאורחים את משמעות זרוע הברזל הצהובה שאינה מאפשרת מעבר נורמלי לבני אדם ומה ההיגיון שמאחורי מחסום שאין בו בדיקות וביקורת של העוברים.עזרו לנו החיילים שהגיעו למחסום עם האמר וגירשו את העומדים בסמוך לזרוע הברזל למרחק 100 מטר. כששאלנו מדוע הם מגרשים, ענו: “שיגרה”, והמשיכו כאילו לא היינו שם. בית איבא את המחסום מאיישים אנשי המילואים, חלקם מוכרים לנו מהשבוע שעבר. מעט מאוד אנשים במעברים והתנועה זורמת ללא כל הפרעות.15:00 – בחור צולע עם כאבי רגליים, לבוש גרביים בלבד, מבקש להיכנס לשכם אבל שכח את תעודת הזהות בבית. החייל אומר שאין לו שום סיכוי להיכנס לשכם. אנו נותנות לו את הטלפון כדי שיתקשר ויבקש ממישהו להביא את התעודה למחסום. אמו לא עונה משום שמספר הטלפון לא מזוהה והיא פוחדת לענות. פרט קטן הממחיש באיזה פחד הם חיים. הוא מתקשר לאחרים שיתקשרו לאמו ויגידו לה לענות. לבסוף מגיעה האם למחסום עם התעודה והבחור עובר לשכם. היא מלווה אותו עד המוניות וחוזרת אסירת תודה. אסיר משוחרר מכלא דמון, היה כלוא ארבעה חודשים ומבקש להגיע לביתו בשכם. יש בידו אישור שחרור מהכלא ללא תעודת הזהות והוא מועלה לבדיקה. בינתיים מגיעים ילדיו למחסום ואיחוד המשפחה, החיבוקים והנשיקות ממתיקים מעט את ההמתנה המיותרת עד שהשב”כ מתיר את המעבר לביתו.15:41 – אנו מבחינות שחייל חרוץ במיוחד תופס אנשים באזור מפעלי הבטון והמחצבה הנמצאים ממערב למחסום, ומביא אותם לעמדת המעוכבים בתור “זולגים”. כך מובלת באיומי נשק משפחה, ארבע נשים ושלושה גברים המסבירים שזה מקום עבודתם, כך הם הולכים כל יום. לאחר ויכוח עם מפקד המחסום הוא משחרר אותם. באופן הזה מובאים כל הזמן עוד ועוד אנשים העובדים במפעלים. אנו מעירות שלא מקובל לעכב את האנשים הללו, ותשובת החייל, “אז הגיע הזמן שיעשו את זה”, מסכמת את הנושא. למזלם הם ממתינים זמן קצר מאוד ומשוחררים.כל הסטודנטים מגורשים בחזרה לשכם והחיילים אומרים להם שיצאו רק ביום רביעי. חלקם מנסה להסביר ולהתחנן, אבל האיסור גורף ולא מקשיבים לאף אחד. הם ממתינים עוד זמן מה מעבר לסורגי הקרוסלה ולאחר זמן הם מתייאשים והולכים.16:30 – נהג מונית שהתקרב לקו מעוכב ומפתחות מוניתו מוחרמות בידי חייל שמאוחר יותר מסתבר כי הוא קצין המת”ק במחסום. להפתעתנו הוא יישאר במחסום עד סגירתו, ויגלה קשיחות רבה כלפי אלה שחטאו והגיעו באיחור של 10-15 דקות. לפני שחרורו הוא מקבל הסבר מפי אחד החיילים: אתם חוסמים את המעבר לאמבולנסים ולרכבים של הצבא ולכן נענשים. הנהג נשבע שלא חסם, רק עמד בצד עם נוסעים בתוך המונית והחייל ניגש והחרים.צעיר בן 25, תושב מחנה הפליטים רפידיה, מראה הזמנה כתובה באנגלית עם התאריך של היום וחתומה בידי רופא לבדיקת פרסקופיה בבית החולים של האו”ם בקלקיליה. הבחור מסביר שעליו להתאשפז ליומיים לצורך ה”ניתוח” והחייל מסרב לאפשר לו לעבור בטענה שאינו משוכנע שזו חתימה של רופא, וזה בכלל לא אישור, והוא לא מכיר את הקליניקה הזאת. הבחור מתקשר אל הרופא ומבקש ממפקד המחסום לדבר אתו אבל הסבר אינו עוזר. אנו פונות אל דליה ב’ לעזרה ובמקביל מנסות לדבר על לבו של מפקד המחסום, ע’, שמנהל התיעצות ארוכה עם נציג המת”ק. תוך כדי כך דליה מתקשרת אליהם ומאשרת את המעבר.בגלל רדת החשכה נסגר המחסום ב-17:00, חצי שעה לפני המועד הרשמי. הפעם לאחד החיילים יש פנס והם מעבירים את אלה שמגיעים ברגל.גורלם של נהגי המשאיות שונה. מפקד המחסום, בגיבוי מלא של נציג המת”ק, מסרב לאפשר לנהגים לחזור לביתם בסוף יום עבודה בנימוק המשכנע כי “יש חושך ואין לי דרך לבדוק אותם”. אנו מביעות מחאה נמרצת, כל חטאם הוא שאיחרו ב-15 דקות. איך אתם יכולים למנוע מהם להגיע הביתה? חלקם רואים את אורות הבית מהמחסום, אבל זה לא עושה רושם על אף אחד. היו שם בשלב הזה כ-10 חיילי מילואים ואף אחד לא הראה סימן שהמצב בלתי נסבל וטעון פתרון.הנהגים מודיעים שהם ישנו במשאיות במחסום ואחד החיילים מאיים עליהם שיחרים להם את הרכבים אם לא יסתלקו. אנו מתקשרות למוקד של הצבא ולדובר צה”ל פיקוד מרכז. מהמוקד מודיעים לנו את שאנו כבר יודעות, חושך ואי אפשר לבדוק. בדרך הביתה אנו מתקשרות לבני, סמח”ט שומרון. הפקידה שואלת אותו אם הוא מעוניין לדבר עם מחסום ווטש והוא עונה לטלפון. למשמע העובדות הוא מופתע מאוד ואומר שהעניין “בהחלט לא תקין, עד 12 בלילה צריך להעביר את כל מי שמגיע.” הוא מיד מברר ומטפל. לאחר 15 דקות התקשרנו לאחד הנהגים והוא אמר שהכניסו את כולם.שוב אנו מדגישות כמה חשוב להישאר עד סגירת המחסום, אז גם הכללים הנוקשים של הצבאונעשים נוקשים עוד יותר, רק בגלל העובדה שצה”ל לא טורח לחבר את המחסום לחשמל, הנמצא שם בשפע, עמודים רבים כמו בתחנת כוח קטנה.