באולם ההמתנה במת"ק עציון כעשרה ממתינים, רובם מחכים לפגישה עם "קפטן" מהשב"כ. פונים שבאו לצורכי הכרטיסים המגנטיים נכנסו מיד ויצאו תוך כ-30 דקות.  זוג מתקוע שבא לחידוש הכרטיס המגנטי נשלח על עקבותיו כי "היום לא היום של תקוע. תבואו מחר". סדר הוא סדר.  החייל בחלון מדבר באמצעות רמקול לא תקין עם הפונים והתוצאה היא דו- שיח של חרשים. זה צורח וזה לא מבין.   כאשר עמדנו לעזוב הופיע זוג נרגש וביקש את עזרתנו. האישה בעלת תעודת זהות פלסטינית והבעל תושב ירושלים. האישה בהריון בסיכון גבוה. לזוג אישור של איחוד משפחות והם גרים בירושלים. אבי האישה סובל כנראה מבעיות בריאות והאישה נוהגת לבקרו לעיתים מזומנות על מנת לדאוג לצרכיו. היום החרימו את אישור המעבר של האישה הצעירה. במחסום נתנו בידה  מסמך  ובו הודעה כי היא מנועת תנועה ע"י המשטרה והפניה לתחנת המשטרה במת"ק עציון. 

התחלנו בטלפונים. כמובן שבשעה 16:00 אין זכר לשוטר או לעוזר השוטר במת"ק עציון – למרות שבשלט התלוי באולם ההמתנה מצוין כי השוטר נמצא במקום עד שעה 17:00. הטלפון הנייד של מאהר השוטר חסום, וגם המפקד שלו אינו עונה. החייל במקום, שניסה לעזור, הציע שהזוג יפנה לתחנת המשטרה הסמוכה. בתחנת המשטרה מצאנו שוטרים נעימים שניסו לעזור. אחרי חיפוש במערכת שלהם התברר כי "האישה נקייה". השוטרים הציעו שנחזור למת"ק, ונבקש מקצין במת"ק שיתקשר אליהם והם יאשרו כי האישה "נקייה". במת"ק דרשנו לדבר עם קצין, שהפנה את הזוג בחזרה למחסום והבטיח כי האישור יוחזר לאישה.

יצאנו כולנו למחסום. שם הזעקנו את כל המי ומי. ארבעה קציני משטרה ונציג המת"ק התאספו ו"ישיבת המטכ"ל" החלה.  הסתבר כי לפני תשע שנים ישבה האישה שנה וחצי במאסר ואתמול…כן אתמול, תשע שנים לאחר מכן "עשו סדר במחשב"! עכשיו, אחרי שנתיים של אישור לאיחוד משפחות ואחרי שניים או שלושה אישורי מעבר גילו את עברה של האישה. כמובן ש"הועמדנו אל הקיר" כי אנו תמימות ומאמינות לפלסטינים והמערכת כמובן לא פועלת בשרירות – יש סיבה לכל עוולה.

 כלום לא עזר. הזוג חזר לבית לחם. סוכם שמחר בבוקר כאשר המטה הארצי יחזור ממנוחת הלילה ימשכו הברורים – ואנו נהיה שם ונחזור לדווח. 

אנחנו "למדנו לקח" – יש יודעים ויש "טיפשות", והכיבוש ממשיך לחגוג!