חזרה לדף חיפוש דוחות

בית פוריכ, זעתרה (תפוח), חווארה, שער שומרון (קאסם), יום א’ 14.9.08, אחה”צ

צופות ומדווחות: נעה פ., יהודית ב., גלית ג. וטל ה. מדווחות
14/09/2008
| אחה"צ

 

 

14:35 כביש 5 כ-2 ק"מ ממזרח למחסום שער שומרון

שיירה ארוכה רגלית של פלסטינים (אמדנו את מספרם בכ-60 איש) מובלת על ידי האמר מאחור ומספר חיילים לאורך ולפני הטור. לא הייתה לנו אפשרות לעצור במקום, התקשרנו ודווחנו על המחזה לחברותינו ולמוקד.


15:00 מחסום צומת תפוח-זעתרה

 

כ-13 מכוניות ממתינות לבדיקה המגיעות מכיוון שכם. החצבים כבר פורחים,

ובצומת פורח השלט "חותמים על אמנת השומרון".


15:15 מחסום חווארה

 

מפקד מחסום: סגן איתי (?), נציג מת"ק: תומר.


משמרת מאופיינת שוב בהתנהלות חיילים אדנותית, מזלזלת, עוינת , לחוצה – והמפקד בראש.

עוד יום צום-חום של רמאדאן, זרם פלסטינים שלא פוסק לרגע מגיע למחסום, נחסם, מעוכב,

נהדף, מושפל, ונחנק.

מעמדת התצפית הרגילה הנוספת – בצד השני של מסלול בדיקת הרכב (הבטונאדה שליד 'הנקודה ההומניטארית') – גירש מפקד המחסום אחת מחברותנו בטענה הרגילה שהיא 'מפריעה לו לעבוד' ברגע שהתייצבה במקום. לנוכח התנהלותו התוקפנית ועוינת לפלסטינים במשך המשמרת, בחרנו להתיק את התצפית מעט דרומה ולא להתנגש עמו.

3 עמדות בידוק הולכי -רגל – פעילות. משאית שיקוף – פעילה.

תורים ארוכים ארוכים, בידוק אטי, לחוץ מאוד (חיילים עצבניים ומגיבים בזעם וצחוק לגלגני חליפות),

התור הצדדי המיוחד לנשים, ילדים וקשישים נמשך רחוק רחוק ואטי, נציג המת"ק מרותק אליו כל העת,

בלתי נגיש לעניינים אחרים הדורשים את טיפולו.

בהגיענו – 2 מעוכבים, האחד כשעתיים (לדבריו) מביתא, לא ברור למה נעצר ונאזק. השני מקבלאן, כבר 20 דקות. לשאלתנו מדוע אחד המעוכבים אזוק – "הוא נגע בנשק של חייל!" ענה המפקד. "וחוץ מזה אני אזקתי אותו וזה לא חזק! וחוץ מזה, מהצינוק אפשר לצאת כי הוא לא נעול" (הדלת מוגפת).

ילד מוביל במסלול בדיקות הרכב אישה שעיוורונה ניכר בה. החיילים נדרכים לקראתה. לאחר עיכוב של 10 דקות, נציג המת"ק בודק ומעביר.

גבר עם מקל של עיוורים, שמגיע עם מלווה לעבור באותו מסלול רכב, מוחזר לתור הצדדי ונפלט ממנו לאחר חצי שעה ויותר.

בהמשך גבר ועל ידיו פעוטה ששתי רגליה מגובסות בפיסוק רחב, בוכייה ומותשת צריכים לחכות ליד הבטונאדה עד שהאם תחזור משיקוף חפצים. מו"מ והמתנה ארוכים מנשוא, רחוקים מכדי שנוכל לדעת יותר פרטים.

אחד החיילים המאבטחים את עמדות הבידוק של הגברים הצעירים שם לב שנעמדנו בתצפית, תופס פיסוק רחב ומחזיר את הנבדקים שוב ושוב לעבור בגלאי המתכות באמצעות הדיפת יד בחזה שלהם. לא מלה, לא הוראה – הדיפה. זו השפה.

הרבה "אקשן" במשמרת שלנו: מדי פעם החיילים רואים מישהו "זולג" ושואטים למרדף בששון.

בפעם הראשונה היה זה ילד מפגר, ואחד החיילים (אולי מ"צ) אף ירה באוויר. מיד – הקפאת חיים במחסום. ואחר כך, מגיעים 2 קצינים ועוד מ"צ כנראה לביקור בירור. במרדפי הזליגה הבאים, לא נשמע ירי. ממ"צית תוהה: "על מה הקפאת חיים? על זלגן? נו, תעשה לי טובה…"

מדי פעם נשמעת זעקה-יללה-קריאת מחאה כללית מכיוון התורים הלחוצים בחום הכבד כסרדינים בקופסא.

16:30 – 4 מעוכבים בפנים.

תורים עמוסים ולחוצים, כולל התור הצדדי.

אנו פוגשות בינלאומיים שהיו בעסירה קבליה והיו עדים להתפרעויות המתנחלים שם.

נשמעים מזועזעים.

אם (דוברת ערבית בלבד) ממתינה לבנה. המ"צ מתנדבת לקרוא לו מהתור, אך המפקד מונע זאת ממנה

"תעמדי בצד עד שיבוא" הוא אומר לה בעברית צחה.

 

16:50 קהילת המעוכבים מתרחבת – עוד אחד מוכנס לצינוק לאחר שטלפון נייד נלקח ממנו.

החייל משחק עם הטלפון, מוציא ומכניס את כרטיס ה'סים' שלו, ולבסוף מחזירו למעוכב.
פשעו של אחד המעוכבים: ביקש להעביר צינורות מתכת ארוכים שלא עוברים בקרוסלות, מסביב על מסלול הרכב.

16:56- עוד "זולג". החייל הגאה מוביל אותו  בתפיסה איתנה בצווארו (כפי שתופסים ארנב או אוגר) ומראה בגאווה למפקד שמצטרף ודוחף אותו ל"ג'ורה", עיניים רושפות.

16:57 מעוכב נוסף משתחרר. 4 עדיין מעוכבים.

זמן המתנה בתור: שעתיים בממוצע.

17:15 – נציג המת"ק עזב.

17:45 – מעוכב נוסף משתחרר. חדש בא במקומו. לאחר מספר דקות נשלח חזרה לקצה התור.

זמן ההמתנה הממוצע התקצר לשעה.

18:30 – התור איננו כלה. עוד ועוד אנשים מגיעים, ממתינים, נחסמים, הערב יורד, הצום אמור להישבר,

אבל לא, הם עוד תקועים שם לתפארת ביטחון ישראל, עם חיילים שצוחקים בלעג כשאנחנו מתרגשות מזה שבחור צולע ומקרטע על רגע אחת (נשען על מלווה) נשלח במחוות יד נחרצת סביב סביב לקרוסלות ושביל החצץ.

בשבוע שעבר חשבנו שגרוע… על פי מדד הסבל לו אנחנו עדות, היום היה גרוע פי כמה.

החיילים נהנו לומר זה לזה באוזנינו שאותנו (מחסוםווטש) צריך לשרוף.

אבל זאת רק כדי לסבר לקוראינו את האוזן. לא אנחנו הנושא פה.

עזבנו ב-18:40.


16:40 עד 17:00 מחסום בית פוריכ

כלי רכב מעטים מאוד מגיעים משני הכיוונים. מדיבור עם תושבים זה זמן אנו למדות שהסיבה לתנועה הדלילה כל כך היא פשוט כי אנשים כבר לא מקבלים אישורים – לא מחדשים להם רישיונות.

הולכי-רגל מעטים מאוד עוברים בזמן שהותנו במקום.

 

  • חווארה העיר והמחסום

    צפה בכל הדיווחים למקום זה
    •  

      מחסום חווארה הוא מחסום פנימי מדרום לעיר שכם, בצומת הכבישים 60 ו-5077 (בין ההתנחלויות ברכה ואיתמר). מחסום זה היה אחד מארבעת מחסומים הקבועים שסגרו על שכם (מחסומי בית פוריכ ועוורתא ממזרח ומחסום בית איבא ממערב). זה היה מחסום להולכי רגל בלבד. כמתנדבות מחסום ווטש, צפינו יום יום במהלך שתי משמרות, בוקר וצהרים, באלפי הפלסטינים היוצאים משכם ומחכים שעות בתורים כדי להגיע לכל מקום אחר בגדה, מהעבר השני לשל המחסום ניתן היה להגיע ליעד רק בתחבורה ציבורית. 
      בתחילת חודש יוני 2009, במסגרת הקלות על תנועת הפלסטינים בגדה נפתח המחסום לתנועת כלי רכב. המעבר היה חופשי, עם נוכחות צבאית במגדל השמירה ומדי פעם נעשות בדיקות של רכבים. 

      לאחר פלישת החמאס והטבח בשמחת תורה ב 7.10.23 המחסום נסגר לתנועת פלסטינים

      העיירה חווארה  שוכנת בנפת שכם בשטח C; היא ממוקמת כ-8 ק"מ מדרום לשכם, ברום של 525 מטר מעל פני הים. תושבי העיירה (כ-7,000 ב-2017) הם מוסלמים, אך השם 'חווארה' משמר כנראה את השם חורון, אזור שהיה נפה שומרונית בימי עזרא ונחמיה.  בסמוך לחווארה נמצאות ההתנחלויות הר ברכה, יצהר, איתמר, וכן המאחז גבעת רונן ומאחזים נוספים. בסמוך לעיירה ממוקמת חורבת אבו איסמאעיל, הלא הוא אברהם אבי ישמעאל (דוח מקאמים בגדה המערבית, עמ' 25-28). בתי ספר בחווארה משמשים כבתי ספר אזוריים לכפרי הסביבה, וכביש 60 המהווה עורק התחבורה העיקרי אל יישובי גב ההר עובר בעיירה. כביש "עוקף חווארה" הנסלל מאז 2021 מיועד להחליף את התוואי הנוכחי שעובר בלב העיירה. מסלול הכביש מתחיל בצומת תפוח (כביש חוצה שומרון) ועובר מזרחית לעיירה. הוא מיועד לשרת את היישובים יצהר והר ברכה שמצפון לעיירה ואת יישובי צפון השומרון.

      מאז האינתיפאדה הראשונה יש חיכוכים קשים בין המתנחלים באזור ותושבי העיירה והכפרים הסמוכים. המתנחלים עוקרים עצי זית, משתלטים על אדמות מדינה ואדמות פרטיות של פלסטינים ויוזמים התקפות אלימות ופעולות "תג מחיר" בכפרים ובעיירה. במקרים רבים מיידים תושבים אבנים לעבר רכבי יהודים או כוחות צה"ל, והיו כמה ניסיונות ירי ואף ניסיון לינץ' במתנחלים החולפים ברכביהם בעיירה.

      ב-26 בפברואר 2023 תקפו כ-400 מתנחלים את תושבי העיירה במשך 5 שעות והעלו באש רכוש, כגון בתים ומכוניות. הפרעות התרחשו בתגובה לפיגוע ירי שהתרחש באותו יום בעיירה, שבו רצח מחבל פלסטיני שני יהודים תושבי הר ברכה. עשרות מתושבי העיירה נמלטו מבתיהם כדי להינצל מהאש. פלסטיני אחד נורה למוות ועשרות נפצעו, בעיקר משאיפת עשן. גדוד מילואים וצוותי מג"ב שהיו מוצבים בעיירה לא מנעו את ההצתות וחילצו משפחות פלסטיניות מבתיהן רק לאחר שהוצתו. 6 מתנחלים נעצרו ושוחררו כעבור יום. השר האוצר סמוטריץ' הצהיר כי "מדינת ישראל צריכה למחוק את חווארה". מנגד – ארגוני שמאל ומרכז ארגנו הפגנות סולידריות ופעולות תמיכה בתושבי חווארה.

      חווארה המשיכה להיות בכותרות בכל החודשים שאחרי: פוגרומים של המתנחלים, פיגועים של פלסטינים וחוזר חלילה, נוכחות מסיבית של הצבא בעיירה, ועוצר דה פקטו של המסחר והחיים במרכז העיר. ב-5.10.23 התרחש פיגוע ירי ללא נפגעים בצומת עינאבוס הסמוך לחווארה, ובעקבותיו הקים ח"כ צבי סוכות במרכז חווארה עוד באותו ערב סוכה, ומאות מתנחלים מגובים בצבא רב חסמו את הכביש הראשי וקיימו בלב העיירה תפילות כל הלילה ולמחרת.  בשבת 7.10.23 החלה מלחמת "חרבות ברזל" בהתקפה של חמאס על יישובי עוטף עזה מול נוכחות דלה של צה"ל. ביקורת רבה ניתכה על הוצאת כוחות צבא מאזור עוטף עזה והצבתם בגדה, ובאזור חווארה והשומרון בפרט, כמגן למתנחלים המשתלטים ומתפרעים. 
       

      ב-12.11.23 נפתח קטע ראשון של כביש עוקף חווארה המיועד לתנועת ישראלים בלבד.  כך יכולים המתנחלים לעקוף הכביש החוצה את מרכז חווארה, שהוא העורק המרכזי לתנועה מאזור שכם לרמאללה ולדרום הגדה. לצורך הקמת הכביש הפקיע המינהל האזרחי 406 דונם של אדמות פרטיות של פלסטינים מהכפרים הסמוכים. המתנחלים כרגע אינם מסתפקים בכך, ודורשים לנסוע גם דרך חווארה עצמה כדי להפגין נוכחות ושליטה.

      (עדכון נובמבר 2023)

      חווארה: הבתים הישנים בשטח סי
      Shoshi Anbar
      May-18-2025
      חווארה: הבתים הישנים בשטח סי
  • מחסום בית פוריכּ

    צפה בכל הדיווחים למקום זה
    • מחסום בית פוריכּ

      אחד משלושה המחסומים שסגרו על העיר שכם - בית פוריכ ממזרח, חווארה מדרום, בית איבא ממערב.
      המחסום ממוקם בצומת הכבישים 557 (כביש אפרטהייד האסור בנסיעה לפלסטינים), המוביל להתנחלויות איתמר ואלון מורה ולכביש 5487.
      המחסום הוקם ב-2001 להולכי רגל ולרכבים; שעות הפתיחה היו קצרות והמעבר היה אטי ובעייתי מאוד. לכאורה המחסום נועד לפקח על התנועה של תושבי בית פוריכּ ובית דג'ן, בהיותו הפתח היחידי אל מחוץ לכפריהם.
      מאז מאי 2009 המחסום פועל 24 שעות ביממה, הנוכחות הצבאית מצומצמת, רכבים יכולים לעבור בו ללא בדיקות, למעט בדיקות אקראיות.  (עודכן באפריל 2010)

       

  • מחסום זעתרה (צומת תפוח)

    צפה בכל הדיווחים למקום זה
    •  

      מחסום פנימי בלב הגדה, בצומת כביש 60 וכביש 505 (חוצה שומרון), ממזרח להתנחלות תפוח.
      מחסום זה הוא "הגבול" שסימן צה"ל בין צפון הגדה לדרומה, בהתאם למדיניות הבידול בין שני חלקי הגדה שהונהגה מאז דצמבר 2005.  במחסום עוברים כלי רכב והולכי רגל המחליפים רכב בצומת.

      במחסום זעתרה מסלולים נפרדים לישראלים ולפלסטינים. במסלול לישראלים אין בודקים ומסלול לפלסטינים בודקים. התור מתארך ומתקצר חליפות. המחסום, הפתוח 24 שעות ביממה, מאויש חלקית על-ידי הצבא. בדיקת העוברים במחסום נעשית באופן אקראי.

       

      זעתרא (צומת תפוח). שלטים
      Shoshi Anbar
      Sep-27-2023
      זעתרא (צומת תפוח). שלטים
לתרומה