ברוקין כפר בן כ-4,000 תושבים במחוז סלפית. 600 דונם מאדמות הכפר הופקעו ב-1984 לשם הקמת אזור תעשיה ברקן. מתקן טיהור שפכים קטן האזור זה גולש באופן קבוע. השפכים זורמים לברוכין ומזהמים את רחובות הכפר. ב-1999 הוקמה ההתנחלות ברוכין. מכשול ההפרדה והתנכלויות מתנחלים מרחיקים את תושבי הכפר מ-30% מאדמותיהם (כ-4,000 דונם).. כמחצית מאדמות הכפר הן בשטח C, שישראל מונעת בנייה עליהם.

כיף אל חארס

כיפל חארת' או כיפל חארס (בערבית: كفل حارث או كفل حارس) הוא כפר פלסטיני בשומרון, הנמצא צפון-מערבית לאריאל, ו-18 קילומטרים מדרום לשכם. מספר התושבים: 3,206 (2007) . 42%  מהכפר נמצאים בשטח B ו 58% בשטח C.

ב-1978 הופקעו כמה מאות דונמים של אדמה חקלאית ששימשה את הכפר לצורך הקמת ההתנחלות אריאל, ובסה"כ 5,184 דונם (מהישובים סלפית, איסככה מרדא וכפל חארס) כמו כן הופקעו עשרות ק"מ קרקעות לצורך סלילת כביש 5 וכביש 505 והאזור המגן עליהם (Buffer Zones )  וכן עבור תחנת כוח של חברת חשמל.
במהלך השנים סבל הכפר מהתנכלויות של מתנחלים לעיתים חמושים, ונגרמו גם פגיעות בנפש.
ב1968 החליטה הרבנות הצבאית, שקבר נבי ינון הנמצא בכפר הוא קבר יהושע בו נון. בכפר מבנה נוסף, שהפלסטינים מכנים נבי תול כפל, שהשלטונות הישראלים מזהים כקברו של כלב בן יפונה. המקאם נמצא בלב הכפר, ברחבת המסגד,  ובתקופה של הילולות ועליות לרגל של מתנחלים, מרכז הכפר מואר בזרקורים ומגיעים אלפי מאמינים יהודים, כשהם מוגנים ע"י מאות חיילים. בתקופה זאת מוטל עוצר לילי על הכפר ותושביו נאלצים להסתגר בבתיהם.

מידע נוסף: http://vprofile.arij.org/salfit/pdfs/vprofile/Kifl%20Haris_tp_en.pdf

כפר א-דיכ (בערבית: كفر الديك) הוא כפר פלסטיני, במחוז סלפית שבצפון הגדה המערבית, ושמונה ק"מ מזרחית לקו הירוק. בכפר 4,494 תושבים (2007). 14.5% מהכפר נכללו בשטח B, ו-85% ממנו סווגו כשטח C, שמשמעותו שליטה ישראלית אזרחית וצבאית, המשפיעה קשות על מצבו של הכפר.

במשך השנים גזלה ישראל 1448 דונם מהאדמות החקלאיות של הכפר כדי לבנות את ההתנחלויות: פדואל, עלי זהב, יועזר, הר עלי זהב ואזור תעשיה ליד פדואל. כמו כן, הוחרמו אדמות לצורך בנייתו של כביש 446,  שאורכו 4 ק"מ וכולל גם אזור ביטחון (Buffer Zone ברוחב של 75מטר משני צדדיו.

בעקבות בניית הכביש סבל הכפר לא רק מגזל אדמות, אלא גם מהרס בתים ובארות מים.

במגזר הפרטי והציבורי: שיעור האבטלה הוא 60%.

כפר פלסטיני בן כ-1,800 תושבים. ההתנחלות שערי תקווה הוקמה על אדמותיו בצמוד אליו, וההתנחלות אורנית הוקמה על אדמותיו החקלאיות. עד 2013 עברה גדר ההפרדה בתוך הכפר ומחסום מאויש על ידי הצבא איפשר לתושבים לעבור מצד לצד. ב-2014 החלו להחליף את הגדר של מובלעת אלקנה בחומה אימתנית סביב הכפר עזון-עתמה ואדמותיו, שניתקה את התושבים מאדמות וחממות פרטיות רבות ליד אורנית וכפר קאסם. בחומה נפתח "שער אורנית 1474", שנפתח 3 פעמים ביום עבור החקלאים. בשנים 2016 -2018 הצבא סגר ופתח באופן שרירותי את השער מדי כמה חודשים, כשהוא מאלץ  את החקלאים לעבור, רובם ברגל, דרך שער כמעט לא נגיש הנמצא 3 ק"מ צפונה, בית אמין,1447 או בשער צפוני יותר ע  1419, מול נירית. משם עליהם לחזור כ-8 ק"מ לאדמותיהם שבדרום כדי לעבדן.... ב-2018 נפל דבר, וחקלאי עזון עתמה, שהחממות שלהם ממש מעבר לשער אורנית, התבשרו שהוא לא ייפתח יותר לעולם (מלבד בעונת המסיק). הסיבה: הצבא חושד/טוען שנגנבו ממנו צינורות ברזל שהיו בצדו המזרחי של השער. וכך הוטל עונש קולקטיבי על כל תושבי הכפר, הנאלצים לכתת רגליהם לשערים מרוחקים הנפתחים 2-3 פעמים ביום לפרקי זמן של 15 דקות.

מעודכן ליוני 2021