סיכום

בהמשך השבוע יחגגו גם את חג הפסח וגם את חג הפסחא (הפרוטסטנטי והקתולי), בעיצומו של אביב מזרח-תיכוני; היום נראתה עדות לאביב בכל מקום בשטחים הפלסטינים הכבושים: שלוחות של גבעות מכוסות בירק, כבשים רועים בכל מקום בעשב  המפתה, פרחי אצבעונית וקוצים גבוהים ושפע של פרחי בר צהובים ולבנים בכל מקום. ובכן כאילו שפע של תחייה ותקומה? לא בדיוק, היות והמסר השולט של פסח – החופש – חסר כאן לחלוטין. למעשה יש עוד גדרי תיל ועוד גדרות פלדה, וחסרה כל תקווה לחופש של ה,אחר"; אין כל עדות להיעדרם של הגבלות או של חופש – וזאת עבור עם שסובל מדיכוי בידי אותם אנשים שחוגגים את הפסח.

12:30 חבלה: שער 1393

השער פתוח מצידו הצפוני, "עבור החיילים", נאמר לנו ע"י נהג טרקטור, אשר מספר לנו שהשער נפתח כל פעם לשעה אחת בלבד (עוד פחות מאשתקד) בשעות 06:30-07:30; 11:15-12:15; ושוב ב- 17:00-18:00.

13:00 קלקיליה

אין כל תנועה לכיוון קלקיליה או ממנה; אולם המצב משתנה תוך דקות ספורות ופתאום יש תור של שמונה כלי רכב לכיוון קלקיליה, אבל אין בודקים כלום.

נאביל אליאס

מראה מעניין מתגלה כשאנו נוסעות בקרבת המסעדה הקצב שלידו, עם טלאים (חיים ומתים) בחוץ. קבוצת גברים, שארבעה מהם חובשי כיפות (ברור שהם יהודים חרדים) מתבוננים בקצב החותך עבורם כבש. כנראה ששחיטת החלל המוסלמית מספיק כשרה עבורם.

עזון

יש הרבה גדרות תיל חדשות לפני העיירה, שהיא עדיין חסומה ע"י תלי עפר; עוד יותר מאיימים מטרים רבים של גדר מתכת, שעומדים להציב בצדו הדרומי של כביש האפרטהייד.

14:00 ענבתא

צמחי דרדר סגולים, פרחי חרדל צהובים וכמה פרחים לבנים וורודים ממשיכים לקשט את הנוף הזה שהיה פעם יפהפה. במקום עובדים שלושה בולדוזרים, שניים מהם שייכים לצבא ומאוישים ע"י חיילים הלבושים בגדי צבא, אך ללא שכפ"צים; בנוסף לכך מתיזה משאית מים על החצץ, שהונח על הכביש החדש שהורחב; כולם עובדים ברוב רעש. כמעט ואין תנועה לכיוון טול כרם, כאשר רכב ישראלי (עם לוחיות רישוי צהובות) עובר בחופשיות וגם מכוניות אחרות אינן נבדקות; מכיוון טול כרם מגיעות באותו זמן כשבע עד עשר מכוניות. ברגע מסוים, מביאים שני חיילים מהמחסום המרוחק כדור-רגל ומתחילים לשחק בו. סימן לאנושיות! על בסיס שיחות שניהלנו אתם, ייתכן שקבוצה זו של חיילים נינוחים אכן מודעת לחוסר התוחלת של עיסוקם.

14:30 ג'וברה

לאחר תשאול קצר, אנו "מורשות" לעלות לג'וברה; החייל שפותח לנו את השער בחזרנו, אומר בחיוך שהיה צריך להשאיר אצלנו את המפתח. אכן! אולם אין מה לתעד או לבקר בשער 753: זוג חיילים נמצא במקום, ואין אף פלסטיני; אבו מאהר מתבונן, בחנותו הקטנה, בסרט אודות ישראלי השוחה במים מלאי תנינים בקוסטה ריקה!