חולפות בשעת בוקר מוקדמת על פני נוף משובץ במחסומים. מחסום אליהו, מחסום קלקיליה.
 במחסום קלקיליה מתבצע חיפוש אינטנסיבי במכוניות. כ-12-14 מכוניות ממתינות לכיוון קלקיליה ותורים קצרים

החוצה משם. עפ"י מפקד המחסום: משתדלים להעביר מהר ובכלל המחסום פתוח 24 שעות. מודל של אדיבות. מכונת הכיבוש משתכללת.
חולפים ע"פ שלט דרכים המצביע על ההתנחלות צופין. העיר קלקיליה על תושביה המרובים נותרת מיותמת משילוט, לפחות על כביש זה.

עזון –
בצומת ממתינה קבוצת אנשים  להסעה או לטרמפ. הכניסה לכפר חסומה בסוללת עפר גבוהה.  זוהי הכניסה והיציאה היחידה לכיוון זה שהוא עורק העבודה וחיי היומיום החוצה מן הכפר. אנשים חייבים לטפס על הסוללה הגבוהה. במו עיננו ראינו אישה וילדה קטנה מנסים לטפס. האישה נפלה וחזרה וניסתה.
אדם מבוגר מאוד מגיע מתנשם לאחר שטיפס על הסוללה בקושי. הוא בדרכו למרפאה לטיפול בליבו . קבוצת החיילים שהגיעה למוקם. כולם אנשי מילואים מסבירים שזרקו אבנים. לשאלותינו כיצד ניתן להיות ערלי לב כל כך ולחסום את עורק החיים של כפר שלם אמרו, זה לא החלטה שלנו. מדוע לא הושאר במקום מעבר להולכי רגל? כן, הם מסכימים איתנו אבל הם מסתלקים , תודה לאל, בעוד כמה ימים ואין להם כל השפעה. אלה הפקודות.  התושבים מנסים לפנות חלק מהסוללה מאז הוקמה, וצה"ל חוזר וחוסם אותה. הצעירים יכולים כמובן לעבור, אך המסוכנים יותר, היינו נשים, תינוקות וזקנים, חולים הזקוקים לטיפול, אלה נתונים במצור.
בדרך חזרה, בצומת ג'ית מחסום פתע של היס"ם (!!) עוצר פלסטינאים לביקורת.

הנוף הנפלא, מפיג קמעה את המועקה והיאוש נעשה אולי יותר נוח,  ואז… אנו פוגשים פלסטינאי העובד עבור אירגוני זכויות אדם בשטחים, והוא מתאר  בפנינו את המכשולים, שהצבא מעמיד בפניו לאחרונה, לרבות שלילת רישיון המעבר לארץ שהיה בידו תמיד. ומיד אנו נזכרים, שיש בני אדם ויש מבוקשי שב"כ.

                                                                                    רשמה : ריקי