ג’למה, יום ראשון 31 אוקטובר 2004, בוקר. צופות:אנה נ’, מאשה ש’, שרית ר’, נטע ג'(מדווחת) 6.50: מחסום ג’למה. נהגים ממתינים במגרש החניה לפועלים ופועלות היוצאים מהשרוול. מרבית הפועלים עובדים במסיק זיתים ובקטיף אשכוליות. מתלוננים שהמחסום נפתח אחרי שש ולא בחמש בבוקר כנדרש. מפקד המחסום, סמ”ר, אינו מכחיש זאת, מסביר שהחיילים מתייצבים כל יום באותה שעה, אבל התרגולות לפני פתיחת המחסום משתנות מיום ליום . לשאלתנו עונים הפועלים שנוהלי הבדיקה בשרוול נוחים יותר מאשר היו על הכביש. מבקשים שיפתח שרוול נוסף כדי שהמעבר יהיה מהיר יותר. טוענים (טענה שלא נעמה לאוזנינו) שהיום המעבר איטי במיוחד כי תחנות הבדיקה בשרוול מאוישות ע”י חיילות ולא חיילים. 7.15:התקרבנו ככל שיכולנו לסככת ההמתנה. בסככה עשרות ממתינים. כומר ונזירה מנסים להסדיר מעבר של עשרות פלסטינים נוספים, הממתינים בנפרד ליד תחנת הדלק. הסמ”ר מבקש שלא נעמוד זמן רב מדי במקום ממנו ניתן לצפות על סככת ההמתנה ואומר שיש התרעת ירי על המחסום.לשאלתנו עונה הסמ”ר שמותר לנסוע לגנים וכדים, אך אסור לעצור ליד מחסום 250. ויתרנו על הנסיעה. מגיע בג’יפ סגן שמסלק אותנו משם מיידית ואומר,שכידוע לנו, מותר לעמוד רק במגרש החנייה. 8.00:אמבולנס של הסהר האדום עובר לצד הישראלי של המחסום ונעצר ליד משאית צבאית. אחרי זמן קצר מוכנסת לאמבולנס אלונקה, כנראה עם גופה, והאמבולנס חוזר לצד הפלסטיני וממשיך בדרכו. לא ברורים לנו פרטי האירוע המצער והסמ”ר אומר לנו שאינו מעניינם של חיילי המחסום. 8.20:הפועלים ממשיכים לצאת לאיטם מהשרוול, רוכסים את חגורותיהם. נוהל ”הרמת חולצה ופתיחת חגורה” מתבצע, עד כמה שראינו מרחוק, לפני הכניסה לשרוול.במגרש החנייה ממתין אוטובוס לקבוצה המלווה ע”י הכומר והנזירה. אנשי הקבוצה מועברים בתורם דרך השרוול. מסתבר שאלו כחמישים נוצרים מג’נין הנוסעים לביקור במקומות הקדושים בירושלים ובבית לחם.8.40:מחסום גב אל גב פתוח. משאיות מעטות ממתינות לפני השער בצד הישראלי. ראינו שתי מיכליות בשרוולי הבטון ומשאיות בודדות ליד הרמפות.8.50:עזבנו את המחסום מתוסכלות. השרוול האטום והאיסור לגשת לסככת ההמתנה ,או לכל מקום מחוץ למגרשהחנייה, מותירים אותנו ללא מידע על המתרחש במחסום וללא כל אפשרות לסייע למישהו, ולו במעט .