חזרה לדף חיפוש דוחות

דרום הר חברון, חברון, סוסיא, סנסנה (מעבר מיתר)

צופות ומדווחות: לאה שקדיאל ויעל אגמון (מדווחת)
23/08/2015
| בוקר

 

5.9   יוצאות מצומת מיתר, למחסום מיתר.

 

5.18 בצד הישראלי כבר מאות עובדים פלסטינים, ועשרות כלי רכב.

בצד הפלסטיני המכלאה ריקה, והעובדים שמגיעים בהליכה מהירה נכנסים מיד, הקרוסלה איננה נסגרת בשום שלב, תור לא ארוך יש רק מול עמדות הבדיקה, קיימות ארבע עמדות וכולן פתוחות.

5.25 מתחילים תורים ומתחיל אי שקט, הוחזר אדם מבוגר מעל 55 ללא אישור, יתנו לו להכנס בשבע.

5.30 הוחזר אדם שבכליו בקבוק עם תרכיז, האיש ימסור את הבקבוק ויחזור לתור.

5.35 מגיעים הרבה עובדים מאידך הפקק מתפוגג , ושוב מצטבר, כל הזמן התנועה יציבה ומהירה יחסית, אין סגירת קרוסלה, יש רגעים שבמכלאה שיש בה מסלולים מצטבר תור שזז כל הזמן.

5.53 עובד חוזר כי הסעתו לאזור דימונה עזבה את המקום בלעדיו. עוד שלושה הוחזרו האישורים עבורם עדין לא הגיעו.

6.00 הקרוסלה נסגרה, לא ברור למה כי אין תורים בפנים, המסלולים במכלאה מתמלאים במהירות.

6.03 הגיע במהירות עובד בטחון ופתח קרוסלה מקבילה, הראשונה כנראה נתקעה. לשאלתי איך הבחין בתקלה, הצביע על המצלמה. המידע שקיבלתי ממנו במיתר עוברים בין 6.000 ל-7,000+ עובדים, בפנים יש ארבע תחנות בידוק שנפתחות כולן בשעה 4.00, היות והמעבר במיתר הוא מהיר, הרי שעד השעה 5.00 מגיעים מעט אנשים, והלחץ מתחיל בשעה 5.30, אמרתי לו שזה לזכותם שהאנשים יכולים להרוויח עוד מספר שעות שינה, וחבל שתרקומיא אינם לומדים מהם.

6.16 המכלאה מלאה, התנועה זורמת, הקרוסלה לא נסגרת, בצד לידינו כ-16 מבוגרים מחכים לשעה 7 על מנת לעבור.

6.24 המכלאה ריקה, עדין זרם קבוע של אנשים מגיעים ומייד נכנסים לתורים בפנים שגם הם מתקצרים.

6.30 אנחנו לכיוון חברון, לברר האם התחילה שנת הלימודים.

6.38 ליד שמעה נבנית במרץ שכונה חדשה.

לאורך כביש 60 יש שילוט חדש לישובים הפלסטינים בשלוש שפות.

6.54 ליד בית חגי שרפו שדה קוצים.

7.04 צומת א-שויוח פתוחה לכל הכיוונים, אין חילים.

עוברים את קריית ארבע ויוצאים לחברון, בית הכנסת חזון דוד, הועבר לצד השני של הכביש צמוד לקרית ארבע, החלקה של הפלסטיני נקיה, אין זכר לבית הכנסת ולהריסותיו, רכב משטרתי ורכב צבאי עומדים כנראה לוודא שלא יבנו מחדש, מעניין מתי יותר לבעלי השטח לחזור ולעבד את חלקתם.

7.45 מול בית הדסה יושב חייל "במשמרתו" ולידו מתנחל עם קלרינט ומנגן, סימביוזה מושלמת. בהמשך במעלה חסם השוטר יעצור אותנו סג"מ כנראה מפקדו של אותו החייל וישאל אותנו למעשינו, סיפרנו לו שזו משמרת של מחסום ווטש, לא ראה אותנו עד כה, הוא כאן שבועיים, לאה מציינת בפניו את נגן הקלרינט, תשובתו שהאיש כנראה פגוע נפש, הצענו לו שנבוא ונסביר לחילים את עמדתנו,לצערנו סרב בנימוס.

בחברון עדין לא לומדים.

בדרך חזרה נכנסנו לסוסיא לתת ספרים באנגלית כפי שהבטחנו למנהל בית הספר.

במעון לכיוון הכביש ממשיכים לבנות שכונה חדשה.

בסוסיא מתחילים לבנות באזור של ברכות הביוב.

בעשהאל נוספו 3 קרוונים משפחתיים.

8.54 בשטח של המועצה המקומית מיתרים בונים מבנה תעשייתי גדול.

9.00 מחסום מיתר בצד הישראלי, ריק, ריק ומלכלך.

     

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

  • דרום הר חברון

    צפה בכל הדיווחים למקום זה

    •  

      יטא היא עיר המחוז של דרום הר חברון.
      היא נמצאת באזור סְפר בין האזור הפורה של חברון וסביבתה לבין המדבר של הרי חברון. היא מונה כ-64 אלף תושבים. הכפרים מסביבה מכונים מסאפר יטא (כפרי הבת של יטא). תושביהם מתקיימים מצאן וחקלאות. החקלאות מתאפשרת רק בחלקות קטנות, בעיקר סמוך לערוצי נחלים. רוב האזור סלעי וטרשי.

      מראשית שנות השמונים הוקמו על האדמה החקלאית בדרום הר חברון, אשר עובדה בידי הפלסטינים, מספר התנחלויות ומאחזים: כרמל, מעון, סוסיה, מצדות יהודה, עתניאל ועוד היד נטויה. מאז הוקמו ההתנחלויות ושטחיהם החקלאיים צומצו, סובלים התושבים בדרום הר חברון מהתנכלויות מצד המתנחלים, ובמקביל נמשכים נסיונות גירוש והריסות בתים במקביל למניעת מים וחשמל. הצבא והמשטרה נמנעים מלהתערב בדרך כלל באירועים אלימים ואינם ממצים חקירה הנדרשת לאכיפת החוק על המתנחלים הפורעים. ההתנכלויות בדרום הר חברון כוללות תקיפה ונסיון לשרוף אוהלי מגורים, שיסוי בכלבים, פגיעה בעדרים ומניעת גישה לשדות מרעה.

      המחסומים בדרום הר חברון מרוכזים בכבישים המרכזיים 317 ו -60. ברובם לא ניכרת נוכחות צבאית, אך מערך מבוזר של מגדלי שמירה מאוישים מנטר את הכפרים הפלסטיניים ואת דרכי הגישה להתנחלויות. חסימות מסוגים שונים  מוצבות בהתאם לצורכי המתנחלים והצבא. מדובר בעיקר בצומת זיף, מעבר דורא-אלפוואר וצומת הכבשים בכניסה הדרומית לחברון.

      קרא עוד>>

      עודכן אפריל 2021, מיכל צ'


      מיכל עם ע'
      Muhammad D.
      Jul-13-2026
      מיכל עם ע'
  • חברון

    צפה בכל הדיווחים למקום זה
    • לפי הסכמי וואי פלנטיישן (1997) העיר חברון חולקה לשני אזורים: אזור H1 בשליטת הרשות הפלסטינית, אזור H2 בשליטת מדינת ישראל.
      בשטח H2, מתגוררים 60,000 פלסטינים, וכ-800 יהודים (בשכונות אברהם אבינו ותל רומיידה, בגבעת האבות ובשוק הסיטונאי). ל 60,000 הפלסטינים הגרים בו אסור להכנס עם מכוניות לקרבת מגוריהם.
      בין שני האזורים הוצבו מחסומים קבועים, מאוישים בחליילים כל שעות היממה. המחסומים מונעים מן הפלסטינים את המעבר בין שני אזורי העיר ביניהם ומנתבים את מעברם של בעלי האישורים, כמו מורים ותלמידים. מלבדם קיימות עוד עשרות חסימות המפרידות בין האזורים H1 ל-H2.

      בתוך שכונת תל רומיידה הפלסטינית בחברון יש ארבעה  מוקדים של היישוב היהודי בחברון
      - בית קברות חלקת  חבד.
      - בית הקברות המוסלמי 
      - גן האריכאולוגי.
      ביתו של ע' קרוב לגן הארכאולוגי קרוב לבית בניין שבנו למתנחלים ועמדה צבאית מאויישת. בחצר כרם זיתים עתיק בן מאות שנים, שלו ושל שכניו. עצי הזית האלה בני אלפי שנים ויקרים מאד ללבם. קרבת המתנחלים יוצרת מצב מאד נפיץ של התנכלויות תכופות כלפי הפלסטינים.
       כל שנה ביחוד בתקופת המסיק הצבא צריך לאבטח את המוסקים ולהגן עליהם בגלל התעמרויות המתנחלים. 
      במדרון, מעין שנחשב קדוש ומהווה מוקד עליה לרגל של רבים מהמתנחלים.
      - שכונת המגורים של הפלסטינים.
      בתוך השכונה הוקם גם בסיס צבאי .
      ליד כל מאחז מתנחלים יש עמדת שמירה צבאית 
      ושני מחסומים: אחד ליד חלקת חב״ד והשני ליד הגן האריכאולוגי .
      התושבים הפלסטינים באזור זה יכולים ללכת רק ברגל, והכניסה לתוך השכונה היא על פי רשימות שיש לחיילים במחסום.
      אין כניסה למכוניות פלסטיניות.

      בתוך השכונה הוקם פילבוקס וכל המעברים לשכונה ולשאר חלקי חברון חסומים בבטונדות.

      המחסומים הנצפים במהלך המשמרות:

      1.מחסום בית המריבה - מאויש עם פילבוקס
      2. מחסומי שכונת קפישה - (הצד הצפוני של ציר ציון) מאויש עם פילבוקס 
      3.מחסום שני בשכונת קפישה
      4. מחסום עיקול 160 (הצד הדרומי של ציר ציון) - מאויש עם פילבוקס
      5. גבעת החרסינה
      6. מחסום בפתח שכונת אברהם אבינו - עמדת שמירה
      7. מחסום בית מרקחת - בדיקה בתוך קרוואן עם מגנומטר
      8. מחסום תרפ"ט - בדיקה בתוך קרוואן עם מגנומטר
      9. מחסום תל רומיידה - (למעלה) - עמדת שמירה
      10. מחסום בית הדסה - (עמדת שמירה)
      11. מחסום בית קברות חבד
      12. מחסום גן ארכאולוגי
      13. מחסום ז'ילבר
      14. מחסום בית רחל ולאה
      15. מחסום שכונת אברהם אבינו
      16. מחסום בית הדסה
      17. מחסום השוק הסיטונאי
      18. מחסום ציר המתפללים
      19. מחסום עאבד
      20. מחסום כניסה למערת המכפלה- מגרש החנייה,
      21. מחסום מול בית ספר אל פחאייה,
      22. מחסום בכניסה למערת המכפלה מכיוון ציר המתפללים
      23 עוד שלושה מחסומים מכיוון הקסבה למערת המכפלה.

      יש חסימות רבות נוספות שלא צוינו כאן.
      המציאות מראה שבכל רגע נתון חיילים יכולים לעכב ולעצור כל פלסטיני: גבר, אשה או ילד. ​

      חברון - בקשת פיצויים בגין הפקעת אדמה
      Muhammad D.
      May-13-2026
      חברון - בקשת פיצויים בגין הפקעת אדמה
  • מחסום / מעבר מיתר (סנסנה)

    צפה בכל הדיווחים למקום זה
    • המחסום ממוקם על הקו הירוק ומשמש כמעבר גבול בין ישראל לגדה המערבית ומנוהל על ידי מנהלת המעברים במשרד הביטחון. מכיל מתחם סחורות (אגרגטים), מחסום רכב (מיועד לנושאי תעודת זהות כחולה, לאזרחים זרים או דיפלומטים וארגונים בינלאומיים). מעבר פלסטינים אסור, למעט בעלי היתרי כניסה לישראל, המורשים לעבור ברגל בלבד. יש בו מת"ק, יחידת מכס, פיקוח חי וצומח, משטרת עיירות.

      • בשנה האחרונה לא רחוק מהמעבר יש פרצה בגדר גדולה וידועה לכול. לא נראה שיש אינטרס לחסום. נוצרת כלכלת דוכנים וחנייה. 

       עודכן אפריל 2021, מיכל צ'

      מיכל עם ע'
      Muhammad D.
      Jul-13-2026
      מיכל עם ע'
  • סוסיא

    צפה בכל הדיווחים למקום זה
    • סוסיא הפלסטינית שוכנת היום בין ההתנחלות סוסיא לבין הבסיס הצבאי . התושבים החלו להתיישב בשטחים שמחוץ לכפרים בשנות השלושים של המאה ה–19, והתגוררו במערות, אוהלים וסוכות. עד היום הם מקיימים אורח חיים מסורתי ופרנסתם מבוססת על חקלאות ורעיית צאן. עד מלחמת 1948 עיבדו החקלאים שטחים שהתפרשו עד לאזור ערד. בעקבות המלחמה איבדו חלק ניכר מאדמותיהם שנותרו מעבר לגבול, בצד הישראלי. לאחר מלחמת 1967 והכיבוש הישראלי הוקמו באזור מחנות צבאיים, הוכרזו שטחי אש ושמורות טבע, ושטח האדמות צומצם עוד יותר. ההתנחלות היהודית בסוסיא החלה ב-1979. מאז מתנהל מאבק עיקש לסלק את שרידי התושבים הפלסטיניים המסרבים לעזוב את מקום הולדתם ולעבור ליאטא הסמוכה. עם פיתוחו של אתר תיירות בח’ירבת סוסיה בסוף שנות ה-1980 (בית כנסת קדום) גורשו עשרות משפחות שגרו במערות בסביבתו. במחצית  השניה של שנות ה- 1990 התפתחה באזור צורה חדשה של התנחלות – חוות רועים של מתנחלים בודדים. תופעה זו גרמה להגברת המתח בין המתנחלים לתושבים המקוריים, הפלסטינים, והביאה להתנכלויות חוזרות ונשנות של תושבי החוות כלפי הפלסטינים. במקביל נמשכו הריסות מבנים והשחתות יבול מצד גורמי הביטחון וכן מניעת מים וחשמל. בסוסיא הפלסטינית, כמו בחלק גדול של כפרי דרום הר חברון, אין מים זורמים, אך עובר בה צינור המים המספק מים להתנחלות סוסיא. הפלסטינים קונים מים יקרים שמגיעים במכליות. חשמל סולרי מסופק על ידי מערכת קולטים, שהותקנה בכספי תרומות. אך ההריסות בכפרים לא חסות על בורות מים ולא על הלוחות הסולאריים ועמודי חשמל המיועדים להעברת חשמל סולרי בין הכפרים.  עודכן אפריל 2021, ענת ט.
לתרומה