חזרה לדף חיפוש דוחות

זעתרא וחווארה

מקום או מחסום: חארס
צופות ומדווחות: נינה ס.,תושקה ק.,אילנה ה.,חנה א.
13/12/2006
| בוקר

זעתרה, חווארה, יום ד’, 13.12.06, בוקרמשקיפות: נינה ס., תושקה ק., אילנה ה., חנה א. (מדווחת)כללי: יד מקלה ויד קלגסית. את עיקר המשמרת ‘בילינו’ בזעתרה שם ההתעמרות באנשים היתה ללא נשוא. 7:55 – מחסום על כביש 5, לכיוון השטחים.8:15 – כביש 4765: ערימות העפר הוזזו ורכבים יכולים לנוע על הכביש מכיוון חארס לברוקין וחזרה. שמחה קטנה ואפילו נהג טרנזיט הנוסע מכיוון ברוקין לחארס מחייך אלינו, מברך אותנו לשלום ומוסר שהכביש נפתח לפני שבוע.8:28 – זעתרהמכיוון מערב עמדה אחת. חיילים שם מוסרים שאין הגבלות (בחווארה יתברר לנו ששם ההנחיות שונות לחלוטין). כ-5 מכוניות בתור בכל פעם.מכיוון שכם – 2 עמדות פעילות. יש גם 2 כלבים.סג”מ ש. המפקד, מסרב להגיד אם יש איזשהן הנחיות היום לגבי חופש תנועה: “יש לך דרכים לברר”.במיגרש החניה חונה רכב מסחרי. הרכב עמוס סחורה והנהג נאלץ לפרוק אותה. לשאלה למה הנהג צריך לפרוק הכל, התשובה של סג”מ ש., מפקד המחסום היא “את יכולה לעזור לו”. הסאגה של הנהג עוד תימשך ויעברו כשעתיים עד שת.ז תוחזר לו והוא יוכל להמשיך לדרכו.לא רחוק משם, 3 אנשי מג”ב ו- 3 אנשים נוספים עומדים ליד משאית גדולה בעלת מספר ישראלי ועליה שלט – הובלת בע”ח.אחד האנשים שואל את החיילים “פה זה ישראל או פה זה פלסטין?”. מסתבר שהם סוחרים בעופות ומוכרים אותם ברחבי הגדה. בעל הרכב הוא ישראלי והאחרים, אחד סוחר והאחר עוזר לו, מהכפר קטנא ליד אבו-גוש. תוקף האישור של הסוחר פג בסוף נובמבר וטרם חידש אותו. סחורה הם כבר גמרו להפיץ ועכשיו הם מבקשים לחזור הביתה. העילה לעיכובם היא (שימו לב!): נסיעה ברכב ישראלי.טלפון לעו”ד סמדר בן-נתן מאשר שאין בכך כל עבירה והעיכוב הוא עיכוב שווא. לעומת זאת, במוקד ההומניטרי מסבירים לנו כי הם אינם יכולים לנוע בדרכים. בעל הרכב ממשיך בדרכו ומשאיר שם את שני הפלסטינים. בסופו של דבר הם שוחררו בסביבות 9:30.8:37 – מונית נכנסת למיגרש החניה. “תכבה את האוטו. תפרק את כל הדברים!”. זו ההוראה הניתנת לנהג. הנהג מנסה להתווכח, למה לפרק ולמה הוא. החייל מגחך, אולי לא נתקל בפלסטיני שמנסה לעמוד על שלו?! “תקשיב טוב, תקשיב טוב. תתחיל להוציא אותם. תקשיב, תקשיב. אני לא מתווכח איתך!”הסחורה אותה הנהג נאלץ להוציא ולהניח (כמובן) על האספלט הרטוב, היא תרופות תוצרת טבע (תמונות בצרופה). ב-9:43 המונית נבדקה על ידי הכלב והיא ממשיכה בדרכה.בינתיים נהג הטרנזיט מנסה להימנע מלפרוק את שאר הסחורה. הוא אינו דובר עברית וכשמפנים את תשומת לבו לכך הוא מוכן לעבור לערבית בסיסית. התירוץ לפריקת הסחורה כולה (סרוויסים, כוסות, דברי סידקית, מנורות וכו’) הוא שכדי לבדוק אם לא מועברים אמצעי לחימה צריך שהכלב ייכנס וירחרח וגם ‘לטובתו של הנהג’. כי אם “הכלב ישבור לו משהו, אני אשלם לו?” שואל ש.. בצד הנימוס שהוא מפגין כלפי הנהג, הוא גם אוסר עליו לעשן במהלך הפריקה(!). חיילת מנסה אולי לזרז את הבדיקה וניגשת לחבילות. תחילה ש. אוסר עליה אבל אחר כך מגיש לה סכין יפנית והיא פותחת חבילות בעזרתה.9:10 – נהג הטרנזיט מיואש. מבקש שמנהג מונית דובר עברית שיתרגם למפקד מה הוא אומר ולהיפך. ש. לא מוכן לשמוע: “אני מנהל פה את המחסום”.9:35 – בינתיים מגיעה מונית נוספת וגם רכב פרטי ובה שני צעירים מטול-כארם. משהו בהם לא מצא חן בעיני החייל והם מעוכבים. הטענה כלפיהם: נסעו מהר, לא עצרו, עקפו את המחסום. התנהגותם הלא כנועה (ניגשים אל ש. מדי פעם ומבקשים ממנו לשחרר אותם) כנראה מרגיזה את ש. והוא מורה לבדוק מכוניות אחרות לפני שיפנו לבדוק אותם. וכך, בודקים בינתיים מונית ובודקים מכונית פרטית שהגיעה מג’נין, וגם אוסרים עליהם לדבר בטלפון. וכשעזבנו את זעתרה ב-10:22 הבטחנו להם שאם עדיין יהיו מעוכבים ננסה לעזור להם.10:17 – הת.ז. של נהג הטרנזיט מוחזרת לו, לא לפני שהכלב עלה על כמה מהחבילות ולא לפני שהנהג פתח עוד כמה קופסאות של שעוני קיר (“שים עין” אומר ש. לחייל ד. “בדוק איזה 4,5,6,7”) ולא לפני שפתח קופסה קופסה של כוסות זכוכית. אולם, בסופו של דבר, למרות שנאלץ להוציא את כל הסחורה מהרכב, לא כולה נבדקה. 10:22 – עזבנו את זעתרה וספרנו כ-20 מכוניות בטור מכיוון שכם.10:26- 11:15 – מחסום נטוש בכיוון לבורין.10:32 – חווארהלא רחוק מ’הנקודה ההומניטרית’, חשוף לעוברים ושבים, עומד חייל בגבו אל המחסום ומשתין. כשהערנו על כך למפקד הוא לא התרגש ולא הבין למה ולמי זה צריך להפריע.3 עמדות בדיקה וגם תור ‘הומניטרי’. בכולן, גברים מתנהל ה’טקס’ של הגשת הת.ז., הרמת החולצה, הסתובבות והפשלת שולי המכנסיים. בעמדות הבדיקה המגנומטר מופעל (רעש מתמיד ומעצבן) וכך גם מכונת הבידוק.סג”מ א. מהמ.צ. אומר לנו (ברצון) מה המגבלות להיום: תושבי ג’נין, טול-כארם, גילאי 16-35 מנועים מלעבור.אמדנו כ-70 איש בהמתנה לבדיקה.נוסעי מכונית עם שלט עיתונות עליה נשלחו חזרה לכיוון שכם כעונש על כך שעקפו את תור המכוניות המבקשות לצאת. מפקד המחסום טען שאסור לצלם במחסום.עזבנו כאשר גבר שנשלח למכונת הבידוק חזר לעמדת הבדיקה על מנת לקבל חזרה את הת.ז שלו והסתבר שנעלמה בינתיים. ככל הנראה זה שעמד אחריו לקח אותה בטעות. הוא קיבל צטאלע קרועה ועליה כתוב כי כך וכך. אנחנו נסינו לגרום שיקבל מיסמך רשמי יותר, אך מסתבר שאין כזה דבר. סג”מ א. הסכים לכתוב לו אישור על אובדן תעודה, על דף נייר שלם שאנחנו נתנו לו. הבעיה היא שמי יודע מתי תימצא הת.ז. האבודה ואם לא היא, מתי יוכל להוציא ת.ז. חדשה, שכן משרדי הרשות סגורים. כתבנו את פרטי המקרה על דף מעקב.11:13 – עזבנו.11:18 – זעתרה 25 מכוניות מכיוון שכם. שני המעוכבים שהיו שם קודם לכן כבר אינם.

  • חארס

    צפה בכל הדיווחים למקום זה
    • בכפר חיים 4,500 איש ויש להם 5,000 דונם. הכניסה לכפר נחסמת ונפתחת בצורה שרירותית, מבלי להודיע לתושבים.
      בכפר קיים מחסום עונתי שחוסם את הדרך לאדמות הכפר. המחסום נפתח פעם בשנה.
      2,500-3,000 דונם נגזלו מהכפר כדי להקים את ההתנחלויות רבבה וקריית נטפים הנמצאות מערבה להם.
      מרכז הכפר הוא שטח B וסביבו שטח C. האוכלוסייה גדלה אבל הכיבוש לא מאשר בניה חדשה בשטח C.

       

לתרומה