שעת נעילה מגיעה והשער ננעל (כי לחיילים אמרו שצריך לנעול) ולא חשוב שעומדים שם עוד אנשים בתור ולא יכולים לעבור לעבודה.

6:10 עזון עתמה – מעט פועלים בחוץ, תור ענקי, יותר מ 60 איש. שתי עמדות בדיקה והבדיקה הפעם מהירה והתור מסודר, אין דחיפות ובעיקר יעיל כי עומדת שם מצדיקית ודואגת שברגע שעמדה מתפנה אדם אחר מיד יגיע אליה. הנוהל הרגיל של הנחת חפצים, שמצלצלים במגנומטר, על קיר הבטון בצד כאשר הם מועמדים לנפילה בכל רגע, נשמר. למה צה"ל לא יכול להרשות לעצמו מדף קטן במחסום מפואר- לאלהי הצבא פתרונות. תזמננו מעבר של אדם – לקח כ 20 דקות. לתור כל הזמן מתווספים אנשים כך שגם כאשר עזבנו לקראת השעה 7:00 עדיין היה תור ארוך, שלא כמו בעבר. אולי בגלל האור המתאחר בבוקר, אנשים יוצאים יותר מאוחר לעבודה?

החיילים היו מאוד ב"אנטי" וכאשר ניסינו לדבר עם האקומנים שעמדו מעבר לגדר, בתוך אזור הכפר, והיינו צריכות לשם כך להתקרב למחסום נשלחנו בכוח פיזי מתון בחזרה לעמדתנו עם אמירת "אירג'ע ל-ווארה" (ללכת אחורה בערבית). אבל לפחות משם לא ניסו לסלק אותנו.

בשלב מסוים החיילים קולטים אדם שעבר בחור בגדר ממרחק ורצים לנסות לאתר אותו בתוך קהל המחכים למעבידיהם בצד.

הכניסה לעזון מצד הגדה עדיין מאוישת בחיילים ומאפשרים כניסה לכפר רק למי שרשום כגר בכפר או שיש לו רשיון עבודה בהתנחלויות.

בדרך לחבלה נסענו לשער תמר (בכביש המקביל לגדר של עזון עתמה בכוון אורנית) שעכשו כידוע הוא חור ענקי בגדר. אך בהמשך הכביש, בכל המרחב הנושק לאורנית, הוקמה חומה (לא גדר) וזאת גם בהמשך לאורך הכביש היוצא מאורנית לכביש 5. איזה כיעור ופצע בנוף – נוראי. רק הקימו אותה וכבר יש כתובות גרפיטי.

7:20 חבלה – הרבה אנשים כבר עברו בשער שנפתח ב 6:30 והמעבר מאוד מהיר. עברו 6 טנדרים בעיקר עם שתילים למשתלות. 7:45 שעת הסגירה עדיין מגיעים אנשים מחבלה ומהמשתלות אבל החיילים ממהרים לסגור וגם אלו שכבר היו שם ב 7:45 לא הועברו. מי שלא הספיק לעבור – זו בעיה שלו, שיגיע קודם, אבל גם אם הגיע קודם לא עבר כי היה תור והחיילים פשוט חתכו – 7:45 צריך לסגור, "עלינו לפתוח עכשו שער אחר". התחלנו מיד בסבב טלפונים ולמרות שהמת"ק הצדיק אותנו לא הספיקו לעשות מאומה לפני שהחיילים סגרו. אחרי מספר דקות מגיע עבד מהמשתלה, קראו לו לעזרה, הוא נציג המשתלות לקשר עם המת"ק. גם הוא מצלצל ומבקש מאיתנו שנצלצל שוב ואז מהמתק מבטיחים שהחיילים יחזרו לפתוח את השער חכינו עד 8:15 ונאלצנו לעזוב. טלפונים לעבד במשך היום לבירור מה קרה בסוף, לא נענו כך שאיננו יודעים אם ומתי באו לפתוח שוב.