חווארה, יום ראשון, 10.12.06, בוקר.צופות: יעל ב. ודיצה י. (רשמה).אין חדש תחת השמש. המתנה ממושכת במחסום. הגבלות קשות בתנועת הפלשתינאים. הצרת צעדינו, מגבלות על פעילותנו.7.40 – זעתרה: לכיוון מזרח: אוטובוס נבדק, נוסעיו עומדים מחוץ לו בשורה. 2 רכבים נוספים ממתינים.65 מכוניות מכיוון חווארה.7.55 – אוטובוס ו-4 כלי רכב ממתינים לכניסה לשכם. 50-60 איש מצטופפים בקרוסלות. גבר יוצא זועם מהקרוסלות – משש וחצי, טוען, אני מחכה כאן.8.00 – אשה יוצאת נרגזת, מספרת ששעתיים בילתה במחסום.גורמן במקום, בודק את תכולת היוצאים משכם.8.10 – דין ודברים קולני בין מפקד המחסום לבין 4 גברים שתעודות הזהות שלהם נלקחו מהם. הם מתוחים ומוחים בפנינו. ל. מפקד המחסום טוען שהם תושבי רוג’ייב, באו משם , עקפו את המחסום, ניסו לברוח למטעים הסמוכים והוא דלק אחריהם במשך חצי שעה. 3 מהם טוענים שאינם מרוג’ייב והיו בדרך למטע הזיתים שם הם עובדים. ל. עומד על דעתו, להוכחת דבריו הוא אומר שמסיק הזיתים הסתיים כבר, אלא שהם השיבו שהם עוסקים בגיזום ואיסוף הגזם להסקה.אנו מבקשות שיוודא מה מקום מגוריהם במערכת הממוחשבת. הוא בודק, מתברר ששניים מהם אמנם כדבריהם תושבי חווארה והוא מחזיר להם את התעודות והם ממשיכים בדרכם.הבחור השלישי טוען שהוא תושב שכם לשעבר, אך גר כבר שנתיים בחווארה לאחר נישואיו לבת המקום. אלא שברישומים של הצבא לא עודכן מקום המגורים החדש שלו. גירסתו נשללת ע”י מפקד המחסום.8.30 אנו פונות למוקד ההומניטרי בקשר לבחור. מבטיחים לברר.9.00 בקירוב: אנו פונות שוב למוקד. הם אינם מצליחים לעזור. הבחור מתוח, אומר לנו שעליו לעבוד, לפרנס את אשתו ובתו.נציג המת”ק מ. מגיע למקום ואנו מקוות לתומנו שהוא ינסה לעזור לבחור. תקותנו נגוזה במהרה. להלן הדו-שיח שהתנהל בינו לבין יעל:יעל :מה ההגיון לעצור אותם בדרך למטע?מ.: זו הדרך לישראל.יעל: ישראל במערב. (המטע בכיוון מזרח).מ.: את מתחצפת. ישראל בכל מקום שיש בו ישראלים.על השאלה אם גם ניו- יורק היא ישראל, כי מתגוררים בה ישראלים, לא היתה לו תשובה. טיעון נוסף שהעלה: אין להם רשיון לעבוד במטע. (לא ידענו עד כה שגם כדי לעבוד בשטחים שעדיין נותרו בידיהם, הפלשתינאים זקוקים לרשיון).9.25הוחזרה לבחור הת.ז. הוא הולך לחווארה. הקצין מבחין, רץ אחריו, תופס אותו, מכה בחזהו ובנשק שלוף מתרה בו שאם עוד 2 שניות…(את ההמשך לא הצלחנו לשמוע). טענתו שהבחור הרי אמר שהולך לעבוד במטע הזיתים, אז למה הוא הולך לחווארה. מאידך הפלשתינאי טוען שכבר מאוחר, אין לו מה ללכת לעבודה בשעה זו. בלית ברירה הוא חוזר על עקבותיו.הגבר הרביעי, שהוא סוחר בעל קשרים ענפים בארץ ובחו’ל מתקשה להסכין עם ההשפלה שבמחסום. אך הוא מחכה בשקט. לשאלתנו מה צפוי לו, ל. מגיב שהזמין משטרה והאיש יצטרך לחכות עד שתגיע.10.30 – אנו נוסעות לבית פוריק לבית פלשתינאי שיעל נמצאית בקשר אתו זה שנה וחצי בנוגע לטפול בבנו, חרש- אילם, בן 6 כיום. הבן צריך לעבור ניתוח מוח וטיפול ממושך בבי”ח, מה שעשוי לאפשר לו שמיעה מכנית. בעזרת יעל האב הצליח להשיג מימון לניתוח והטפול שהם יקרים ממרכז פרס לשלום והרשות הפלשתינאית והילד עומד להתאשפז בהדסה בירושלים. האב מנוע שב”ק ובאנו לביתו למלא טופסי בקשה לאפשר לו שהייה עם הבן בביה”ח.11.30הפלשתינאי הרביעי התקשר אלינו טלפונית, סיפר ששוחרר, המשטרה לא הגיעה.