חווארה, עוורתא,בית-פוריק,זעטרה, יום חמישי אחה”צ, 29.12.05 משקיפות: הגר ל’, רוני ק’ (רשמו)14:00 – 18:45סיכום: משמרת בצל הפיגוע באזור טול כרם. מגבלות התנועה הולכות ומחריפות משבוע לשבוע וכוללות כעת גם עוצר בכפרים חווארה וביתא, מניעת מעבר דרומה מזעטרה לתושבי נפות ג’נין וטול-כארם. כ-30 מעוכבים בזמן המשמרת בחווארה, כולם לצרכי בדיקה מול השב”כ, נימוק שנראה כנראה למפקדים למיניהם כנימוק מוחץ. בין המעוכבים 15 אנשים המעוכבים לפחות 3 שעות לצורך בדיקת תעודות זהות מול השב”כ. ביניהם קבוצה בת שמונה שוטרים של הרשות העובדים ברמאללה שיצאו משכם. קשה להשתחרר מההרגשה שזהו עיכוב כתגמול על הפיגוע (“זה בגלל הפיגוע,” כך נאמר לנו). חוליית משמר הגבול מתמקמת ליד טרמפיאדת המתנחלים מול המחסום הדרומי, מתעמרת בנהגי אוטובוסים ומוניות ומשפילה אותם. המגפון של מפקד החוליה עובד ללא לאות. במחסום הצפוני 35 מכוניות בתור היציאה משכם, כולל אמבולנסים, ובהם אמבולנס המחזיר לבתיהן חולות לאחר דיאליזה. כולם ממתינים כשעה ויותר – כל זאת עקב בדיקות יסודיות ומייגעות של כל חפץ וחפץ. על הבדיקות האלה מנצח בנוקשות החייל פ’ . בתוך המחסום נשים עם תינוקות בזרועותיהן ופעוטות שאוחזים בהן מכל כיוון ממתינות בתור שנראה יותר כמו גוש, נדחקות עם כולם אל עבר הקרוסלות. בכל רגע נתון במשמרת כמאה הולכי רגל במחסום, עם זמן מעבר של כשעה. לכל אורך המשמרת אין תור “הומניטארי” של ממש, למעט כמה יוזמות אישיות של המפקד רפאל, שבא לחלץ מדי פעם כמה מן הממתינים.תורים ארוכים של כלי רכב ביציאה, ובעיקר בכניסה לשכם, המשיכו להשתרך גם בשעות הערב, כשעזבנו. בעוורתא, מפקד המחסום מגלה הבנה ומעביר את כל המכוניות שבתור גם אחרי שעת הסגירה. המלגזנים עובדים במרץ כדי להספיק לפרק ולהעמיס את כל הסחורה לפני סגירת המחסום. לפחות במחסום זה יש מעט תחושה של עשייה חיובית בבית-פוריק תנועה ערה ביציאה משכם עד השעה שש. לדברי החיילים, המחסום יהיה פתוח עד שמונה בערב. לא נתקלנו במחסומי דרכים לכל אורך המשמרת, גם לא בצומת חווארה (בפנייה ליצהר).בזעטרה מעט מכוניות בגלל ה”בידול”. חייל אדיב מברך כל מכונית בברכת ערב טוב. 14:15 – חווארה העיירה: עוצר, כל החנויות סגורות, אך יש אנשים שמסתובבים בחוץ.14:25 – מחסום חווארה/>: זוהי התמונה שממתינה לנו:במכלאה 15 מעוכבים: 8 שוטרי הרשות הפלסטינית שגרים בשכם ועובדים ברמאללה, ועוד 7 מעוכבים מביתא שיצאו משכם בדרכם הביתה. לטענתם, הם עוכבו בשעה 9:30-10:00 בבוקר(!), וזאת מבלי שנלקחו לשירותים ומבלי שקיבלו אוכל או מים. לפי גרסת ר’, מפקד המחסום, הם המתינו מהשעה 13:00 כי מיד כשהגיע (כלומר, באותה שעה) העלה אותם לבדיקה מול השב”כ. גם אנואר, נציג המת”ק, שהגיע מאוחר יותר והיה קודם במחסום, טוען שהם מעוכבים רק משעה 13:00. ביציאה מן המחסום והמכלאה ממתינים, כרגיל, אנשים שכבר עברו את הבדיקות, והפעם נשים רבות.14:30 – בעמדת הבדיקה של כלי הרכב תור ארוך וחסום של כלי רכב יוצאים, ובראשם אמבולנס מהבהב. החייל הבודק נוטל מן הנהג את התעודה ומטלפן.קשה לדעת מה חטאו של האיש, כי פ’ , שמופקד על המקום, מנסה כל העת להרחיק אותנו. בדיעבד מתברר שזהו אמבולנס שמחזיר חולים לביתם לאחר דיאליזה בבי”ח, ולדבריו כבר שעה הוא ממתין בתור היציאה משכם – הערכה לא מופרכת בכלל, כי מדדנו זמן של 10 דקות בדיקה למכוניות שונות. 14:35 – מבט נוסף אל תור המכוניות מעלה עוד 3 אמבולנסים ממתינים, באחד מהם רופא הממהר לבי”ח ברמאללה. האמבולנסים מהבהבים, מנסים לפלס דרך קדימה – אך לשווא.יש רק מסלול אחד ורכב אחד שנבדק בצורה יסודית בכל פעם. – טלפון לדקל מן המת”ק להתריע על האמבולנסים (מי יודע כמה עוד ישנם בתור הארוך הזה), וגם על מצב המעוכבים. מבטיח לפעול דרך החמ”ל.ועד שזה ייעשה, אנחנו מבקשות מר’ שיעשה גם הוא משהו בעניין. אך כאן מתרחש הדבר הבא:ר’ מורה לפ’ להעביר את האמבולנסים, אך הוא משיב לו: “ל-מ-ה?”14:47 – בדיקה שלנו מעלה ש-38 מכוניות ממתינות בתור.שוב, לא ברור מדוע אין מסלול נוסף לפחות לרכב הומניטארי.14:50 – האמבולנס הראשון משוחרר.14:55 – עוד אמבולנס משתחרר.למקום מגיע אנואר, נציג המת”ק; אנחנו משוחחות איתו – כעת נראה שהאמבולנסים מקבלים קדימה.15:00 – במחסום הולכי הרגל, ליד הצד הפונה לכביש:האווירה כאן מתוחה, עשרות רבות של בני אדם דחוסים כאן (בצד הזה) במעין גוש, ללא כל אבחנה: גברים- צעירים וקשישים, קשישות ואמהות עם ילדים, כולם נדחסים כאן אל עבר אותה נקודה נשאפת שבה ייבדקו חפציהם. והבדיקה הזאת יסודית, ואיש אינו פטור ממנה. גם לא, למשל, קשישה עיוורת עם סחורה על הראש, שגם נציג המת”ק, א’, תוהה כיצד בכלל הגיעה לפה. את הבדיקות מבצעים חייל ומ”צ [אתיופית, לפי מראה] שלשווא מנסה “להשליט סדר” (“להשליט” זאת המלה) וגם עושה זאת בגסות רבה.ואכן, אנו מתלוננות על הגסות הזאת, וגם על הכסילות של הבדיקות האלה, שגורמות כל כך הרבה סבל – די היה לראות את הדמעות שנקוו בעיניה של אישה אחת, שעמדה וסבלה בשקט, כדי להבין עד כמה המצב קשה היום.כמה דקות אח”כ נשלחה המצ”ית הגסה לשבת בעמדת הבדיקה, ואחרת, שקטה יותר, החליפה אותה.ומפקד המחסום ר’, ברמז לתור “הומניטארי”, החל לחלץ כמה קשישים ונשים עם ילדים החוצה. אלמלא כן היו ממתינים גם הם כשעה וחצי, כפי שדיווחו לנו כמה מן העומדים בתור.15:05 – 7 מן המעוכבים משוחררים,אך בינתיים יש אירוע חדש: מתוך ג’יפ מג”ב מורד נער כשעיניו קשורות. הוא מובל בידי שני שוטרים לעבר תור בדיקת תעודות הזהות. הם מגיעים עד לשורת הקרוסלות ואז השוטרים מתירים את הבד שכיסה את עיניו.15:10 – למקום מגיעה בכמה ג’יפים קבוצת קצינים בראשות הסמג”ד ניר. נכון לעכשיו, הנער עומד בתוך קבוצת הקצינים. כמה דקות אח”כ רואה אותו הגר כשהוא נשמר בידי שניים מהם מחוץ למחסום. הסמג”ד ופמלייתו לא ממש משדרים נגישות. הם כן נגישים לכתבת וצלם של עיתון “במחנה” (עד שאנחנו תוהות האם לכבודם באו), שהגיעו למחסום ומסתובבים כאן מזה זמן. וכך, במשך דקות ארוכות, הצלם מצלם, והכתבת מראיינת את הסמג”ד – כשברקע המעוכבים שנותרו במכלאה, התורים העמוסים, ותור כלי הרכב התקוע בפיקודו של פ’, שנשמע מדי פעם צועק על הולכי רגל העוברים בכביש. 15:20 – המעוכבים שנותרו בסככה מבקשים שיינתן להם פשוט לחזור בחזרה לשכם, אך בשלב מאוחר זה לא ניתן לסובב את הגלגל לאחור. – בינתיים, ר’ ממשיך לחלץ אנשים מתוך התור, במה שנראה כ”תור הומניטרי”.- ובצד הנגדי, משתרך לו תור ארוך של גברים צעירים, שנבדקים ביסודיות, כולל באופן גופני, על פי הטקס הידוע. ובכל זאת, ההתקדמות כאן מהירה מזאת שבצד הנגדי: מדדנו כאן זמן של כ-30 דקות בהשוואה לשעה ויותר בצד הנגדי. 15:30 – כעת ממתינים כשמונה מעוכבים. שוב סדרת טלפונים, וגם פנייה אל נ’ הסמג”ד. 15:37 אחרוני המעוכבים משתחררים, לאחר שעות של המתנה. 15:38 – אדם כבן ארבעים, נהג אוטובוס, מגיע בהליכה מהירה ופונה אל הגר בבקשה שתבוא לעזור לו באזור המחסום הדרומי שם עומדת חוליית מג”ב בג’יפ ליד טרמפיאדת המתנחלים, ומפקדה רפאת חמדן (מ.א. 1081074), מצווה ברמקול על אנשים לגשת אל הג’יפ. לפעמים הוא משלח אותם בחזרה, ולפעמים עוצר אותם – כל זאת כשהוא ישוב בתוך הג’יפ ואינו נראה לאנשים הנקראים אליו. לדברי נהג האוטובוס, כאשר הגיע והוריד נוסעים ליד מגרש המוניות ניגשו אליו שוטרי מג”ב, כיוונו לעברו את הנשק ואיימו עליו, כי לדעתם לא עצר להוריד את הנוסעים במקום הנכון. תעודת הזהות שלו נלקחה, מה שמונע ממנו עכשיו לקחת נוסעים ולנסוע בחזרה דרומה. לשאלתה של הגר איפה לדעתו היה צריך הנהג להוריד את הנוסעים, שהרי אין במקום תחנת אוטובוס עבור הפלסטינים, הגיב מפקד החוליה בטענה שהיא מפריעה לו. במקום המתינו עוד ארבעה נהגי טרנזיט ומוניות שרפאת חמדן החליט שדווקא ביום חמישי אחה”צ, יום שיש להם בו הרבה עבודה, הוא הזמן הנכון לבדוק את זהותם מול השב”כ. כנראה שנוכחותה של הגר קיצרה את “הבדיקה”, כי תעודותיהם הוחזרו במהרה, אך תוך כדי הליכתם אל הרכב תפס השוטר רפאת חמדן את המיקרופון והתחיל לצעוק ולגעור בהם שיצאו מהר יותר ממגרש החניה וייסעו. ליד הג’יפ נשאר לעמוד רכב של צעיר בעל ת.ז. כחולה המתגורר בירושלים, כלומר, אזרח ישראלי. הצעיר נתן את מכוניתו לתיקון בשכם ולאחר שעמד למעלה משעה בתור היציאה משכם, הוא נעצר עתה גם ע”י חולית מג”ב במחסום הדרומי. 15:40 – בינתיים, במחסום הצפוני:- מתחיל זרם החוזרים הביתה לשכם,- הסמג”ד והפמליה עדיין כאן, אך יעזבו במהרה,- התורים התרוקנו במשהו, אך עדיין אותם מראות קשים של נשים, ילדים, זקנים וצעירים יותר דחוסים מול הקרוסלות האחוריות. הלחץ גדול במיוחד באזור הקרוב לקרוסלה החיצונית (ה”הומניטרית”), שם ניתן להבחין מבפנים בחישוק ברזל גדול, בצורת משולש, שכלפיו נלחצים הממתינים.במצב הזה, קשה לחלץ מכאן מישהו, אך הבודקת השקטה מנסה לבצע את הבדיקות מהר,ולהיענות גם לבקשות מיוחדות שלנו.16:15 – בתוך הגוש הזה, בתפזורת, נדחקים גם חברי קבוצה הומניטארית משוודיה,כמה מהם דוברי עברית. אנחנו מחליפים מבטים.16:20 – ליד עמדות הבדיקה של התעודות עומד חייל שפוקד על הממתינים שם, “וואחד, וואחד”, בנשק שלוף. הוא שולח בחזרה אל סוף התור איש זקן מאוד, שדידה על הכביש עד כאן וביקש לעבור מהר כטובה אישית. – מעוכב נוסף לצורך בדיקת ת.ז., ישוחרר בשעה 16:32. – מעבר לכביש, באזור בדיקת כלי הרכב, העניינים נמשכים “כרגיל”; כלומר, עדיין משתרך כאן תור ארוך של עשרות כלי רכב, ופ’, בעזרת חיילת גסה במיוחד (שאחת ממשימותיה החשובות היא כנראה להרחיק אותנו), עדיין בודקים כל חבילה וחפץ.הבדיקה היסודית הזאת לא מונעת מפ’ להשגיח מדי פעם גם על הנעשה בכביש, למשל,להזדעק ולשלוח בצעקות חזרה אל התור קשישה נושאת חבילות ש”העזה” לעבור על הכביש כך סתם.16:30 – כעת נבדק כאן אוטובוס. תחילה מורדים הגברים, אח”כ הנשים – הבדיקה נמשכת 10 דקות.ממרומי המגדל הסמוך פ’ נותן הוראה לבודקים לסלק אותנו. – המפקד ר’ מגיע לקרוסלה ה”הומניטארית” ומשחרר מן הלחץ אנשים רבים.זוהי גם שעת הנהירה הביתה, ואנו צופות במראה שכאילו לקוח ממקום אחר: קבוצת ממתינים שעמדה מצפון, מאחורי המחסום, מקבלת בחיבוקים אנשים שזה עתה עברו את המחסום בדרך לשכם.16:45 – אנחנו עוזבות, כדי להספיק לשעת הסגירה בעוורתא. מותירות מאחור מחסום עמוס.הערה: במהלך רוב שהותנו בחווארה, שהו במקום, כפי שכבר צוין, כתבת וצלם של עיתון “במחנה”. הכתבת ניסתה לראיין אנשים שיצאו מהמחסום והצלם צילם (מעניין אם גם את המראה הנורא של ילדים ונשים הנדחקים אל עבר הקרוסלות). הסברנו להם את הסיכון שכרוך לפלסטינים בפרסום תמונותיהם בעיתון, וגם את העובדה שהמחסום הוא חלק ממנגנון הכיבוש, ומאחר שהם לבושים במדים לאנשים אין למעשה אפשרות לסרב להתראיין.16:50 – מחסום סחורות עוורתא: />ספרנו 10 משאיות בתור הכניסה לשכם, או לחלק הפלסטיני של המחסום. דיווחנו על כך למפקד המחסום שדאג לכך שהמחסום לא ייסגר עד שכל המשאיות יעברו.בין לבין, צפינו במלגזנים, שעבדו בקצב מטורף כדי להספיק לפרוק ולהעמיס את כל הסחורות (ד. העובד במקום כמלגזן אפילו לא היה יכול להתפנות כדי למסור לנו את שעות פתיחת המחסום בשבוע החולף). עזבנו בתחושה שלפחות במקום הזה מתבצעת איזושהי עשייה חיובית. אחד מהעובדים במקום מסר לנו צילום של ת.ז. של נהג משאית וביקש שנעזור לו לקבל אישור, כדי שיוכל להמשיך לנהוג את המשאית.17:35 -בית-פוריק: /> 30 איש בתור בכיוון היציאה משכם. כמעט אין עוברים כבר בכיוון השני, אך החיילים מעבירים את מי שמגיע גם אחרי 17:30. הקרוסלות אינן פועלות, ולכן הולכי הרגל עומדים בתור על הכביש בחשכה. תעודותיהם נבדקות במהירות מול הרשימה.מרחוק נראית תנועה חופשית על הכביש ליד עזמוט, ככל הנראה אין שם חסימה.הגר מתקשרת אל ביתו של הצעיר שנעצר כאן לפני שבוע, כדי לבדוק האם שוחרר כבר ממעצר, לאחר שהיה עצור במתקן הכליאה בחטיבה מיום חמישי בשבוע שעבר. להפתעתה הוא עצמו עונה ומסתבר כי כבר שוחרר. ידיעה זו גוררת שיחה עם החיילים, שהיו כאן בדיוק לפני שבוע. בהמשכה, כשהמחסום ריק, מזמינים אותנו החיילים לצפות בהדלקת נרות. 18:05 – עזבנו, לאחר שווידאנו כי המחסום יישאר פתוח עד השעה 20:00 ליוצאים משכם. 18:12 – בחזרה לחווארה18 מכוניות בתור הכניסה לשכם, כ-20 בתור היציאה משכם לפי הערכת ר’, מפקד המחסום, שגם פתח תור נוסף לבדיקת המכוניות. (כלומר, רק בשלב מאוחר זה פעלו שני תורים של כלי רכב ביציאה משכם.) כמעט אין הולכי רגל בתוך המחסום. אנו עוזבות, חולפות על פני צומת חווארה הריקה, וחווארה העיירה, שממשיכה להיות בעוצר. 18:30 – צומת תפוח:מנורת חנוכה גדולה מתנוססת בלב הכיכר ולצדה תמונה של הרבי מלובביץ’. אלמלא החושך המשקר ניתן היה לחשוב שאנחנו בכפר חב”ד או בנס ציונה.4 מכוניות המתינו ביציאה דרומה, סג”מ צעיר בדק תעודות במהירות ובירך את הנהגים בערב טוב – בניגוד כה בולט לחיילים הגסים ולהתנהגויות הבוטות שנתקלנו בהם היום.