13:00 שער חקלאי (בסביבת עזון-עתמה בדרך לאורנית)
החייל שבשער אינו מספק אינפורמציה – לא את שם השער ולא את שעות הפתיחה בו.

13:10 עזון-עתמה, מחסום דרומי
ילדים ונערים מכיוון עזון-עתמה עוברים מבעד לקרוסלות וחוצים את הכביש (מס. 5) לבתיהם בתום הלימודים. אין נכנסים מן הכיוון הנגדי.

13:20 שער שומרון
התנועה זורמת, כך גם בצומת זעתרה (תפוח) בכל הכיוונים. גשם כבד, רוח חזקה וסופת ברד כל הדרך עד

14:30 מחסום מעלה אפרים, שלא נראה מאויש. הבקעה ירוקה כולה.

14:50 מחסום חמרה
תנועה מעטה, בעיקר של מוניות ומשאיות, בשני הכיוונים.

15:30 מחסום תיאסיר
לכיוון טובאס שתי משאיות ומכונית, הנהגים ממתינים לאיתות מצד החיילים ועוברים. בכיוון הבקעה הנוסעים יורדים מן הרכב ונבדקים. מונית ממתינה לנוסעיה הנבדקים. אחד מהם מתאר בתנועות ידיו איך נבדקה חגורתו. נהג פלסטיני הממתין לנוסעים שאתו ניגש אלינו: "עכשיו בסדר. בבוקר היו בעיות. אתמול אחר הצהרים חיכיתי שעה וחצי. היום החיילים טובים. אם החייל טוב -אין בעיות. אם חייל רע – קשה. אם רואים אותי מדבר אתכם, עושים לי בעיות.

במרחק-מה חייל משוחח בידידות עם פלסטיני ולוחץ את ידו לפרדה (לא חזון נפרץ). בהתקרבו, על מנת להקשיב לשיחתנו, הוא מתגלה כקצין צעיר בעל פני ילד. הוא אומר כי בבוקר ובצהרים עוברים אוטובוסים עם תלמידים ומורים, שאינם נבדקים. הוא מספר על אוטובוסים הבאים מכיוון שכם עם תלמידים הלומדים בבקעה. הם מעכבים רק "כשיש דברים שלא צריכים להיות. אז אין מה לעשות וצריכים לחכות הרבה זמן". לא מזמן הם תפסו ציידים עם רובי ציד. "זה כמו שאני אסתובב עם הנשק שלי בתל אביב". (חיזיון נדיר, ממש).

קרין מציינת, כתמיד, את הסתירה המתגלעת בין השלט האדום המכריז על אזור A כאסור לכניסת ישראלים, לבין הנוכחות הגלויה לעין של חיילים בתוככי האזור.

 16:30  מחסום חמרה (בשובנו)
ללא התרחשויות ראויות לציון מלבד לעובדה, שהנסיעה התרחשה באדמה כבושה.