ירושלים
אבו דיס, סוואחרה יום ו’ 8.10.04, בוקר משקיפות: מיכל ז’, ריטה מ’ (מדווחת)אורח: פיליפה, צלם בניגוד לשבוע שעבר הגישה לעיר העתיקה והדרך הרגילה לאבו דיס היו פתוחות, ולא נאלצנו לנסוע דרך הר הצופים. בשער שכם היתה נוכחות של משמר הגבול. אבו דיס- הפישפש ג’יפ ובו כמה שוטרי משמר הגבול ניצב אצל הבטונדות. הם בודקים ונראה שהם מעבירים את רוב האנשים. אין מעוכבים. נהגי המוניות אומרים לנו שזו לא היחידה הרגילה במקום,. אלה מג”בניקים המוצבים בדרך כלל באזור בית לחם ולכן הם נראים יותר נינוחים – עלא כיפק. כמו כן ציינו גם שמאז שערורית ההתעללות במלון לא ראו את הקצין השנוא ג.נהג טרנזיט אחד מתלונן כי מכוניתו הופקעה והוא עצמו זומן למשפט וצפוי לו מאסר של 3 חודשים, שוב, בשל הסיפור הרגיל: הוא הסיע נוסע שלא היו לו הניירות הדרושים. נהג אחר מספר כי הם בודקים עתה את כל הנוסעים – במלים אחרות – הצבא הצליח לגרום להם לבצע פעולות שיטור נגד בני עמם הפלסטינים. כשחזרנו ממחסום הקונטיינר עדיין עמד שם הג’יפ של משמר הגבול ועדיין, לדברי הנהגים במקום, הבדיקה היתה מינימלית. עם זאת פגשנו אדם בדרכו להתפלל במסגד של אבו דיס שסיפר כי הוחזר על עקבותיו בפישפש ולא הצליח להגיע למסגד בירושלים.אשה עם שלושה פעוטים לבושים בבגדיהם הטובים ביותר נבדקת בקפדנות רבה יותר משאר העוברים ובסופו של דבר מורשית לעבור. הפעוטים נראים מפוחדים לנוכח אמם הנבדקת כך. אחרי שהתרחקו שאלנו את המג”בניקים: “נכון שהם ממש מתוקים”? “כן” אמר המג”בניק אבל למה אמא שלהם לא מלבישה לילדים המסכנים האלה כובעים?מתברר שלדעתו הכובעים האלה, או העדרם, היא העובדה המעציבה היחידה בסיטואציה הנוכחית.יום ששי הבא הוא היום הראשון של הרמדאן. ודאי שהבדיקות לא יהיו כה נינוחות. המלון אין מעוכבים. סוואחרה/הקונטיינר גם פה הבדיקות אקראיות. כמה מכוניות עוברות בלי בדיקה כלל, אחרות מעוכבות רק לרגעים מעטים.
ירושלים
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
ירושלים אינה רק הר הבית והעיר העתיקה, שהם לב ליבו של הסכסוך הישראלי-פלסטיני. בתום מלחמת ששת הימים, עם סיפוח מוניציפלי של רוב השטח שנכבש, שטחה זינק מ-6.8 קמ"ר ל-70 קמ"ר! ונכללו בה 28 כפרים סמוכים, שהיו קשורים בטבורם לאל- קודס במשך שנים רבות. תושבי הכפרים סיפקו סחורה חקלאית לשווקי העיר, נשענו על מוסדות השלטון והמשפט המרוכזים בה, למדו בה והגיעו אליה לטיפולים רפואיים, לקניות, לתפילות, ולחגים הדתיים.
עשרות שנים מאוחר יותר, התברר שישראל נגסה יותר משהיא יכולה לבלוע. הכפרים גדלו והתרחבו, הפכו לשכונות מרובות תושבים והיטו את המאזן הדמוגרפי של העיר.כ-100,000 פלסטינים עוברים מדי יום במחסומי ירושלים
קראו על המצב בעיר מאז הקמתו של ארגון מחסוםווטש ועד היום בדף המידע שלנו ירושלים | העיר האסורה.משמרות התצפית של מחסוםווטש מסיירות בשלוש גזרות מרכזיות של "עוטף ירושלים": מחסומי צפון ירושלים (כולל קלנדיה), מחסומי מרכז ירושלים (כולל מחנה פליטים שועאפט ומחסום הזיתים) ומחסומי דרום ירושלים (כולל בית לחם ומזרח גוש עציון). בעיר המזרחית עצמה אנו מסיירות בכמה אזורי מתיחות ובהם סילואן ושיח' ג'ראח ובמשך חודש הרמדאן גם בעיר העתיקה ובשעריה.
מאז מלחמת 7.10.24, אין כניסת פועלים פלסטינים לירושלים, העלייה להר הבית מוגבלת גם לתושבי העיר עצמה, והעיר העתיקה ריקה ממסחר ואדם.
מעודכן לינואר 2024

-