אבו-דיס קונטיינר-אל-חאדר, יום חמישי, 4.11.04 בוקר המשקיפות יהודית א. אורית י. רחל א. 06:40 – 09:45 6:40 – אבו-דיס המלון המקום שקט . נראה מלא חפירות מכל עבריו כאתר בניה. לא ברור באיזה צד של החומה יהיה המלון, ואם יוחזר לבעליו. חייל מג’ב צופה מתוך הבנין. תלמידות חוצות בינתיים את התוואי העתידי של החומה. 7:00 – הפישפש בדיווח של יהודית ש. משלשום, נאמר שיש גדרות תייל מכל עבר ואין שום אפשרות לעבור. (הגדרות הונחו לאחר הפיגוע בשוק הכרמל ). כאשר באנו היום, ראינו כי יד נעלמה פתחה את גדר התייל והיא היתה מקופלת בצד, ושוב טיפסו נשים זקנים וטף ועברו בסדקים שבין קוביות הבטון. ושוב חיכו טרנזיטים לפרנסה בכיכר. לסדרן העבודה של הטרנזיטים היתה תלונה למג’ב: לדעתו המג’ב לא נראה בשטח ולא עשה את עבודתו בבדיקות כנדרש שבועיים לפני הפיגוע, ולכן המפגע הצליח לעבור 7:50 – קונטיינר שוב, להבדיל מדיווחה של יהודית על יומיים קודם, היה היום יום שקט עם מעבר מוניות שוטף לשני הכיוונים. האם יש כאן הבדל אישי בין חיילים? או סתם ענין של מצב-רוח? רק לעיתים מעוכבים נוסעים לזמן קצר לבדיקת תעודות. כמעט אין הולכי רגל, ומחסום הקרוסלות נשאר ריק. השרותים עדיין לא מחוברים. זוג הגיע מכיוון בית-לחם עוכב, ואחר-כך המשיך בדרכו לירושלים במסגרת איחוד משפחות. עזבנו ב8:45. בעודנו בדרך קבלנו קריאה טלפונית ממשמרת הבוקר שהיתה באל-חאדר :ג’פ צבאי פינה את כל המוניות ליד החסימה, סגר את המעבר מכיוון בית-לחם ועיכב קבוצה גדולה של אנשים. התבקשנו להגיע למקום מאחר והמשמרת נאלצה לעזוב . הגענו ב-9:30 .הגיפ האמור היה עדיין במקום., שהיה ריק ממוניות. דיברנו עם הקצין האחראי במקום, והוא אמר שהיתה הודעה פתאומית על עוצר, ואין עדיין יציאה מכיוון בית-לחם. כל המעוכבים שוחררו. גם אנחנו נתבקשנו לעזוב את המקום.