בית לחם והסביבה יום שלישי 30.11.04 אחה”צ משקיפות: יעל י. אילנה ד.(מדווחת)מ13.30 עד 18.30 במחסום בית לחם 300 היה תור ארוך של מכוניות. היה שם ביקור של חשובים, מפקד הפלוגה וכו’ והפלשתינאים נדרשו לחכות. ראינו שהחייל במחסום מסמן למכונית של האו”ם עם נוסעים להסתובב ולחזור לירושלים. ואחר מציע לו שיוריד את כל הנוסעים, ושיעברו ברגל אבל אז התערב המפקד והורה למכונית לעבור. כמובן שנתבקשנו להתרחק. ליד חדר החקירות עמדו 3 אנשים וחיכו. הם הוזמנו לשעה 14.00 (השעה היתה 15.00 ) כדי לקחת את המכוניות שהוחרמו להם חודש לפני כן מפני שהסיעו שב”חים. הם גם נקנסו ב5.000 שקלים ונתבעו למשפט. אחד מהם סבר שכנראה יקבל עבודות שרות. רצינו לבדוק מדוע עליהם לחכות ובקשנו מן החיילים שיבררו. הם הודיעו לנו שהשוטר יגיע תוך 20 רגע . כשבררנו מאוחר יותר נסתבר שהוא הואיל להגיע ב17.30. שנים מן הממתינים הסתלקו כי לא רצו לחכות יותר. הנהגים גם סיפרו שהם נשואים לנשים מן השטחים שאינן יכולות לזוז מן הבית כי אין להן אישורים. נתנו להם כרטיס של המוקד. . בדרכנו למת”ק ראינו שכל המכוניות באל חאדר עומדות בצדי הכביש הראשי וחשבנו שנבדוק את הסיבה כשנחזור. במת”ק כמעט ולא היו אנשים. שלושה חלונות היו מאויישים ואפילו השוטר היה על משמרתו. איש מהמבקשים אישור לא יצא בפנים מחייכות. כששאלנו מדוע ריק כ”כ ענה אחד האנשים “מה יש לבוא אם ידוע מראש שלא נקבל אישורים”. זוג מתנחלים עם תינוק הגיע לחפש שוטר. הם רצו לדווח על גניבה ונשלחו למחנה הסמוך.נסענו למחסום אפרת. המחסום היה ריק מחיילים. המשכנו בדרך היפה. כל הכפרים מצדי הדרך חסומים בערימות עפר. הגענו לתקוע וחזרנו כי התחיל להחשיך. כאשר חזרנו היה המחסום מאוייש. החיילים לקחו תעודות של נוסעי מונית לבדיקה חכינו כ-10 דקות בתור המכוניות הפלשתינאיות כשמכוניות המתנחלים עוברות על פנינו במהירות וכמובן ללא כל בדיקה. באל חאדר היה ריק לחלוטין. שאלנו את אחד מחיילי הנח”ל והוא הסביר שיש באל חאדר עוצר, כי היתה תקרית והאיש המעורב בה ברח לאל חאדר. לכן הועברו כל המכוניות מן הדרך החוצה לכביש הראשי. רק תושבי אל חאדר הורשו לחזור לשם. כשעברנו קודם בדרך ליד החסימה שבדרך לאפרת צפון, במקום שמעבירים משאות גב אל גב ראינו שם מונית והתפלאנו, אולי ההסבר הוא העוצר באל חאדר.. משם המשכנו לבית ג’אלה. יש שם יחידה חדשה של חיילים והנהגים לא התאוננו על עיכובים כמו שהיו בשבוע שעבר. דברנו עם אדם שאיננו מקבל רשיון לבקר את בנו בבית הסוהר ונתנו לו כרטיס של המוקד. במחסום היה חייל אמריקאי צעיר שסיפר שבא לארץ ל- 14 חודשי התנדבות בצבא “להגן אל ארצו”. הוא אמר לנו להתרחק מן המעבר.בוואלאג’ה יש עדיין מחסומי ביטון אבל מונית נכנסה ביניהם בקלות. לא היו שם חיילים..