בית לחם וסביבתה, יום ד’ 18.07.07, בוקר משקיפות: דרורה פ., רחל מ., אורה א. (מדווחת)מסיע ומסייע: יוסקה מ 06.30 בית לחם.נס קטן היה כאן: נגמרו התורים! אחרוני העומדים בתור עברו ב-06.45 ויצאו בחיוך רחב והודו לנו. הם היו בטוחים שבזכותנו פתחו את השער בזמן והעבירו את כולם בלי צעקות ובלי בעיות. אחדים בקשו: “תבואו כל יום”.אל נשאש 07.15.אדם שחויב לשלם קנס על עבירת תנועה, שהסכום המקורי שלו הוכפל כמה פעמים והגיע לשנים עשר אלף ש”ח, הראה לנו מכתב שבו הוא מבקש להקל עליו ולוותר לו על הסכום שהצטבר, כי הוא משתכר חמישים ש”ח ליום ומכלכל משפחה בת 10 נפשות! 08.00 נבי יונס. קבענו פגישה במקום זה בשבוע הבא, עם אדם שביקש שנקבל עבורו את רשיונו שנמצא במשטרת ראס אל עמוד שאין נותנים לו רשיון להגיע אליה. הוא יביא לפגישה את המסמכים הדרושים שיאפשרו לנו לקבל את הרשיון שלו. עציון 08.30.ניגש אלינו אדם מבוגר שסיפר שיש לו בת נכה וכבר חמש שנים הוא מקבל רשיונות לקחתה לבית-חולים. עכשיו הרופא שלח אותה למרחצאות ים המלח, אך במת”ק סרבו להרשות לו לנסוע לשם. בעזרת המוקד ההומניטרי הצלחנו לייעץ לו מה לעשות כדי לקבל את הרשיון הדרוש. חבורה של צעירים הקיפה אותנו וכולם התלוננו במרירות על שהיום אין נותנים כרטיסים מגנטיים למי שגילם למטה מ-35. יכולנו רק להביע תקווה שישנו מחר, או באחד הימים הקרובים, את הגיל המינימלי ויאפשרו להם לצאת לעבוד. מניסיוננו למדנו שההחלטות האלה משתנות לפי שרירות לבו של מישהו במת”ק.