סוסיא, דרום הר חברון
תזכורת: לפני פחות משבוע – ביום ה’ שעבר, דיווחנו על הריסת וגזילת סככת מגורים של משפחת ג’בור ליד סוסיא. המשפחה נשארה בשטח ללא
קורת “גג”, חשופה לשמש ולחום, המומה מהדרך שבה התנהג הצבא/המינהל כלפיהם, כשבאו ללא התראה וללא הגשת צו כלשהוא. (את הצו נתנו לאחר מעשה!)
הלכנו לראות מה שלומם ואיך המשיכו משם.
מצאנו רק את האשה ושניים מילדיה, הבעל הלך לעבודה. הם הקימו מבנה-סככה-אוהל חדש באותו אתר, קצת יותר מרוחק מהכביש (נאמר לנו
שאם בונים על אותה נקודה זה מזמין הריסה מיידית, כלומר – מנסים להרוויח זמן..)
האשה – אום-אחמד – מספרת שהקימו את הסככה אחרי יומיים-שלושה, ולמחרת בבוקר באו אנשי המינהל, השקיפו עליהם מלמעלה, צילמו, דיברו בטלפון והלכו. היא פחדה והלכה אל השכנים בסוסיא שמעבר לכביש. הילדה הקטנה חלתה מהחום הגדול ששהו בו בלי צל, והגיעה למרפאה עם חום ועדיין סובלת מפריחה על העור. מאז לא שמעו דבר וחיים בחרדה, אבל כמו שאמרו לנו לפני שבוע – זה שטח שלהם, והם לא מתכוונים לזוז ממנו. עם כל מה שעובר עליהם – האם והילדות מאד חביבות, שמחות להכיר, והאשה נדהמת לשמוע שאנחנו ישראליות (“ישראל? אז אתם עשיתם לנו..?” הראינו לה את התג ומוחמד הוסיף הסבר על ההפצה שאנחנו עושות בארץ.. )
עברנו את הכביש וביקרנו גם את עזאם וודחה בסוסיא. עזאם ,כדרכו, מוכן לשוחח ארוכות ולספר ולנתח את המצב ולהביע את דעתו. וודחה הגישה את התה עם זעתר הטעים שלה.
עזאם התחיל את מבצע טיפול השיניים הגדול שלו. בהצלחה.
דרום הר חברון
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
יטא היא עיר המחוז של דרום הר חברון.
היא נמצאת באזור סְפר בין האזור הפורה של חברון וסביבתה לבין המדבר של הרי חברון. היא מונה כ-64 אלף תושבים. הכפרים מסביבה מכונים מסאפר יטא (כפרי הבת של יטא). תושביהם מתקיימים מצאן וחקלאות. החקלאות מתאפשרת רק בחלקות קטנות, בעיקר סמוך לערוצי נחלים. רוב האזור סלעי וטרשי.מראשית שנות השמונים הוקמו על האדמה החקלאית בדרום הר חברון, אשר עובדה בידי הפלסטינים, מספר התנחלויות ומאחזים: כרמל, מעון, סוסיה, מצדות יהודה, עתניאל ועוד היד נטויה. מאז הוקמו ההתנחלויות ושטחיהם החקלאיים צומצו, סובלים התושבים בדרום הר חברון מהתנכלויות מצד המתנחלים, ובמקביל נמשכים נסיונות גירוש והריסות בתים במקביל למניעת מים וחשמל. הצבא והמשטרה נמנעים מלהתערב בדרך כלל באירועים אלימים ואינם ממצים חקירה הנדרשת לאכיפת החוק על המתנחלים הפורעים. ההתנכלויות בדרום הר חברון כוללות תקיפה ונסיון לשרוף אוהלי מגורים, שיסוי בכלבים, פגיעה בעדרים ומניעת גישה לשדות מרעה.
המחסומים בדרום הר חברון מרוכזים בכבישים המרכזיים 317 ו -60. ברובם לא ניכרת נוכחות צבאית, אך מערך מבוזר של מגדלי שמירה מאוישים מנטר את הכפרים הפלסטיניים ואת דרכי הגישה להתנחלויות. חסימות מסוגים שונים מוצבות בהתאם לצורכי המתנחלים והצבא. מדובר בעיקר בצומת זיף, מעבר דורא-אלפוואר וצומת הכבשים בכניסה הדרומית לחברון.
עודכן אפריל 2021, מיכל צ'
Muhammad D.Jun-7-2026אבן שהניחו מתנחלים בדרך המובילה לשטח משפחת ת'יל ברהווה
-
סוסיא
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
סוסיא הפלסטינית שוכנת היום בין ההתנחלות סוסיא לבין הבסיס הצבאי . התושבים החלו להתיישב בשטחים שמחוץ לכפרים בשנות השלושים של המאה ה–19, והתגוררו במערות, אוהלים וסוכות. עד היום הם מקיימים אורח חיים מסורתי ופרנסתם מבוססת על חקלאות ורעיית צאן. עד מלחמת 1948 עיבדו החקלאים שטחים שהתפרשו עד לאזור ערד. בעקבות המלחמה איבדו חלק ניכר מאדמותיהם שנותרו מעבר לגבול, בצד הישראלי. לאחר מלחמת 1967 והכיבוש הישראלי הוקמו באזור מחנות צבאיים, הוכרזו שטחי אש ושמורות טבע, ושטח האדמות צומצם עוד יותר. ההתנחלות היהודית בסוסיא החלה ב-1979. מאז מתנהל מאבק עיקש לסלק את שרידי התושבים הפלסטיניים המסרבים לעזוב את מקום הולדתם ולעבור ליאטא הסמוכה. עם פיתוחו של אתר תיירות בח’ירבת סוסיה בסוף שנות ה-1980 (בית כנסת קדום) גורשו עשרות משפחות שגרו במערות בסביבתו. במחצית השניה של שנות ה- 1990 התפתחה באזור צורה חדשה של התנחלות – חוות רועים של מתנחלים בודדים. תופעה זו גרמה להגברת המתח בין המתנחלים לתושבים המקוריים, הפלסטינים, והביאה להתנכלויות חוזרות ונשנות של תושבי החוות כלפי הפלסטינים. במקביל נמשכו הריסות מבנים והשחתות יבול מצד גורמי הביטחון וכן מניעת מים וחשמל. בסוסיא הפלסטינית, כמו בחלק גדול של כפרי דרום הר חברון, אין מים זורמים, אך עובר בה צינור המים המספק מים להתנחלות סוסיא. הפלסטינים קונים מים יקרים שמגיעים במכליות. חשמל סולרי מסופק על ידי מערכת קולטים, שהותקנה בכספי תרומות. אך ההריסות בכפרים לא חסות על בורות מים ולא על הלוחות הסולאריים ועמודי חשמל המיועדים להעברת חשמל סולרי בין הכפרים. עודכן אפריל 2021, ענת ט.
-