אחד המעברים המרכזיים בגזרת מרכז ירושלים. המחסום מוצב על גדר ההפרדה בין צפון שכונת אל-עזרייה לבין שכונת א-טור ושאר מזרח ירושלים. מיקומו נקבע על הגבול המוניציפלי של ירושלים, קילומטרים מהקו הירוק, והוא שוכן על גבעה בשטח ריק וקשה לגישה מהשכונות הבנויות. הוא מאויש על-ידי שוטרים, שוטרי מג"ב וחברות אבטחה פרטיות ופעיל 24 שעות ביממה. מעבר פלסטינים אסור, למעט תושבי קבע של מזרח ירושלים (בעלי תעודה כחולה) ובעלי היתרי עבודה,מסחר, בריאות, ותפילה בהר הבית. כל אלה מורשים לעבור ברגל בלבד.   במקום ישנו מת"ק (מרכז תיאום וקישור), המנפיק תעודות מגנטיות ואישורים שונים. המחסום דחוס מאוד רק בשעות מוקדמות, ובגלל ריחוקו הגיאוגרפי נוסעים אליו או ממנו. אי אפשר להגיע ברגל. נוכחנו במקרים רבים שלא כל העמדות מאוישות, ויש התזזות מתור לתור. לפני הכביש העולה אליו מ-אטור ומכביש מספר 1 עומדים פעמים רבות שוטרים ועוצרים רכבים לבדיקת רישיונות נהיגה, תוקף רישיונות רכב וכו'. (מעודכן לדצמבר 2019)

 

כאן מוצב מחסום לכלי רכב ולהולכי רגל בשטח מוניציפאלי ירושלים המוצב על גדר ההפרדה בדרום-מערב מחנה הפליטים שועפאט. המחנה נמצא בשטחה המוניציפאלי של ירושלים אך הופרד ממנה על-ידי מכשול ההפרדה. המחסום מאויש על-ידי שוטרי מג"ב וחברות אבטחה פרטיות ופעיל 24 שעות ביממה. בדצמבר 2011 הורחבה התשתית של המחסום לכזו של טרמינל.המחסום משמש למעבר תושבי מחנה הפליטים שועפאט ושכונת ראס ח'מיס לירושלים. מחסום ראס ח'מיס ששימש גם הוא לצורך כך נסגר בחודש ספטמבר 2012. בנוסף מורשים לעבור במחסום תושבי שאר מזרח ירושלים ותושבי ענאתא המחזיקים בהיתרי כניסה לישראל. מעבר שאר הפלסטינים אסור.

מחנה שועפאט, הוקם ב-1966 עבור פליטי הגדה מ-1948 ואוכלס אחרי מלחמת ששת הימים במפוני הרובע היהודי.כיום חיים בו כ-25,000 תושבים המחזיקים בתעודות זהות כחולות לצד כ-15,000 בעלי תעודות זהות פלסטיניות. רמת התשתיות והשירותים במקום ירודה, המחנה סובל מעוני, הזנחה וצפיפות יתר. כל בתיו מחוברים לתשתיות החשמל והמים הציבוריות, אך לא כולם מחוברים לרשת ביוב.השירותים במחנה מסופקים בידי אונר"א למעט שירותים שונים כמו מרפאות בריאות ומימון שירותי הסעות לתלמידים לבתי ספר בירושלים.

.