ענבתא, א-ראס, יום רביעי 04/04/07, בוקרמשקיפות: שרה ק., סוזאן ל. (מדווחת)סיכוםיש סגר היום בשטחים הפלסטינאים הכבושים, כאשר ישראל היהודית עדיין חוגגת את חג החרות שלה. נראה שהמסקנה מכך היא החמרה של ההגבלות על הפלסטינאים והכנעתם לרצון הכובש. “מַה-יְּדִידוֹת מִשְׁכְּנוֹתֶיךָ” (תהילים פ”ד). אולם כמה מכוער מה שמעולל האדם לחברו כשמשווים זאת ליפי הטבע שראינו היום.10:00 ענבתאבבית איבא סיפרו לנו על שלושה סטודנטים שעוכבו, אולם איש מהם לא היה נוכח בזמן שאנו הגענו לשם. תור כלי הרכב, רבים מהם סמי-טריילרים, גונחים ונאנחים תוך שהם משתרכים מעל לחורים ולמהמורות המחפירים, שעכשיו התייבשו, במחסום זה בדרך לטול כרם. התור נראה אינסופי – עכשיו קרוב לעשרים כלי רכב – והבדיקה היא קפדנית. רק לאחר שהיינו שם כמעט חצי שעה, מחלקים החיילים את התור לשניים, כך שהבדיקה מתקדמת במהירות כפולה.מהכיוון השני מאזור בית איבא מסרבים להכניס רכב מסחרי ישראלי, אם אין בידם היתר. הרכבים הענקיים והארוכים חייבים לתמרן מסביב למחסום הקטן עד כדי גיחוך, אשר משמש תפקיד מפתח חשוב מבחינת המסחר. כדי לבדוק את תחולת המשאיות הריקות, זורקים החיילים כמה אבנים, תוך ציפייה לשמוע את רעש האבן המתנפץ במתכת! כדי לבדוק משאיות מכוסות, עומדים החיילים על כך שיפתחו את הכול לבדיקה. העניינים מתקדמים באטיות וביסודיות.אנו שומעות (מהמרכז ההומניטארי) שיש הגבלות “בידול” לכל מי שמאזור ג’נין.10:05 צעיר מג’נין מורד ממונית ואינו יכול להמשיך. הוא לוקח מונית לכיוון השני. עוד צעיר המנוע מלהמשיך מעבר למחסום מושך בכתפיו, אומר “אין בעיה” ושב לכיוון טול כרם.10:25 עוצרים שני אוטובוסים של בית ספר, אחד עם שלט “הסעת תלמידים”, מלאים ילדים שמחים בטיול בית ספר. תעודות הזהות של המבוגרים נבדקים וצעיר מורד מאחד האוטובוסים. למרות שהוא מורה של הילדים מטול כרם, ביתו בג’נין ולכן הוא איננו יכול ללוות אותם!10:40 יש עכשיו פחות תנועה אבל שוב יש שלושה אוטובוסים של טיולי בית ספר. שלושה מהחיילים מפטפטים, בהשאירם חייל יחיד במחסום בצד של בית איבא.07:25 ו-11:00 ג’בארהבשתי הפעמים השער לכפר פתוח.07:30 ושוב ב-11:05 א-ראס יש רק שלושה ארבעה כלי רכב, מה שגרם לנו להאמין, בטעות, שהסגר יביא למעוט בתנועה היום בשטחים הפלסטינאים הכבושים. יותר מאוחר, בדרכנו חזרה מענבתא, ראינו תור ארוך של מכוניות בא-ראס הרחוקה, וחזרנו לשם. התור אכן נראה ללא סוף, כחמשה-עשר כלי רכב. אנו מבחינות במכונית אחת העוזבת את התור כדי לחזור לטול כרם. אנו רואות גברים היוצאים ממכוניותיהם ועומדים עם הידיים על המותניים באמצע הדרך.בדיקה לא רצינית היא “פקודת היום”: בדיקה כל כך אטית. יש רק שלושה חיילים כאשר אנו מגיעות, אחד במגדל התצפית ושני האחרים באחד המחסומים. רק לאחר שהיינו שם חמש-עשרה דקות מגיע חייל רביעי והם פותחים תור שני, כדי לבדוק את הרכב המגיע מכיוון טול כרם.קבוצת גברים, נוסעי אוטובוס הנמצא כמעט בסוף התור, מספרים לנו שהם מחכים בא-ראס כבר למעלה משעה. הם מבקשים שנזרז את הטיפול בתור ובסופו של דבר מגיע האוטובוס למקום שאנו עומדים בו ומשוחחים אתם על החופש, עבור מי ולמה יש צורך בהמתנות כה ארוכות במחסומים כאלו וכו’. זאת בשעה 11:25 שעה ורבע לאחר שהגיעו.השדות לוהטים בשפע פרחים, לבנים, כחולים, צהובים וורודים: יפים להפליא. האביב מתעלם מהרעות שהאדם מטיל על חברו או על הנוף.