קלנדיה
קר ורגוע
כפי שאנו נוהגות בזמן האחרון, חנינו בצד הישראלי. רוח חזקה נשבה והיה קר מאוד. עקפנו קבוצת מתפללים גדולה בכניסה ועברנו. בצד הפלסטיני בשעה 5:15 כל 5 העמדות פתוחות (למרות שמעל עמדה מס' 1 דולק על המסך השלט האדום המורה כאילו היא סגורה). מוכרי הבייגלה והעוגות כבר כאן, וגם דוכן הקפה של איימן כבר פתוח. ציפורים מצייצות, חתולים מסתובבים, רק דבר אחד אין – תורים!
כמעט כל הזמן שהיינו שם הקרוסלה במכלאה הקרובה אלינו נותרה פתוחה ואנשים שבאו עברו מיד. לעתים רחוקות סגרו את הקרוסלה והצטברו תורים קצרים. כשפתחו את הקרוסלות במכלאות 2 ו-3 נגמר התור ושוב נותרה הקרוסלה פתוחה. מאחר ולא היו תורים לא יכולנו לוודא מה מצב הקרוסלה במכלאה הראשונה. היא לא היתה חסומה במחסום משטרתי, אך איש לא ניגש אליה ולא ניסה לעבור בה, כי לא היה צורך. אנשים היו מרוצים, ברכו אותנו והמשיכו במהרה בדרכם.
בעמדה 4 ככל הנראה מכונת השיקוף לא עובדת, ולכן שם ניתן לעבור רק ללא תיקים או שקיות. לרוב הפלסטינים יש תיק או לפחות שקית ניילון שבה הם נושאים את ארוחתם, ולכן העמדה הזו היתה ריקה בחלק ניכר מהזמן. לעיתים עבר מישהו עם שקית שקופה והראה לחייל בעמדת הבידוק את הפיתות שבשקית.
מעט לפני 6 הלכנו לקנות כוס תה כדי להתחמם מעט. כשחזרנו היה כבר שוטר במקום ומעט אחריו הגיע פ' מהמת"ק. פ' נותר מחוסר עבודה, שכן בהעדר תורים איש לא חיכה ליד השער ההומניטרי, ועזב אחרי זמן קצר. גם אנחנו עזבנו בשש ורבע לערך, עברנו בלי בעיות ועיכובים והגענו העירה מהר ומוקדם.
מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
בסרט: "סיפורו של מחסום"
נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)
המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.
מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.
המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.
בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר. קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ. עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום.
ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.
בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.
(מעודכן לאוקטובר 2021)
https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI
Tamar FleishmanJul-21-2026קלנדיה. שיחה בצל החומה
-