קלנדיה
זרם קל של עוברים
בשעה 5:30, כשהגענו למחסום קלנדיה, הסככה הייתה ריקה למעשה. הקרוסלה בסוף המכלאה השמאלית הייתה פתוחה לכל המגיעים, והתורים לפני תחנות הבידוק זרמו מהר. רק בשעה 5:55 החיילת בתוך ה"אקווריום" סגרה את הקרוסלה ושני תורים (אחר-כך שלושה) נוצרו, אבל לא חרגו מהכניסה לסככה במשך ה"פיק".
השער ההומניטרי לא נפתח. בשעה 6:35 החיילת שאחראית עליו הגיעה אבל אף פעם לא פתחה אותו, אפילו כאשר נשים וגברים שרשאים לעבור דרכו עמודו לידו. בשעה 6:40 ניסינו לשכנע אותה לפתוח את השער לאשה עם תינוק (שנראה לנו די רך), אבל גם היא, גם שני השוטרים וגם המאבטח שעמדו ודיברו ביניהם או שהיו שקועים במסכים של הסמארטפונים שלהם התעלמו מן הבקשות החוזרות להחליף מילה אתם. בשעה 7:00, כאשר מספר נשים חיכו ליד השער כי הן ראו את החיילת שאחראית עליו והבינו שהיא נמצאת כדי לפתוח אותו, והיא הייתה מודעת לנוכחותן, היא בכל זאת נתנה להם לחכות כמה דקות לפני שהיא הועילה לפנות אליהן ולומר שהיא איננה מתכוונת לפתוח את השער ועליהם לעמוד בתורים דרך ה"מכלאות". לכן סיבת נוכחותה במקום בכלל נשארה תעלומה.
בשעה 7:10, כאשר המכלאות רוקנו, עברנו לבידוק, אבל בגלל עיקוב לא קטן שם בתור, עזבנו את המחסום רק בשעה 7:35.
מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
בסרט: "סיפורו של מחסום"
נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)
המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.
מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.
המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.
בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר. קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ. עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום.
ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.
בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.
(מעודכן לאוקטובר 2021)
https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI
Tamar FleishmanJun-14-2026קלנדיה. שרידי בגדים בתיל שבראש החומה
-