קלנדיה
הנה, שם זה הבתים שהם רוצים להרוס, אמר מכר והצביע לעבר קבוצת בתי קומות שמתנשאים על הגבעה מצדה הפנימי של חומת ההפרדה. האיש מנה כמה משפחות גרות בכל קומה והעריך כמה בני אדם יישארו חסרי בית ונקב במאות רבות של בני אדם.
למה? אולי בשם האין אישורי בנייה ואולי לשם הכביכול רווחת הפלסטינים שבשמה מתכוונים לסלול כביש שיגיע עד המחסום וכביכול יקל על התנועה. בשם זה וזה חייבים להרוס ולהחריב.
ובינתיים חיי הגרים שם בכופר עקב ב-hold עד שתיפול החלטה בבית המשפט לשבט או לחסד.
קבוצה של שוטרי מג”ב בפיקודו של קצין חסמו את דרכם של בחורים בדרכם לגדה, אנשים לאחר יום עבודה.
עצרו אותם אחד אחד, בדקו תעודות, פשפשו ברישיונות ותחקרו בשאלות. אבל למרבה מזלם של הפלסטינים שום דג לא עלה בחכתם.
המיועדים לשוב לעזה יצאו בשעה היעודה ממתחם המחסום מלווים ברובים ובחיילות.
נציג התאום מהרצועה הביט ברשימות שבידיו, ספר את האנשים ואמר: שניים חסרים.
כן, אמרה חיילת, אין להם תנסיק (=תאום), שיבואו מחר.
שאלתי איפה הם אמורים לעשות את הלילה, בעיה, אולי במלון ברמאללה, אמרה החיילת. ואם אין להם כסף למלון? התעקשתי, בעיה, קבעה החיילת.
הצעתי שאטלפן לחברה שמקושרת לרל”א שהבטיחה לפתור בעיה כגון זו, יופי, אמרה החיילת והזמינה אותי להצטרף אליהן פנימה למקום בו נשארו שני מסורבי המעבר.
השניים עמדו בסככת ההמתנה שלפני המשרדים, אישה מבוגרת ובחור צעיר, עסוקים בלטלפן. הוא ניסה להשיג את ראפת ממת”ק עזה, האיש שהבטיח לו שאין שום בעיה, אבל ראפת לא ענה, והיא טילפנה למכרים בגדה, אולי מי מהם יסכים להלין אותה בביתו.
אחרי דקות ארוכות ראפת ענה, חזר על ‘הכל בסדר’ ואמר ששלח את התאום בפקס.
רק שהכל לא היה בסדר,
- כי במת”ק קלנדיה אין פקס,
- כי רכב ההסעות כבר יצא לדרך ועל פי הנהלים רק אתו חוזרים לרצועה.
לפני שהספקתי להתקשר לחברה שלי מישהם מאי-שם ברמאללה נענו לבקשת האישה והזמינו אותה לעשות את הלילה בביתם, לא רק אותה, גם את הבחור שהם לא מכירים וגם האישה לא הכירה עד שנעשו שותפי גורל.
.
מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
בסרט: "סיפורו של מחסום"
נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)
המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.
מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.
המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.
בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר. קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ. עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום.
ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.
בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.
(מעודכן לאוקטובר 2021)
https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI
Tamar FleishmanJul-21-2026קלנדיה. שיחה בצל החומה
-