חזרה לדף חיפוש דוחות

קלנדיה

צופות ומדווחות: מיקי הוניג (חברה חדשה), רונית דהאן-רמתי (מדווחת)
06/10/2016
| בוקר

בוקר רגוע בקלנדיה

הגענו לקלנדיה לקראת 5:10. חנינו בצד הישראלי ועברנו ברגל לצד הפלסטיני. בצד הישראלי היו כבר הרבה אנשים שהמתינו להסעות. השחר טרם האיר. בצד הפלסטיני היה ריק למדי. 5 עמדות הבידוק היו פתוחות. ברכנו את מוכר הבייגלה ונכנסנו לסככה הריקה. התורים היו קצרים וכאשר נפתחו הקרוסלות שבקצה המכלאות עברו רוב – ולעיתים כל – הממתינים. בהתחלה היה רק תור אחד או שניים. בהמשך 3 תורים בכל 3 המכלאות, אך לא נוצר לחץ והתורים לא גלשו אל מחוץ לסככה. בין העוברים גם ח’ חברנו, המברך לשלום.

בסביבות 6 הגיעה הנגדת מהמת”ק ועימה כמה חיילים, כנראה מתלמדים. אחד מהם היה מצוייד במצלמה וצילם כל הזמן את המתרחש. האחרים צילמו מדי פעם בטלפונים הניידים. הנגדת הסבירה להם על הנעשה, אך לא פתחה את השער ההומניטרי, כי לא היה צורך: התורים הרגילים היו קצרים והמעבר היה מהיר יחסית.

כשהאיר השחר יצאנו החוצה והתקדמנו לכיוון הככר, כדי להראות למיקי את הנעשה במחסום כלי הרכב. בדרכנו חזרה עצרנו בקיוסק, שוחחנו עם אימן וחבריו וקנינו כוס תה. בפנים עדיין המצב היה סביר מאוד. מאוחר יותר הגיעו גם שוטר ושוטרת, וחיילי המת”ק עזבו. לכאורה “הכל בסדר”, שיגרת כיבוש. אפילו היה נקי יחסית. הזעזוע של מיקי ממראה הגדרות והמכלאות מזכיר לי עד כמה התרגלתי למראות, שהינם קשים כל כך גם ביום שבו המעבר מהיר יחסית.

ב-6:30 הצטרפנו לאחד התורים ותוך כרבע שעה יצאנו חזרה אל הצד הישראלי.

  • מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)

    צפה בכל הדיווחים למקום זה
    • בסרט: "סיפורו של מחסום"
      נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.

       

      מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)

      המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.

      מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.

      המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה  (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.

      בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר.  קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ.  עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום. 

      ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.

      בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.

      (מעודכן לאוקטובר 2021)

      https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI

      קלנדיה. שיחה בצל החומה
      Tamar Fleishman
      Jul-21-2026
      קלנדיה. שיחה בצל החומה
לתרומה

תערוכה דיגיטלית

25 שנה בשטח.

תמונות שמראות מדוע אנחנו עדיין כאן.

כניסה לתערוכה