קלנדיה, יום ב’ 12.12.11, אחה”צ
כאשר הגענו למחסום בשעה 3:40 אחה"צ ראינו אמבולנס עומד וממתין במגרש החנייה הדרומית של האוטובוסים. נתניה ירדה לראות מה קורה ואני המשכתי לעבור את המחסום כדי לחנות את המכונית. נתניה דיווחה כלהלן:
"נשארתי בצד הישראלי. נהג האמבולנס סיפר לי שלנהג האמבולנס הפלשתיני היו הניירות הדרושים אך למרות זאת סירבו להעביר אותו במחסום. בזמן שהמתנתי, הגיע אמבולנס נוסף.
נהג הרכב השני סיפר שיום קודם (יום א') הוא הביא אדם חולה מאד למחסום ונאלץ להמתין זמן ממושך. כאשר הצליח להגיע למחסום הוא נתקע מאחורי אוטו אחר שבצעו בו חיפוש מדוקדק (למרות שהאמבולנס כבר נבדק ע"י חייל אחר שאישר לו מעבר). כיוון שהאוטו חסם את מעברו, הוא פנה לחייל וביקש שיזיז את האוטו כדי שיוכל לעבור. החייל נעלב ושאל אם הוא מנסה להגיד לו כיצד עליו לפעול. אז הגיע אחד מאנשי הביטחון האזרחיים שפתח שער כדי שיוכל לעבור. אולם כאשר התחיל להתקדם, החייל צעק עליו ושאל איך הוא מעיז לעשות זאת. ההסברים של הנהג לא הועילו. החייל הורה לו להמתין ולהיבדק שוב וכשסו"ס התפנה לטפל בו, הגדיל לשאול: "האם באמת יש לך חולה באמבולנס?". בסוף האמבולנס הצליח לעבור.
בינתיים, בצד הפלשתיני של המחסום, אמבולנס המתין בפאתי הכיכר הצפונית. בתוך האמבולנס ישבה אישה מעזה, חולת סרטן. האישה, שהיתה מאושפזת בבי"ח אוגוסטה ויקטוריה במזרח ירושלים, נלקחה לרמאללה לקבל טיפול בהקרנות, ועכשיו הייתה בדרכה חזרה לירושלים. הנהג דיווח שהוא ממתין כבר 1.5 שעות בכיכר כיוון שהחיילים טוענים שלא היה תיאום עם שלטונות ישראל. אבל הנהג טען שאכן היה תיאום ושהוא בכלל לא היה יוצא לדרך בלי לוודא שיש תיאום. בשעה 04:10 אחה"צ הגיע אמבולנס שני מרמאללה והמשיך ישר לתוך המחסום. חשבנו שיחזירו גם אותו לאחור אבל לא. אחרי בדיקה קצרה הוא הורשה להמשיך דרומה. בפעם השלישית טלפנתי לחמ"ל לבקש שיתנו לאמבולנס לעבור. החייל שענה, פז, היה מאד מנומס ואמר שהוא מנסה כמיטב יכולתו. הוא לא הזכיר כל בעייה עם התיאום. טלפנתי ליחידת המעברים. החיילת שענתה אמרה שהיא בדיוק מטפלת בבעייה ושתיתן לאמבולנס לעבור בעוד מעט זמן. בשעה 4:15 סו"ס קראו לאמבולנס להתקדם לתוך המחסום. אחרי בדיקה של 10 דקות הוא הורשה להמשיך למגרש החנייה היכן שהאישה הועברה לאמבולנס הירושלמי.
נתניה ואני הצלחנו להיכנס למחסום בשעה 4:30. מצאנו שני מסלולים פעילים מלאים באנשים ממתינים. עוד היה תור של למעלה מ-30 איש בסככה הצפונית. התורים התקדמו מאד לאט. טלפנו שוב לחמ"ל לבקש שיפתחו מסלול נוסף. נענינו שזה יקרה רק בשעה 5 כאשר יתחלפו משמרות החיילים. לא היה הרבה מה לעשות. עזבנו את קלנדיה קצת אחרי השעה 5 לחזור לירושלים.
מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
בסרט: "סיפורו של מחסום"
נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)
המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.
מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.
המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.
בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר. קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ. עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום.
ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.
בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.
(מעודכן לאוקטובר 2021)
https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI
Tamar FleishmanJul-21-2026קלנדיה. שיחה בצל החומה
-
