קלנדיה, יום ב’ 19.12.11, אחה”צ
16:00: כאשר הגענו לקלנדיה מצאנו רק מסלול אחד פתוח במחסום של הולכי הרגל. מסלול 4 היה מלא ואז שמענו הודעה במערכת הכריזה שפותחים עוד מסלול, אבל החייל/ת המודיע/ה לא ידע איזה מסלול ייפתח. הוא הודיע קודם על מסלול 2 ואח"כ על מסלול 1 ולבסוף שייפתח מסלול 3. האנשים הממתינים בסוף התור במסלול 4 רצו פה ושם בניסיון נואש לקצר את זמן ההמתנה ובינתיים שום מסלול נוסף לא נפתח. ממש תמונה של התעללות לשמה, כאילו מישהו חמד לו לצון. התחלנו לטלפן ליחידת המעברים (החיילת שענתה "לא ידעה כלום"), לחמ"ל (הבטיחו לברר) ולבסוף טלפנתי למספר חדש (02-5915510) ואדם בשם יעקב הבטיח להתערב ולסדר את העניינים (הוא היה ממש נחמד, אך לא כ"כ קיים את הבטחותיו).
אחרי רבע שעה היו סימנים שמסלול 1 ייפתח וכבר 40 איש, אישה וילד נעמדו בתור. החיילת באקוואריום הודיעה שילכו למסלול 4 ורק כשחצי מהממתינים התייאשו ועברו למסלול 4, היא פתחה את הקרוסלה והתחילה לטפל במבקשים לעבור.
וכאשר מסלול 1 התחיל לפעול, החיילים במסלול 4 החליטו שעבדו מספיק והתחילו להתארגן לסיום המשמרת: הפסיקו להכניס אנשים לאזור הבדיקה, לבשו את שכפ"ציהם והתיישבו לנהל שיחה בכורסאותיהם. עשינו עוד סיבוב בטלפון: יעקב אמר שידאג לסדר את העניינים, החמ"ל המשיך לברר ובמעברים אמרו שהמצב בטיפול. אחרי עוד 10 דקות הרמנו טלפון שוב לחמ"ל. כנראה שהרימו טלפון לחיילים במסלול 4 שסיימו את שיחתם ופתחו את השער והחלו להזרים אנשים למרחב הבידוק.
ב-16:50 העניינים נראו כאילו נכנסו לשגרה והתורים התחילו להתקצר. יצאנו למגרש החנייה. מעבר לכיכר הצפונית ראינו שגם התור לנוסעי האוטובוסים לא היה קצר.
ראינו אמבולנס פלשתיני במחסום הרכבים כשאמבולנס ירושלמי ממתין לו במגרש החנייה. המעבר לא התארך וכעבור כמה דקות הנוסע באמבולנס הפלשתיני הועבר וירושלמי והמשיך לדרכו.
17:05: חזרנו לראות מה נעשה במחסום. מסלול 4 היה סגור וכל הממתינים עברו למסלול מס' 1. היו כ-30 איש בתור אך החיילים עבדו והתור התקדם.
מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
בסרט: "סיפורו של מחסום"
נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)
המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.
מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.
המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.
בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר. קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ. עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום.
ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.
בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.
(מעודכן לאוקטובר 2021)
https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI
Tamar FleishmanApr-26-2026קלנדיה. דברים שרואים בדרך
-