קלנדיה, יום ג’ 1.11.11, בוקר
היו תורים באורך בינוני לפני שלושת המעברים הצרים דמוי-הכלוב המובילים לקרוסלה הראשונה, וקהל של 80 איש בערך עמד ליד השער ההומניטרי כשהגענו למחסום מעט אחרי השעה 06:00. עד לשעה 06:30 החיילת האחראית לפתוח את הקרוסלות לא פותחת אחת מהן, זו בצד ימין. האנשים שתקועים במעבר זה בצדק מתוסכלים מהמצב (ואומרים לנו שהקרוסלה כן נפתחה כרגיל לפני החלפת המשמרות בשעה 06:00). אנו מנסים לתקשר עם החיילת בתוך ה"אקווריום," והיא רואה שאנו מנסות למסור לה משהוא, אך היא לא יוצאת לשמוע את המסר. פעמיים בין השעה 06:00 ל- 06:30 אנו מצלצלים למת"ק לדווח על התקלה המעצבנת הזאת וגם להעיר שקהל רב עומד ליד השער ההומניטרי. בשעה 06:30 מישהו סוף-סוף קולט את המסר, והקרוסלה השלישית מתחילה לפעול.
באותה שעה מופיעים קצין מנהל ומאבטח, פותחים את השער ההומניטרי ומרשים ל-80 אנשים לעבור דרכו. הם גם מחרימים את ההיתרים של ארבעה גברים שלא היו רשאים לעבור דרך ההומניטרי, שולחים אותם לעמוד לידינו (וכמובן הם מבקשים עזרה מאתנו), ומחזירים להם את ההיתרים לאחר קרוב ל-20 דקות. אחר-כך השער נפתח לעתים קרובות, כאשר בין 25 ל-50 אנשים עוברים כל פעם, כך שעד שאנו עוזבים את המחסום בשעה 07:00 עוברים קרוב ל-300 אנשים דרך השער. קצב המעבר דרך שלושת הקרוסלות הוא גם סביר אחרי השעה 06:30 . כל חמש תחנות הבדיקה פתוחות, אך מכונת השיקוף בתחנה 5 מקולקלת, כך שרק אנשים שלא נושאים תיקים, תרמילים, שקי אוכל, וכו' רשאים לעבור דרכה.
התרשמנו שוב היום מן הרמה הירודה של ניהול המחסום הגדול הזה שדרכו עוברים אלפי אנשים כל יום. עד השעה 06:30 אין קצין בשטח וניהול המחסום בעצם נמצא בידי נער או נערה שמקצוענות וגאווה בטיב עבודתם הם מהם והלאה. צעירים אלה גם משדרים לפלשתינאים (שאין להם ברירה אלא לעבור דרך המחסום) שלא אכפת להם אם המחסום פועל כראוי או לא. אין לנו הסבר אחר לעובדה שבמשך קרוב לחצי שעה החיילת טרחה לפתוח רק שנים משלוש הקרוסלות, כאשר השלישית הייתה במצב לגמרי תקין.
מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
בסרט: "סיפורו של מחסום"
נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)
המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.
מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.
המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.
בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר. קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ. עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום.
ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.
בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.
(מעודכן לאוקטובר 2021)
https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI
Tamar FleishmanApr-26-2026קלנדיה. דברים שרואים בדרך
-