קלנדיה, יום ג’ 16.8.11, בוקר
התורים הארוכים לתוך שלושת המעברים הצרים בקושי זזים וממשיכים עד השעה 7:20 לערך, למרות שכל חמש תחנות הבדיקה פועלות. אישה פלשטינאית גם מספרת לנו שתחנת הבדיקה המיוחדת לנושאי תעודות זהות ירושלמיות (כחולות), הנמצאת מעבר לכביש, סגורה היום.
ב-6:35 קצין המנהל האחראי על השער ההומניטרי בוחר לספר לנו שהוא צריך ללכת ויחזור בעוד 10 דקות. במשך חצי השעה הבאה קבוצה של אנשים במצוקה הולכת וגוברת — כולל נשים קשישות וזוג צעיר עם תור לבית חולים הדסה לתינוקת שלהם ― מצטברת ליד השער. כאשר 10 הדקות נמתחות ל-20 דקות, והקהל ועצבנותו גדלים, אנו מתקשרות גם למת"ק וגם לקו ההומניטרי בבית אל, ללא הועיל. ב-7:03 מאבטח חוצפן (כמתברר בעוד שניה) מופיע ומודיע חגיגית שהשער ההומניטרי "סגור." כאשר אנו מסבירות שאנשים מחכים כאן עד חצי שעה לחזרת הקצין שהבטיח לחזור תוך 10 דקות, הוא נובח: "סגור, סגור, סגור. אתן לא מבינות?"― ונראה מבסוט מן הייאוש שבשורה זו מטילה על כל האנשים המצטופפים ליד השער. כולם, קשישים וקשישות שבקושי עומדים, ונשים וילדים מתחילים לרוץ לתורים של הקרוסלות. רק האב הצעיר של התינוקת החולה אינו זז וצועק עלינו ועל המאבטח . לנו מודיע המאבטח שנלך לפגוש את חברינו ברמאללה, ואני מציעים לו שאת חשבון הנפש שלו הוא יעשה עם אלוהיו, עם אמו ועם סבתו.
כעבור עוד דקה או שתים מגיעה למחסום מעין משלחת של קצינים, כולל קצין המנהל האחראי על השער ההומניטרי ומפקד עוטף ירושלים. כאשר אנו מסבירות בצעקות מה קרה כאן, הוא מבטיח שהשער יפתח מיד. ובכל זאת, אף אחד לא ממהר להקל על המצוקה, והשער נשאר סגור עוד דקות ספורות. קשה להתגבר על התחושה שהעיכוב הנוסף הזה מיועד להראות (כאילו עוד היה צורך) מי הוא הבוס כאן (במובן ה"גנרי") ושהבוס לא חייב להתייחס לא לצרכים של פלשטינאים ובוודאי שלא למשקיפות מארגון זכויות אדם.
יש כ-8 אנשים בכל אחד משלשת המעברים הצרים דמויי-הכלוב כשאנו עוזבות ב-7:30, אך מעט מאוד אנשים חדשים מגיעים. איש שאליו ניגשנו בתחילת המשמרת ושאליו צלצלנו מאוחר יותר מסר שלקח לו שעה ו-20 דקות לעבור את המחסום, "כי היה לי מזל והצטרפתי לתור מהיר מהאחרים."
במסגרת התכנית "תלונה ליום," חנה אולי תרצה לשקול הגשת תלונה על ההתרחשות הבוקר בקלנדיה, אשר מעידה על הזלזול הבוטה של המנהל גם בשכנינו הפלשטינאים וגם בהתחייבותו שלו להפעיל שער הומניטרי בשעות קבועות במחסום זה.
מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
בסרט: "סיפורו של מחסום"
נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)
המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.
מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.
המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.
בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר. קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ. עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום.
ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.
בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.
(מעודכן לאוקטובר 2021)
https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI
Tamar FleishmanJul-21-2026קלנדיה. שיחה בצל החומה
-
