קלנדיה, יום ג’ 22.11.11, בוקר
התורים לא היו ארוכים במיוחד כאשר הגענו למחסום בשעה 06:05 אבל לפי הצעקות אנשים היו מרוגזים מאד. התברר שהחייל האחראי על פתיחת הקרוסלות פתח רק שנים מתוך השלושה ושהתור הדחוס במעבר הימני היה תקוע שם למעמלה מ-25 דקות לפני שהצלחנו לתפוס את תשומת ליבו של הקצין התורן במקום ולדווח לו על מצב זה. די מרגיז שחוץ מאתנו, אף אחד לא טרח לגלות למה היו צעקות של מחאה, דווקא, כל פעם שהקרוסלות נפתחו. מיד אחרי השיחה אתנו, הקצין נכנס לתא הזכוכית ותיקן את המצב, אך הלך הרוח של הבוקר כבר נקבע.
בנוסף לכך, מ- 06:05 עד 07:00 לערך, החייל האחראי על פתיחת הקרוסלות נתן רק ל- 8-10 אנשים לעבור כל פעם, והיו הפסקות ארוכות בין כל פתיחה. התוצאה הייתה שהתורים השתרעו עד קצה אזור המקורה והעומדים בהם צעקו ושרקו בניסיון לאותת לחייל ששיטתו (אם אפשר לקרוא לזה כך) לוקה בחסר. כמה פעמים החייל מסר לקהל "הצעות" ברמקול, בסגנון "חכו, חכו" (כאילו לא עמדו שם מחכים דקות ארוכות) ו "שוואי, שוואי." היו חילוקי דעות בינינו אם כוונתו הייתה לתקשר עם הקהל המעוצבן או ללגלג לו. אחרי השעה 07:00 החייל נתן למספר גדול יותר של אנשים לעבור בכל פתיחת הקרוסלות.
השער ההומניטרי נפתח ב- 06:05 וכל 15 דקות, לערך, לאחר מכן, כאשר קהל גדול כבר הצטבר לידו. לא עמד לידו אף אחד, והתורים לשלוש הקרוסלות היו קצרים יותר, כשעזבנו את המחסום בשעה 07:30. איש שעמד בסוף אחד התורים לקרוסלות בשעה 06:50 סיפר לנו אחר כך, בשיחת טלפון, שהוא יצא מן המחסום בשעה 7:50.
מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
בסרט: "סיפורו של מחסום"
נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)
המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.
מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.
המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.
בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר. קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ. עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום.
ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.
בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.
(מעודכן לאוקטובר 2021)
https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI
Tamar FleishmanJul-21-2026קלנדיה. שיחה בצל החומה
-
