קלנדיה, יום ה’ 14.7.11, אחה”צ
מחסומי נעלין ורנטיס (עדכון)
נסענו בכביש 443 מירושלים לכיוון מודיעין עילית. קרוב לעטרות שלט חדש "מכשול קו התפר בבניה". כבישים נפרדים לישראלים ולפלסטינים הכניסות לכפרים הפלסטינים, מלבד לבית איכסה, חסומות. האורחת שלנו רואה כיצד אנו לוקחים את אדמותיהם של הפלסטינים והם במקום להגיד תודה עושים לנו טרור.
במעבר מכבים פנינו למודיעין עילית- טלמון כביש 446 צפונה.
האורחת התפעלה משירות האוטובוסים הפעיל העומד לרשותם של המתנחלים, שירות שאינו זקוק לרפורמה.
מחסום נעלין: רחב ידיים, שימוש נדיב בקרקע. כניסה לא מסודרת, הולכים ברגל בשביל אדמה.
אחד הפועלים מספר: רק מחסום נעלין פועל, כ-3000 איש מכל הכפרים שממערב לרמאללה מנוקזים כעת אך ורק למחסום זה מה שיוצר בבקרים עומסים בלתי אפשריים. פועלים נאלצים להגיע כבר בארבע וחצי לפנות בוקר כדי להבטיח יציאה מן המחסום בשעה שש וחצי. שעתיים לפני הזמן כדי לעבור כמה מאות מטרים. מי שעובר מוקדם צריך לחכות כשעה, שעה וחצי עד תחילת העבודה. המחשב, לדבריהם, עובד יום כן יום לא. החיילות מפטפטות, אוכלות ורק שני שרוולים פתוחים. אם הפועלים מביעים את מורת רוחם ואומרים: "אנחנו ממהרים לעבודה" התגובה היא סגירת המחסום.
בכניסות לכפרי הפלסטינים אין שלטים, אין שמות.
מחפשות את מחסום רנטיס. כניסה אחת לכפר מכביש 465 – כביש מעגלי, חסומה בבלוקים. אחרי בית אריה לכיוון תל אביב מצאנו את מחסום רנטיס.
מחסום רנטיס, כמו מחסום חיזמה: רק רכבים ורק בעלי תעודות זהות כחולות עוברים. פועלים שמגיעים עם אישורים אינם עוברים. לדבריהם, החייל, לפעמים,קורע את האישור. אי אפשר להעביר תוצרת חקלאית. ישנה רשימה של נקודות ביקורת למעבר סחורות גב אל גב: ביתוניה, תרקומיה, הר חומה.
קשה לדעת היכן שטחים כבושים והיכן עובר הקו הירוק. מחסומים ממוקמים בלב הגדה ולא בכניסה לשטח ישראל.
מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
בסרט: "סיפורו של מחסום"
נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)
המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.
מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.
המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.
בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר. קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ. עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום.
ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.
בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.
(מעודכן לאוקטובר 2021)
https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI
Tamar FleishmanOct-11-2026קלנדיה. מקבצת נדבות
-
