קלנדיה - יום שישי הרביעי לחודש הרמדאן
קלנדיה – יום שישי הרביעי לחודש הרמדאן
התנועה הדלילה על הגשר המתוח ממעל העידה על מה שקורה בשטח.
לא רבים הגיעו אל הפתח היחיד שנועד למעבר ומעטים מהם הבקיעו את הסלקציה שבוצעה ללא חמלה או התחשבות או עמידה בקריטריונים שהם עצמם קבעו.
מסלולי הימין נועדו לאלו שהותר מעברם ומסלול השמאל למגורשים. (משהו מצמרר יש בקיום סלקציה של ימין ושמאל).
היום אין הרבה לקוחות, אמר בעל עסק במחנה הפליטים ולא התכוון לקונים בחנותו.
אנשים גורשו מהמקום, חלקם בדברי חלקות כמו : חבל, אתה בטח עייף וצמא, אני אומרת לטובתך, לך הביתה לנוח, לא כדאי לך לבוא הנה, ורובם ביד מנפנפת ו/או אמירה: לא. ושליחה שמאלה.
קריטריונים היו. אישורי מעבר תקפים היו. אישורי שני חיסונים גם היו.
מנגד לא היה דיבור של אמת.
מה שיכול להעיד על השקר בין הצהרות לחופש הפולחן שהוכרז, היא תמונת ההנגדה בין שתי הנשים באותו המקום באותו הזמן.
האחת אוחזת את האישורים שלמרות שעל פניו הכל היה כשר נדחתה וגורשה והאחרת אוחזת ברובה שמכוון לראשי בני אדם שבאו אל המקום.
האחת נופפה בניירותיה ושפכה את מרי לבה ואכזבתה והאחרת צהלה: אני על גג העולם!
בשלושת ימי השישי הקודמים לא נתנו לי לעבור פנימה, או כמו שאמרו “אסור לך לעבור לאדום”.
הפעם הבעיה הייתה הפוכה, לחצות את המחסום בדרך לשם וחזרה נתנו, אבל הלאה – רק באוטובוס. אלא שיעדם של האוטובוסים היה אל-אקצא ואני שהרכב שלי חנה ליד הפנייה לאזור התעשייה עטרות, לשם רציתי ללכת. אסור הם אמרו. אחרי דין ודברים הגענו לסוג של פשרה, לדרך הראשית – לא, בדרך בה נוסעים האוטובוסים – כן. יצאתי לצעדה על מסלול ההמראה של שדה התעופה שנסלל משכבר.
בדרך נגלו לעיני פלאי פלאים.
ראשון בית הנתיבות ההולך ונובל ואז פנייה ימינה הובילה לשביל מוצל שבהמשכו שכונת מטאר שטרם הכרתי.
מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
בסרט: "סיפורו של מחסום"
נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)
המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.
מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.
המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.
בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר. קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ. עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום.
ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.
בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.
(מעודכן לאוקטובר 2021)
https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI
Tamar FleishmanJun-28-2026קלנדיה. הגשר שמוביל מירושלים למחסום קלנדיה
-