קלנדיה - מצוקת קיום. מגפת הקורונה הגיעה לשטחי הגדה
כמו תמיד באותה השעה, כשקלנדיה מתקרבת לשדה הראייה, העיניים מחפשות את רכב ההסעות שמחכה לחולים ששוחררו בזה היום מאשפוז כדי להשיב אותם לביתם שבעזה.
לדאבון הלב העיניים לא מצאו את שחיפשו.
אמרו לי שמתחילת הקורונה הם לא באים ולא חוזרים.
העיניים שלא מצאו את שחיפשו מצאו את שלא חיפשו ולא יכלו להתעלם מהגשר שלאורך חדשים נבנה בעמל ובכסף תועפות, גשר שמתוח מעל מחסום הרכבים ושהוא הדרך היחידה אל הגדה וממנה.
להולכי הרגל אין אפשרות לצאת מהגדה ולשוב ממנה מבלי לטפס (או לרדת) את עשרות המדרגות. זה חצי קילומטר תוספת דרך, אמר מי שספר צעדים וחישב. אז נכון שבמקביל לנתיב המדרגות נסללה רמפה, אבל מעלית למי שקשים עליו צעדיו – אין.
מחסום הרכבים השתדרג, בקצהו מערכת אוטומטית שמופעלת מרחוק, שמרימה ומורידה מחסומי זרוע שמתחתם ובתאום עמם שורת דוקרנים עולים ויורדים מהכביש
מרום הגשר הוא תצפית מעולה למחסום שלמטה וגן עדן לצילום.
מעבר לשם, במחנה הפליטים, ניכרת מצוקת הקיום.
אין עבודה = לאנשים אין כסף = פחות קונים בחנויות = מדפי הסחורה הולכים ומתרוקנים.
סיפרו שכשמגפת הקורונה הגיעה לשטחי הגדה, בני משפחה אחת מכופר-עאקב, חמישה במספר שחלו, מהיותם בעלי ת.ז. כחולות נפלו בין הכסאות. במד”א אמרו להם שלא יבואו לבדוק ולטפל בהם ושרותי הבריאות של הרש”פ אמרו שהם מטפלים רק בבעלי ת.ז. ירוקות. החמישה היו נצורים בביתם ומי שדאג להביא לסף ביתם מצרכי מזון היו אנשי התנזים.
הרש”פ הטילו סגר בשטחי הגדה. מחסום הוקם בדרך לרמאללה, נמנעה התנועה בין השכונות וכל כמה שעות עבר רכב רשמי וכרז הוראות ואזהרות.
אלא שהיוזמה הנ”ל לא האריכה ימים.
ממחסום קלנדיה יצא כוח גדול של חיילים, בראשו קצין בשם חוסאם שהודיע שהכל בשליטת צהל: גם כופר-עאקב, גם מחנה הפליטים קלנדיה וגם סמיראמיס.
תוך שימוש באלימות ובגז סילקו החיילים את השו”פים ואת התנזים וניפצו את המחסום.
העיקר שהכל בשליטת צהל.
מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
בסרט: "סיפורו של מחסום"
נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)
המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.
מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.
המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.
בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר. קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ. עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום.
ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.
בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.
(מעודכן לאוקטובר 2021)
https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI
Tamar FleishmanJun-28-2026קלנדיה. הגשר שמוביל מירושלים למחסום קלנדיה
-