ירושלים העיר האסורה
חומת הפרדה והתנחלות קדמת ציון באבו דיס
שתפו:
ירושלים | העיר האסורה
עשרות שנים מאוחר יותר, התברר שישראל נגסה יותר משהיא יכולה לבלוע. הכפרים גדלו והתרחבו, הפכו לשכונות מרובות תושבים והיטו את המאזן הדמוגרפי של העיר.
בני אדם מופרדים בין אין סוף חומות - ושקט אין
Photo: באדיבות עיר עמים
מפת ירושלים המזרחית 2022 של ארגון עיר עמים
מחסומים ראשונים: מציאות חדשה
על מנת להיכנס לירושלים – אם אין לך תעודת תושבות ירושלמית כחולה, דרוש היתר ייעודי ומוגבל. אך גם התעודה הכחולה של תושבי ירושלים, אינה מקנה אזרחות ישראלית. תושבי ירושלים רשאים לבחור לעירייה, אך לא בבחירות לכנסת. אם הם מעתיקים את מקום מגוריהם (אפילו לשכונות בת סמוכות), או נוסעים לכמה שנים לחו”ל, הם צפויים לביטול תעודת התושב שלהם ולא יוכלו לשוב להתגורר בבתיהם ובעירם. אם נותרת עם תעודת תושבות כחולה כזאת מעבר למחסום בצד הפלסטיני – עליך לחצות אותו יום יום, ולדאוג שלא לעזוב את שטח העיר לזמן ארוך, או לא לפגר בתשלום הארנונה לעיריית ירושלים, גם כששירותי העירייה ותשתיותיה פוסחים עליך.
Photo: ברוס שאפר
מי יזכה לעבור לירושלים? קלנדיה, 2017; מחסום הזיתים, 2021
- פסגת זאב, נווה יעקב, וגבעת זאב מצפון, בין ירושלים לרמאללה;
- מעלה אדומים, כפר אדומים והתנחלויות צפון הבקעה, ממזרח, בין ירושלים ליריחו;
- גילה, הר גילה, והר חומה מדרום בין ירושלים לבית לחם.
Photo: 'שלום עכשיו' אפריל 2021
מפת ההתנחלויות באזור ירושלים
- גם בעיר המזרחית בירושלים צצו והתרבו התנחלויות יהודיות קטנות. סביב העיר העתיקה – בשיח’ ג’ראח, בהר הזיתים, בסילוואן ובג’בל מוכאבר. בתים בודדים של מתנחלים תקועים עמוק בתוככי הרובע המוסלמי ועוד היד נטויה – המתנחלים נתמכים בכספים מחו”ל ומפקחים על התכנון בתמיכת שרי הממשלה ופקידיה ועיריית ירושלים.
כמעט מדי חודש עולה תוכנית חדשה לאוכלוסייה יהודית באזורים סמוכים לשכונות פלסטיניות, המשוועות זה שנים לתכנון עירוני ולהרחבה. שכונות התנחלות חדשות על שטחים שהיו מיועדים להרחבת השכונות הפלסטיניות אושרו או נמצאות בהליכי תכנון ואישור:
במרכז - בג'בל מוכאבר ובסילוואן.
בדרום העיר - בגבעת המטוס, בבית צפאפא, ובצור באהר.
בצפון - בעיסאוויה, בעטרות, ב-E1 שבין מעלה אדומים לירושלים. ובצפון מערב - בגבעת זאב.
מ-2003 ואילך נבנתה חומת ההפרדה בגבול המוניציפלי של ירושלים המערבית, ששורטט 30 שנה קודם לכן בשטח לא מיושב (אז). כעת היא חצצה בין שכונה לשכונת הבת שאליה צמחה, בין החולים, למרפאות ולבתי החולים שבשכונות המרכזיות; בין המתים לבתי הקברות; בין בני אותה משפחה.
המעבר דרך מכשול ההפרדה נעשה קשה מאוד, הוחמרו התנאים לקבלת היתרי המעבר לתוך העיר, ואל קודס הפכה למעשה לעיר האסורה לרוב הפלסטינים בסביבותיה ובגדה כולה. חלק משכונות הבת זכו להיקרא בשם המלטף – עוטף ירושלים – שבעצם נועד להסדיר את פריסת כוחות הביטחון המפקחים על הפלסטינים המופרדים מהעיר עצמה בחומת ההפרדה.
בין 2007 ל-2009 נותקו מהעיר באמצעות חומת ההפרדה כ-130,000 תושבי ירושלים המתגוררים בשטח המוניציפלי שהגדירה ישראל ב-1967. התמיכה המוניציפלית בשכונות אלה, כגון שיטור, פינוי אשפה, תאורה וניקיון, נעשתה מינימלית. לדוגמה – מחנה הפליטים שועאפט (שישראל הושיבה בו כבר ב-1967, מפונים משכונת המוגרבים ששכנה בין הכותל לרובע היהודי בירושלים, ושכונת כפר עקב מצפון לעטרות. היום אלה שכונות מוזנחות, ללא שירותים ותשתיות עירוניות, ותושביהן אינם זוכים לביטחון אישי, לתכנון ולפיקוח מוניציפלי – אבל את הארנונה לעיריית ירושלים הם חייבים להמשיך לשלם. גם הריסות הבתים שנבנו ללא רישיון (שאין להשיגו) נמשכות.
Photo: שלום עכשיו
השכונות הירושלמית הדחויות שהופרדו בחומה מהעיר
- אחת הבעיות הגדולות של תושבי ירושלים הפלסטינים היא היעדרם של היתרי בנייה. אוכלוסיית העיר הולכת וגדלה, אך אחרי שנים רבות של הזנחה מכוונת, השכונות הפלסטיניות נעדרות גם עתה מתוכניות הפיתוח העירוניות העתידיות של ירושלים – המיועדות לבנייה לאוכלוסייה היהודית הגדֵלה. העירייה מאשרת לפלסטינים מספר היתרי בנייה בודדים בשנה. כך, בהיעדר תכנון ועם סיכוי אפסי לקבלת היתרי בנייה, נאלצים תושבי מזרח ירושלים לבנות ללא היתרים והם חיים תחת איום מתמיד של הריסת הבתים. בשלוש השנים האחרונות (נכון ל 2022), נהרסו במזרח ירושלים יותר מ-200 מבנים בשנה.
צילום: Bruce Shaffer
בית מיועד להריסה בשכונת א-טור, 2022
- בגלל הקרבה של ההתנחלויות החדשות סביב ירושלים ליישובים פלסטיניים קיימים, הופקעו רוב שטחיהם החקלאיים, והשטח הבנוי של היישובים הוקף בחומת ההפרדה. כמה מהם נותרו כמובלעות – ללא גישה ישירה לירושלים הכה קרובה. המעבר היחיד של תושביהם הוא לשטחים פלסטיניים בגדה, ורק דרך כבישים תחתיים מתחת לכבישים לישראלים המובילים לירושלים. מובלעות אלה הפכו לכלא – ביר נבאללה, נבי סמואל, ומובלעת 7 הכפרים בסביבת בידו – כל אלה כלואים בצפון ירושלים בין שכונת רמות, שכונת גבעת זאב, כביש 443 והיישוב הר אדר.
בית עזוב בא-ראם שנותקה מירושלים, בין בית חנינא לרמאללה
- תשתיות התחבורה – כל מי שנוסע בכבישי ירושלים המזרחית מרגיש את ההבדל בינם לבין הכבישים במערב העיר: הכבישים צרים, מלאי מהמורות ובורות וככלל אינם מתוחזקים היטב. חשוב להבין שתושבי העיר המזרחית משלמים ארנונה, ממש כתושבי העיר המערבית. מי שאינו משלם צפוי לקנס גדול, ללא התחשבות במצבו הכלכלי. חרב הביטול של מעמד התושבות בירושלים מרחפת עליהם, אם לא יסדירו את החובות.
Photo: ענת טואג
כביש במחנה פליטים שועאפט בתחום ירושלים
מהפכת כבישי האפרטהייד
ממשלת ישראל מבצעת סיפוח דה-פקטו, על ידי מהפכת כבישים שיחברו את התנחלויות דרום הגדה וצפון הגדה לירושלים בנתיבים בלעדיים לישראלים בהשקעה של מיליארדים. כמה דוגמאות בשלבי תכנון וביצוע שונים:
- כביש השיקוע מתחת למחסום קלנדיה יאפשר לישראלים בלבד נסיעה מהירה לתוך ישראל, בלי לעבור בפקקים של ירושלים. הכביש יהפוך את ההתנחלויות בנפת רמאללה ואל בירה, צפונית לירושלים, לפרברים נגישים שימשכו אלפי מתנחלים להתגורר בהם.
- כביש עוקף גוש מעלה אדומים בין א-זעיים לעזרייה יסיט את התחבורה הפלסטינית מצפון הגדה לציר עוקף יחיד – שיהווה חיבור צר בלבד בין צפון הגדה לדרום הגדה, ויאפשר את סגירת כל מרחב מעלה אדומים ו-E1 בפני פלסטינים וחיבורו בבנייה לירושלים.
- החלק הצפוני (“כביש אמריקי צפון”) כולל “מנהרת שיח’ ענבר” – כביש לישראלים בלבד. עוקף ממזרח את ג’בל מוכאבר וממשיך במנהרה מתחת לאבו דיס וא-טור לכביש 1.
מה אנחנו עושות במחסומי ירושלים ובסביבתם
כ-100,000 פלסטינים עוברים מדי יום במחסומי ירושלים
- בגזרת מחסומי דרום ירושלים אנו צופות ומתעדות במחסום בית לחם (300), במחסום שיח’ סאעד (שכונת בת של ג’בל מוכאבר), בשכונות סילוואן ובטן אל הווא, המאוימות על ידי הפקעות מתנחלים יהודים, הריסות ומחסומי פתע. לעתים אנו מבקרות גם במחסום וולאג’ה, כפר הסמוך להר גילה, ובמחסומי ההתנחלויות בגוש עציון המשתרעות ממערב וממזרח לכביש 60 המוביל מירושלים לדרום הגדה. משמרת שבועית מגיעה למת”ק עציון (מִנהלת התיאום והקישור) ושם פוגשת את הפונים הפלסטינים, מייעצת, מפנה, ומתעדת את הבעיות שהם נתקלים בהן לקבלת אישורי מעבר לישראל.
- בגזרת מרכז ירושלים, אנו מסיירות בשכונת ראס אל עמוד החובקת את הר הזיתים, ובחומת ההפרדה שבתוככי אבו דיס. אנו צופות ומתעדות במחסום הזיתים השוכן על גבעה מרוחקת ותלולה בין שכונת א-טור (אוגוסטה ויקטוריה) לשכונת עזרייה שהופרדה מאבו דיס. מדרום למעלה אדומים ניצב מחסום ואדי נאר, (הקונטיינר), שחסימה שלו, מנתקת את כל דרום הגדה מצפונה.. אנו מבקרות במחסום מחנה פליטים שועאפט, ובמחסום א-זעיים שעל הכביש המוביל מירושלים לים המלח. לעתים צצים מחסומים גם ביציאות משכונת עיסאוויה הגובלת בהר הצופים.
- באזור צפון ירושלים אנו מתרכזות בניטור במחסום קלנדיה, דרכו עוברים כל תושבי אזור רמאללה ואל בירה לירושלים (כולל השכונה הירושלמית כפר עקב המנותקת על ידי חומת ההפרדה). לעיתים אנו ְמבקרות במחסום חיזמה, מחסום אל ג’יב (מול פסגת זאב), ובמובלעות שנוצרו בעקבות בניית החומה: ביר נבאללה, נבי סמואל והחומה המבודדת את מובלעת בידו.
פגישה עם מ' מכפר בידו במובלעת ביר נבאללה
ביקור בבית הספר בכפר הכלוא נבי סמואל
ברוב המקומות האלה, אנו מקיימות קשרים עם תושבים ועם ועדי השכונות. הם מדווחים לנו מדי פעם על המכשולים הבירוקרטיים הרבים המוטלים עליהם. קושי מיוחד הוא שלילת זכותם לבקר את משפחותיהם שמעבר לחומה. ובכלל יש הרבה מאוד הפרות זכויות אדם בסיסיות כגון: גישה לטיפול רפואי, לעבודה, לחינוך, לפולחן דתי, לביקורי משפחות – יש להזכיר גם את והריסות הבתים התכופות.
הרמדאן במחסומי ירושלים
מתוך דוח חברת מחסום ווטש מיום השישי השלישי לחודש הרמדאן, 2019
מזג האוויר הלוהט לא עצר בחומת ההפרדה ולא הבדיל בין אדם לאדם. מה שלא השתנה גם כשהטמפרטורה נסקה אל מעבר לארבעים מעלות היו ההוראות שמבדילות בין אדם לאדם, בין המותר לאסור, בין מי שעובר למי שנדחה ומסולק.
רבים הקדימו כדי להימנע מהלהט שממעל, אבל את הצרת צעדיהם בידי אדם לא היה בידם למנוע.
מה שכן היה שונה מהפעמים הקודמות היה ריבוי הדחויים/המגורשים/המסולקים/המסורבים בני כל הגילאים. גזירת הסילוק לא פסחה על קשישים שחצו את הגיל המירבי שהוכתב השנה כהקלות לרמדאן.
גברים מכורכמי פנים, צעירים וזקנים ישבו על תלולית עפר בשורה ארוכה כשהם משהים את השיבה הביתה. אולי חיכו להסעה ואולי קיוו לביטול הגזירה.
כשהתקרבה שעת הנעילה, קבוצה של נשים שצלחו את פגעי האדם והאקלים (45 מעלות) והגיעו למשוכה האחרונה, מצאו עצמן כלואות בשטח הפנימי של המחסום. לא כאן ולא שם, בין החיילת שמאחורי החלון הממוגן לבין דרך המובילה לירושלים. אולי תקלת מנגנון ואולי תקלת אדם. הן חיכו זמן רב עד שבעלת האצבע הואילה ללחוץ במקום הנכון והכלואות מיהרו לצאת ולהתקדם אל תחנת ההסעות ליעד פניהן, מסגד אל-אקצא.
גם הפעם סיירו במקום אח”מים 
מורמים מעם. הם, כאנשי השטח הכפופים להם, לא באמת ראו את המוני האדם שמולם ומצבם לא נלקח בחשבון מדד השיקולים.
ועוד משהו, אחרון ודי: למרות הניסיון רב השנים בימי השישי לחודש הרמדאן, הנוכחות הרבה מספור של כלי הנשק שמכוונים לעבר בני האדם בדרכם לתפילה, לא ניתנת להכלה, לא נתפסת ואי אפשר להתרגל אליה.
להמשך קריאה...
שיח' סאעד, שכונה שהופרדה בחומה משכונת הטבור שלה
את שכונת שיח’ סאעד שעל הגבעה הכרנו עוד לפני שחומת ההפרדה ניתקה אותה ב-2010 מכפר האם הירושלמי שלה – ג’בל מוכאבר; היא מבודדת מכל הגדה, והדרכים העוקפות המובילות ליישובים הפלסטיניים הסמוכים ארוכים, פתלתלים ומשובשים.
למרות עתירות רבות ופסיקות בתי המשפט לפיהן חייב להיות קשר נורמלי בין שתי השכונות, הגישה כיום אפשרית רק להולכי רגל באמצעות מחסום בטון שכונתי בלבד עם מדרגות תלולות שילדים, קשישים ובעלי מוגבלויות מתקשים בהן. לתושבי ירושלים מאזורים אחרים אסור לחזור מהמחסום השכונתי לשטח ישראל. הם חייבים לנסוע למחסום הזיתים המרוחק כשעה נסיעה כדי לחזור לביתם.
הניתוק גורם לשיבושים מוזרים: חלק מהמשפחה נמצא בשכונת האם הירושלמית, אך חלק בשכונת הבת. יש שהתחתנו והם גרים בשכונה הירושלמית עם תעודה פלסטינית; כל תהליכי איחוד המשפחות מוקפאים ולכן הם שוהים בלתי חוקיים בביתם הם. אם בודקים אותם, או אם הם עוברים לשכונת הבת לביקור, הם אינם יכולים לחזור לביתם.
בשכונה, המונה 3,000 תושבים, יש רק בית ספר יסודי אחד, בעוד שכל התיכונים ושאר השירותים נמצאים בג’בל מוכאבר. אסור להעביר מזון וסחורות אחרות, ורק בעלי אישורים מיוחדים יכולים לגשת לטיפול רפואי. אם זה התקף לב, ייקח לאמבולנס שעות להגיע, ואם החולה מת, לפעמים צריך להעביר אותו באלונקה מעל הקרוסלות של המחסום לבית הקברות בשכונת האם.
לבידודו של שייח’ סעד הייתה השפעה שלילית במיוחד על הדור הצעיר, שיש לו הזדמנויות מוגבלות להשכלה ועבודה.
להמשך קריאה...
הסיפור של שיח' ג'ראח | חוק מפלה ועמותת מתנחלים עלומה
1876 – שתי אגודות יהודיות רוכשות כ-17.5 דונם מצפון לעיר העתיקה, בסמוך לקבר שמעון הצדיק.
אחרי 1948 שיח’ ג’ראח עוברת לשליטת ירדן. ב-1954 מקימה הממשלה הירדנית בעזרת האו”ם 28 בתים בשטח זה, והם נרכשים בידי פליטים פלסטינים מישראל שבתיהם ורכושם נותרו בישראל.
בדצמבר 2003 רוכשת חברת מתנחלים בשם “נחלת שמעון” (הנשלטת ע”י גורמים עלומים הרשומים בארה”ב) את השטח שנרכש בשיח’ ג’ראח ב-1876, ומגישה שורה של תביעות פינוי נגד המשפחות הפלסטיניות המתגוררות במקום.
בשנים 2008 ו-2009 מפונות מבתיהן בשיח’ ג’ראח שלוש משפחות פליטים פלסטיניות שרכשו את בתיהן מממשלת ירדן, זאת בעקבות פסיקת בית המשפט תוך שימוש בחוק מפלה שחוקקה ממשלת ישראל בשנת 1970. חוק זה מאפשר ליהודים שאיבדו רכוש במזרח ירושלים ב-1948 להחזיר אותו, אך מונע מתושבי ישראל הפלסטינים שאיבדו רכוש בישראל ב-1948 לקבל בחזרה את רכושם. חברות מחסום ווטש מבקרות תדיר בשכונה ומשתתפות בהפגנות השבועיות במקום.
2019-2022 – צווי הפינוי וההריסה מתחדשים וכ-30 משפחות המונות כ-200 איש ב-14 בתים נמצאות בהליכי פינוי בבתי משפט וכ-20 משפחות נוספות במעמד דומה צפויות לקבל תביעות פינוי. כולן משפחות תושבי ירושלים עם נכסים בישראל: ביפו, בחיפה ועוד, אשר הם מנועים מלקבלם חזרה.
לאחר הפגנות סוערות וחשיפה בינלאומית, קובע בית המשפט העליון במרץ 2022 כי המשפחות הפלסטיניות יכולות להמשיך להתגורר בבתיהן בדמי שכירות מופחתים עד להכרעת הבעלות על הקרקע בהסדר עתידי.