דניאלה יקרה עד מאד!
כשהגענו לתחנת הפיזור רצתי לקדמת האוטובוס מוכנה בכל ליבי לפרוק את נאום ההודייה שהכנתי לעצמי בראש… ולאכזבתי פספסתי אותך.
רציתי להגיד שלפני הסיור היו לנו חששות, שירצו לשכנע אותנו להיות שמאלני ם יותר ממה שאנחנו, ושאני אחזור מדוכאת ומיואשת יותר ממה שאני, ושזה לא יחדש לי כלום כי אנחנו מתעדכנים די הרבה, ושאולי זה יהיה
בסך הכל סיור משעמם כי אנחנו סובלים מיתר הסחות דעת גם ככה.
אבל הכל היה כל כך במידה! ויפה. וכל מילה שנאמרה נשקלה ובאה בול במקום. אפילו יכולתי להגיד לאמא שלי כשחזרנו – ״לא, זה לא מה שאת חושבת… המדריכה בעצמה אוהבת חיילים…״ וגם את ארץ ישראל!!
אז תודה על יום יפה ועצוב ומשמח שבחרתי לחגוג בו את יומולדתי. כפר קדום ילך איתי הרבה זמן. בלילה חלמתי (הדמיון התחיל לעבוד כבר בדרך חזרה באוטובוס) שקדום נהיה מקום עלייה לרגל מכל העולם
ואנשים יושבים בבתים ושותים תה ומספרים את הסיפור שלהם והכפר מוגן מכל רע… סתם פנטזיה, מותר לפעמים.
ורציתי להגיד לך שאת עושה עבודה נפלאה!! הבוקר כבר עשיתי רשימה של אנשים שאשלח לסיור הזה. אולי גם אמא שלי תשתכנע מתישהו בלי לחץ.
המשך שבוע טוב ותודה
שירי