חזרה לדף חיפוש דוחות

סואחרה א-שרקיה, ראס אבו סביטאן (מעבר הזיתים), שיח’ סעד

צופות ומדווחות: אורית י., רות א. (מדווחת)
08/02/2015
| בוקר

 

0.6.00 – 09.00

נסענו דרך ג’אבל מוכבר  שזה עתה התעוררה לחיים; מרבית מכולות הזבל עולות על גדותיהן, המעבר בכבישים הצרים שבהם מתנהלת תחבורה דו צדדית, לא קל.

 

חידוש מעניין הוא שילוט עם שמות הרחובות המופיע גם על כל בית; שם הרחוב ומספר הבית. התקרבנו לחומה המקיפה את שכונת שיח’ סעד. אמנם כבר לא רואים את ערמות הזבל ש”קישטו” את השכונה אך מראה החומה לא יותר מלבב. חומה ענקית, כהה, מאיימת. קשה למצוא מקום חניה קרוב למחסום, מצאנו משטח זבל פנוי, קצת יותר רחוק וחנינו.

 

מחסום הכניסה והיציאה כמעט הושלם, רק הקרוסלות עדיין אינן פועלות. ילדי בתי ספר נכנסים ויוצאים, נשים בעלות תעודות כחולות יוצאות לענייניהן. אישה אחת החזיקה בידיה ילד כבן חמש שבכה בכי תמרורים וניסה שלא להגיע להסעה האוספת אותו לגן. האם התעקשה ובכיו של הילד נשמע גם אחרי שהושם על ההסעה שיצאה לדרכה. המעבר נראה רגוע אך את השכונה כבר לא ניתן לראות, עכשיו זה ממש כלא, לפחות בכיוון לישראל.

 

המשכנו לאורך הדרך האמריקאית המלוכלכת כרגיל אך גם כאן יש שילוט מאיר עיניים של שמות הרחובות גם על הבתים. פנינו בפנייה החדה לעבר מחסום סואחרה, מעט מאד פעילות יש כאן. פגשנו שלוש תלמידות שסיפרו שאמנם אין לימודים ביום ראשון אבל הן הולכות לשיעורי הכנה לטאוג’יהי (בחינות הבגרות).

 

המשכנו עד לראס אל עמוד, עדיין לא נראה שמתחם המשטרה שהוכן למגורים אוכלס. כשהגענו לחומה של אבו דיס, פנינו ימינה לעבר מלון ה-Cliff. ההרס של המלון גדל מפעם לפעם. אין יותר חיילים במקום וגם השער לא היה מאויש ונכנסנו דרכו ללא כל הפרעה. מצד ימין עומד בית ערבי שהוסב למגורי יהודים, דגל ישראלי (עלוב למדי) מתנוסס מעליו ובחצר

עמדת שמירה. נסענו כמה דקות במה שנקרא כביש ביטחון וחזרנו.

 

מעבר הזיתים

 

אין תנועה רבה; מכוניות פרטיות חונות לאורך העלייה אליו. נראה שמעבר הבוקר כבר הסתיים.

 

לא עצרנו הפעם במחסום ענאתא.

  • ירושלים

    צפה בכל הדיווחים למקום זה
    • ירושלים אינה רק הר הבית והעיר העתיקה, שהם לב ליבו של הסכסוך הישראלי-פלסטיני. בתום מלחמת ששת הימים, עם סיפוח מוניציפלי של רוב השטח שנכבש, שטחה זינק מ-6.8 קמ"ר ל-70 קמ"ר! ונכללו בה 28 כפרים סמוכים, שהיו קשורים בטבורם לאל- קודס במשך שנים רבות. תושבי הכפרים סיפקו סחורה חקלאית לשווקי העיר, נשענו על מוסדות השלטון והמשפט המרוכזים בה, למדו בה והגיעו אליה לטיפולים רפואיים, לקניות, לתפילות, ולחגים הדתיים.
      עשרות שנים מאוחר יותר, התברר שישראל נגסה יותר משהיא יכולה לבלוע. הכפרים גדלו והתרחבו, הפכו לשכונות מרובות תושבים והיטו את המאזן הדמוגרפי של העיר.כ-100,000 פלסטינים עוברים מדי יום במחסומי ירושלים 
      קראו על המצב בעיר מאז הקמתו של ארגון מחסוםווטש ועד היום בדף המידע שלנו ירושלים | העיר האסורה​.

      משמרות התצפית של מחסוםווטש מסיירות בשלוש גזרות מרכזיות של "עוטף ירושלים": מחסומי צפון ירושלים (כולל קלנדיה), מחסומי מרכז ירושלים (כולל מחנה פליטים שועאפט ומחסום הזיתים) ומחסומי דרום ירושלים (כולל בית לחם ומזרח גוש עציון). בעיר המזרחית עצמה אנו מסיירות בכמה אזורי מתיחות ובהם סילואן ושיח' ג'ראח ובמשך חודש הרמדאן גם בעיר העתיקה ובשעריה.
      מאז מלחמת 7.10.24, אין כניסת פועלים פלסטינים לירושלים, העלייה להר הבית מוגבלת גם לתושבי העיר עצמה, והעיר העתיקה ריקה ממסחר ואדם. 
      מעודכן לינואר 2024


      תמונה ללא תיאור

  • מחסום / מעבר הזיתים; ראס אבו סביטאן (ירושלים)

    צפה בכל הדיווחים למקום זה
    • אחד המעברים המרכזיים בגזרת מרכז ירושלים. המחסום מוצב על גדר ההפרדה בין צפון שכונת אל-עזרייה לבין שכונת א-טור ושאר מזרח ירושלים. מיקומו נקבע על הגבול המוניציפלי של ירושלים, קילומטרים מהקו הירוק, והוא שוכן על גבעה בשטח ריק וקשה לגישה מהשכונות הבנויות. הוא מאויש על-ידי שוטרים, שוטרי מג"ב וחברות אבטחה פרטיות ופעיל 24 שעות ביממה. מעבר פלסטינים אסור, למעט תושבי קבע של מזרח ירושלים (בעלי תעודה כחולה) ובעלי היתרי עבודה,מסחר, בריאות, ותפילה בהר הבית. כל אלה מורשים לעבור ברגל בלבד.   במקום ישנו מת"ק (מרכז תיאום וקישור), המנפיק תעודות מגנטיות ואישורים שונים. המחסום דחוס מאוד רק בשעות מוקדמות, ובגלל ריחוקו הגיאוגרפי נוסעים אליו או ממנו. אי אפשר להגיע ברגל. נוכחנו במקרים רבים שלא כל העמדות מאוישות, ויש התזזות מתור לתור. לפני הכביש העולה אליו מ-אטור ומכביש מספר 1 עומדים פעמים רבות שוטרים ועוצרים רכבים לבדיקת רישיונות נהיגה, תוקף רישיונות רכב וכו'. (מעודכן לדצמבר 2019)
      Jerusalem, Olive Checkpoint: Hanna stands in front of the checkpoint
      08/02/2015
      ירושלים, מחסום הזיתים: חנה עומדת לפני המחסום
  • מחסום סוואחרה א-שרקייה (ירושלים)

    צפה בכל הדיווחים למקום זה
    • מחסום סוואחרה א-שרקייה (ירושלים)
      מחסום המוגבל על פי רשימה שמית להולכי רגל וכלי רכב על הגבול המוניציפאלי  של ירושלים.

      המחסום מוצב על גדר ההפרדה וחוצץ בין סואחרה א-שרקייה, סואחרה א-ע'רבייה לבין  ג'בל מוכבר ושאר מזרח ירושלים. המחסום מאויש על-ידי שוטרי מג"ב וחברות פרטיות ופעיל 24 שעות ביממה. מעבר פלסטינים אסור, למעט 1,300 תושבים המתגוררים מצדה השני של הגדר, ששמותיהם מופיעים ברשימה המנוהלת במחסום וכן תושבי ג'בל אל-מוכבר המורשים לעבור במחסום ברגל לכיוון א-סוואחרה א-שרקייה אך לא בחזרה. למופיעים ברשימה, מעבר בכלי רכב מותר בשעות מסוימות. תושבים אחרים, המחזיקים בהיתרי כניסה לישראל אינם מורשים לעבור במחסום ונאלצים לנסוע למחסום הזיתים (ראס אל סאביטן) המרוחק.

      (מעודכן לפברואר 2020)

       

  • מחסום שיח' סעד (ירושלים)

    צפה בכל הדיווחים למקום זה
    • מחסום להולכי רגל בלבד על גבול מוניציפאלי ירושלים.

      המחסום מוצב על גדר ההפרדה בכניסה לשיח' סאעד(המוצב על הגבול המוניציפלי של ירושלים מעבר לקו הירוק), ומפריד אותה משכונת האם ג'בל מוכבר. המחסום מאויש על-ידי שוטרי מג"ב וחברות אבטחה פרטיות ופעיל 24 שעות ביממה.

      מעבר פלסטינים אסור, למעט לתושבי שכונת ג'בל מוכבר או תושבי שיח' סעד המחזיקים בהיתרים. שתי הקבוצות מורשות לעבור ברגל בלבד והעברת סחורות אסורה. ידועים מקרים רבים של משפחות חצויות בין שתי השכונות, שאינם יכולים להתגורר עם משפחתם. 

      תושבי מזרח ירושלים שאינם גרים בשכונת ג'בל מוכבר מורשים לעבור במחסום רק בדרכם לשיח' סעד אך לא בדרכם חזרה, שבה הם נדרשים לחזור לירושלים דרך מחסום א-זייתון או א-זעיים המרוחקים.  

      החלק הדרומי של כביש הטבעת המזרחי של ירושלים, המוביל מההתנחלויות לדרומיות של העיר, הולך ונסלל למרגלות המחסום, ומתוכנננת צומת גדולה בקרבתו, וגשר מעל לואדי חקלאי. בספטמבר 2019 הגישו התושבים התנגדויות בתיאום עם ארגון "במקום" (מתכננים למען זכויות תכנון).

      (מעודכן לנובמבר 2019)

       

      ירושלים, שער שכם: קהל ממהר לתפילה
      Avital C
      Feb-27-2026
      ירושלים, שער שכם: קהל ממהר לתפילה
לתרומה