סובב ירושלים: התפשטות ההתנחלויות, הריסות בתים וטבעת המחסומים
פתחנו את מסע “סובב ירושלים” בביקור בשכונת נוף ציון שעליה דיווחנו גם בעבר. השכונה הוקמה בלב שכונת ג’בל מוכאבר, מדרום לעיר העתיקה ובמרחק קצר מארמון הנציב הבריטי ההיסטורי, המשמש כיום כמרכז אדמיניסטרטיבי של האו”ם. את השכונה החדשה, הצופה על כל העיר העתיקה, אפשר לראות גם מאבו-דיס המרוחקת.
מאז ביקורנו האחרון בשכונה היא התרחבה מאד וקיימות עוד תוכניות להתרחבות עתידית. הפרויקט שווק בתחילה כמתחם מגורים יוקרתי, עם דירות גדולות ונוף לעיר העתיקה, שיועד בין השאר ליהודים אמידים מחוץ לישראל. אולם התוכנית נתקלה בקשיים מסחריים. המיקום בלב שכונה פלסטינית לא הפך את הדירות לאטרקטיביות דיין לקהל היעד המקורי, והחברה היזמית נקלעה לקשיים כלכליים. בהמשך השתנה הדגש: הפרויקט החל להיות משווק לציבור הדתי־לאומי, והקמתו קיבלה משמעות החורגת מעסקת נדל”ן רגילה – חלק מהתוכנית להקמת מתחמים ישראליים בלב שכונות פלסטיניות במזרח ירושלים ובעיר העתיקה.
הבנייה מתקדמת בתנופה מלאה, אך נראה כי יש עדיין לא מעט דירות לא מאוכלסות – אולי לא נמכרו. מתוכננת בנייה של עוד 133 דירות, לדתיים. השנה אושרה תוכנית לעוד הרחבה של השכונה על שטח של כ-46 דונם וכוללת יחידות דיור, מסחר, ומבני ציבור. המטרה בתוכנית הזו להגיע לכ-400 יחידות נוספות.
הבנאים ממזרח ירושלים שאתם שוחחנו ארוכות בביקורנו האחרון נעלמו ואינם ובמקומם עובדים בפרויקט אחד פועלים הודים ובפרויקט האחר פועלים סרילנקים – הקבלן המוצהר בשלט הוא “רמי לוי אחזקות”. התמנון הפוליטי שולח זרועות לכל מקום.
במציאות הפלסטינית הסמוכה: בג’אבר מוכאבר אי אפשר לבנות פרגולה למרפסת, שער לכניסה או דלת למחסן מבלי שמיד יבואו פועלי העיריה להרוס הכול.
אל-בוסתאן, סילוואן: הריסת הבתים, המשפחות העומדות בפני גירוש והמשמעות לעתידה של מזרח ירושלים
ביקרנו בשכונה מדרום לעיר העתיקה (ראו מפה), שבה מתרחשים שני תהליכים מקבילים: הריסת בתים פלסטיניים בידי העירייה בטענה שנבנו ללא היתר, ופינוי משפחות מבתיהן בעקבות הליכים משפטיים המאפשרים לארגוני מתנחלים להשתלט על נכסים. לפי נתוני “בצלם” ו- Human Rights Watch, יש כ-2000 פלסטינים הנמצאים בסכנה מיידית להריסת בתיהם ועקירה כפויה.
זוהי אחת הזירות המרכזיות שבהן מתנהל המאבק על אופייה של מזרח ירושלים ועל עתידה. יש בה פגיעה קשה במרקם החיים הפלסטיני בשכונות שונות, ובייחוד באל־בוסתאן ובבטן אל־הווא, אך גם בוואדי קדום ובוואדי חילווה. כולן קשורות לפעולתן הענפה של עמותות “אלעד”,האחראית על אתרי עיר דויד ובריכת השילוח ועמותת “עטרת כוהנים”.
תושב ברחוב אל-בוסתאן סיפר שהורסים רק צד אחד של הרחוב, לשאר יש מסמכי בעלות, הוא הראה לנו בתים שנהרסו במעלה הרחוב העולה עד מורדות מתחם עיר דויד. הם אינם יודעים מתי יבואו להרוס את הבתים, זה יכול לקרות הלילה או בכל יום מעתה והלאה. בפינת רחוב ניגש לשוחח אתנו בחור ישיבה חרדי. הוא גר ברמות בצפון ירושלים, ובא לתמוך בבית הכנסת ותלמוד התורה בסילוואן. לדבריו אין לו מושג על הריסות – נתן לנו להבין ללא מילים שהכול פרי דמיוננו. “הנה כאן הישיבה שלנו – בואו לשתות תה ונשוחח. אתם תקשיבו ותבינו את האמת והיא לא מה שאתם חושבים”…
מה כבר נהרס, מה עומד בפני הריסה או פינוי, ומה משמעותם של התהליכים.
אל־בוסתאן: הריסת בתים במסגרת התוכנית ל”גן המלך”. אל בוסתאן היא שכונה פלסטינית צפופה בסילוואן, שבה מתגוררים כ־1,500 תושבים. היא סמוכה לעיר העתיקה ולאזור המכונה עיר דוד. גן המלך הוא פרויקט של עיריית ירושלים להקמת פארק תיירותי־ארכאולוגי , המזוהה במסורת עם גני המלך המקראיים — בעיקר עם שלמה המלך; אולם הזיהוי ההיסטורי והארכאולוגי של המקום אינו מוכח.
מה כבר נהרס? (נתונים של ארגונים שונים)
- מאוקטובר 2023 ועד אפריל 2026: לפי בצלם, נהרסו באל־בוסתאן 48 בתים. 14 מהם נהרסו במרץ–אפריל 2026 בלבד, ו־56 תושבים נותרו ללא קורת גג, ובהם 20 ילדים.
- כמה בתים נוספים בסכנת הריסה? לפי “בצלם”, נכון לאפריל 2026, 123 משפחות נוספות באל־בוסתאן בסכנת אובדן בתיהן. מדובר בכ־1,450 בני אדם, ובהם כ־900 ילדים. הנימוק הרשמי להריסות הוא בנייה ללא היתר. ואולם, כידוע כמעט ולא ניתנים היתרי בניה לפלסטינים. המשמעות המעשית היא שתושבים עלולים לאבד את בתיהם לא רק משום שניתן נגדם צו הריסה, אלא גם משום שאין להם אפשרות ריאלית להסדיר את הבנייה בדיעבד.
- בשכונת בטן אל־הווא שהיא שכונה אחרת בסילוואן, עיקר האיום אינו הריסת בתים בשל היעדר היתר, אלא פינוי תושבים מבתיהם בעקבות תביעות בעלות והליכי פינוי בבתי המשפט. הגורם המרכזי הפועל כאן הוא ארגון המתנחלים “עטרת כהנים”. לא בכל מקום מדובר בהכרח בהריסת הבית. לפעמים הבית נשאר עומד, המשפחה הפלסטינית שגרה בו במשך דורות מסולקת ומתנחלים נכנסים להתגורר בו. כך משנים בהדרגה את הרכב האוכלוסייה בשכונות ובתוך העיר העתיקה.
- בעין חילווה – עיר דוד : שכונה פלסטינית בסילוואן, סמוך לחומותיה של העיר העתיקה ולאזור עיר דוד. תושביה מתמודדים עם צפיפות, מצוקת דיור, הליכי פינוי והריסות בתים, על רקע מאמצי עמותות מתנחלים להרחיב את אחיזתן באזור. עיר דוד נמצאת באזור שבו שכנה ירושלים הקדומה, בתקופת מלכות דוד. האתר מנוהל בידי עמותת אלעד, הפועלת גם ליישוב יהודים בסילוואן. פיתוח האתר והתרחבות הפעילות ההתיישבותית משפיעים על המרחב שבו חיים התושבים הפלסטינים ועל עתיד השכונה.
קדמת ציון: בקרנו שם פעמים אחדות גם בעבר. היא מוקמת באבו דיס ממש מיד אחרי בית המלון הנטוש שהוחרם ע”י הכיבוש והוחזר לבעליו ועומד נטוש. הקרקעות נרכשו בידי יהודים בשנת 1925, במטרה להקים במקום שכונת גנים, אך התוכנית לא יצאה לפועל בעקבות מאורעות 1929 והמצב הביטחוני. בשנת 2004 נכנסו פעילי עמותת עטרת כהנים לשני בתים במתחם, שנרכשו בסיוע איש העסקים ארווין מוסקוביץ’. אלה היו ראשית ההתיישבות היהודית במקום.
אושרה תוכנית לכ־220 יחידות דיור, ובהמשך קודמו יוזמות להרחבת השכונה. מטרתן להקים מתחם יהודי משמעותי באזור הגבוה באבו דיס, שבו רוב האוכלוסייה פלסטינית.
מחסום הזיתים (ראס אבו סביטן): להולכי רגל בלבד. ממוקם על גבעה גבוהה על גדר ההפרדה, בין צפון אל־עזרייה הפלסטינית לבין שכונת א־טור בתחום ירושלים. המחסום נמצא על הגבול המוניציפלי של ירושלים, הרחק מהקו הירוק. זה אחד המעברים המרכזיים בין הגדה המערבית לירושלים. המעבר מיועד בעיקר לתושבי מזרח ירושלים בעלי תעודת זהות כחולה ולפלסטינים בעלי היתרי כניסה מתאימים. שעות הפתיחה קוצרו מאוד מאז נפתח שוב אחרי שנסגר במלחמת עזה: מ־6:30 עד 14:00 בימי חול, ומ־6:30 עד 12:00 בימי שישי ושבת. עיקר העוברים הם תלמידים וסטודנטים, עובדי כנסייה וחולים בדרכם לבתי החולים במערב ירושלים. בדוחות הרבים שכתבנו עליו במשך השנים תיארנו בפרוט את הקשיים במקום – עמידה בתורים ארוכים ללא יכולת תקשורת מיקרופונים עם המחסום. המת”ק שפעל בו ושימש את אזור יריחו ובקעת הירדן בוטל. קשה להחליט מה יותר נורא – האירועים מאז או הריקנות כיום למעט בבוקר.
ממחסום הזיתים צפינו בגישה התחבורתית הכמעט מוכנה למנהרת שיח’ ענבר שתחבר בין כביש הטבעת הדרומי של ירושלים לכביש הטבעת הצפוני באזור א־טור, מחלף הזיתים וא־זעיים .מדובר בפרויקט תחבורתי גדול, שיש לו גם השלכות על הנגישות מדרום הגדה לצפונה ולהפך. זה יהיה כביש אפרטהייד לבעלי תעודות כחולות בלבד. חוץ מהמנהרה יהיו גם כבישים וגשרים.
מדוע בונים אותה? יש להבחין בין המטרה התחבורתית המוצהרת לחיבור שכונות בירושלים – לחבר את שכונות מזרח ירושלים זו לזו ללא מעבר במרכז ירושלים –. לבין המשמעות המדינית והמרחבית של הפרויקט. ארגונים העוקבים אחר תכנון ירושלים מצביעים על כך שהכביש אינו רק פתרון תחבורתי. הוא חלק ממערך כבישים ותשתיות המשנה את המרחב במזרח ירושלים, משפיע על התפתחות השכונות הפלסטיניות ומחזק את הקישוריות בין ירושלים לבין אזורי ההתנחלויות ממזרח לה.
שוחחנו עם צוות מטעם קבלני מוריה שהסביר לנו ש”בניית המנהרה היא לטובת תושבי מזרח ירושלים שיוכלו לנסוע בקלות ובלי פקקים למרכז העיר”. אשרי המאמין…..
משם נסענו לחזות בכאב לב בשאריות הבניין בן 4 הקומות במורדות א-טור, שנהרס לפני שבוע בנוכחות בן-גביר. ביקרנו אותו בשנת ב2021 באחד משלבי איומי ההריסה. הסיפור ידוע: אין רישיון בנייה כי לא מאפשרים לקבל רישיון כזה. 70 אנשים נותרו ללא בית וכמקובל נאלצו לשלם על ההריסה…
מחסום שיח’ סאעד – אנחנו מבקרות שם כבר שנים. איש הקשר הנאמן שלנו לא היה פנוי אבל דיווח כי לא הטילו סגר על השכונה בשבוע ה-7 בספטמבר, וכולם יכלו לעבור כרגיל – כלומר, רק תלמידים, בעלי אישורים רפואיים דחופים, בעלי תעודה כחולה של תושבות ירושלמית. פועלים אינם נכנסים מאז תחילת מלחמת עזה.
להזכיר במה מדובר: ש’יח סעד שוכנת בשוליה הדרום־מזרחיים של ירושלים, ובנויה ברצף עירוני עם שכונת ג’בל אל־מוכבר, שאליה הייתה קשורה היסטורית, חברתית וכלכלית. הקמת גדר ההפרדה והצבת המחסום בשנת 2006 ניתקו אותה למעשה ממרקם החיים של מזרח ירושלים, אף שהאזור קשור לגבולה המוניציפלי של העיר. המחסום חוצה את השכונה והוא מחסום להולכי רגל בלבד, המאויש בידי שוטרי מג”ב ואנשי אבטחה פרטיים ופועל מסביב לשעון. המעבר בו מוגבל, והאפשרות לעבור בו תלויה במקום המגורים ובאישורים הנדרשים. גם תושבים המורשים לעבור אינם יכולים לעשות זאת ברכב. הכנסת סחורות מחייבת פריקה והעברה בין כלי רכב משני צדי המחסום — שיטת ״גב אל גב״. כך הופך מחסום אחד למכשול יומיומי בגישה לשירותים, לפרנסה ולקשרי משפחה. מצב פרדוקסלי: שכונה הקשורה לירושלים מבחינה מוניציפלית ומקיימת קשרים היסטוריים הדוקים עם סביבתה, מופרדת ממנה פיזית ומתקשה לקיים שגרת חיים תקינה. המחסום הופך את ההפרדה הגאוגרפית למנגנון של בידוד חברתי וכלכלי.
Location Description
Abu Dis / Lazarus gate (formerly The Wicket)
See all reports for this place-
Abu Dis / Lazarus Checkpoint/Gate (east of the former “wicket”)
Construction of the wall in the Abu Dis area blocked all the gaps that allowed people to cross from al-Ezariya to the neighbourhoods of Abu Dis and Ras al 'Amud that are located within Jerusalem’s municipal boundary. The Lazarus checkpoint is a gate in the wall adjacent to the Lazarus Monastery. Until 2011 it had a door for pilgrims to al-Ezariya and for the monastery’s kindergarten pupils from al-Ezariya. The crossing is currently closed, but the site has infrastructure for conducting inspections.
-
Jabel Mukaber (Jerusalem)
See all reports for this place-
Jabal Mukaber is located on the eastern and northern slopes of Mount Atz (or "Jabal Mukaber" in its Arabic name). It was founded by the Bedouin tribe of Arab a-Sawahra. Today, the village is considered one of East Jerusalem neighborhoods. It numbers about 30,000 residents living on 1,010 dunams. The village has five main clans, numbering several hundred families. During the British Mandate, the tribe moved to live in a huge complex of permanent housing that was named as-Sawahra, with the part east of the Kidron Valley called as-Sawahra a-Sharqiya (Eastern Sawahra) and the western part – Sawahra al-Gharbiyya. The separation fence currently separates Jabal Mukaber from Sawahra a-Sharqiya.
The houses of Jabal Mukaber wrap around the ridge from the north and east, along one of the tributaries of the Kidron River. In the eastern part, the village houses border the Jewish East Talpiot neighborhood. most of the residents of the village are considered residents of Jerusalem, have blue identity cards and enjoy full civil rights in Israel, except for the right to vote for the Knesset and receive an Israeli passport.
The residents of Jabel Mukaber suffer from lack of Outline Plan for the village, overcrowding and a lack of residential and public spaces. Thus, there is a phenomenon of illegal construction in the neighborhood. Demolitions of houses without building permits have been carried out over the years, but since the 7th October War, their rate has increased.
In 2010, a wall was built separating it from its sub-neighborhood A-Sheikh Sa'ed. The wall left many residents with Palestinian IDs without Jerusalem residency and they lost their freedom of movement in Jerusalem.
In the northern part of the neighborhood, construction began in 2005 of a luxury Jewish neighborhood called Nof Zion. The neighborhood was planned to have about 400 housing units, a commercial center and a hotel. However, in April 2025, it was announced that it would be expanded. The apartments were marketed mainly to the religious community in the United States. Alongside the Nof Zion neighborhood, a plan is being promoted to establish the Nof Zahav neighborhood on state land in the Jabal Mukaber neighborhood. This plan also includes residential areas and hotels for tourists, and a place has been allocated for a synagogue, but not for the construction of a mosque.
During and after the Second Intifada, several residents of the neighborhood were involved in terrorist attacks: On March 6, 2008, the attack on Merkaz HaRav Yeshiva in the Kiryat Moshe neighborhood of Jerusalem, in which eight of the yeshiva's students were murdered; On November 18, 2014, an attack on the "Kehilat Bnei Torah" synagogue during morning prayers in the Har Nof neighborhood of Jerusalem; A resident of Jabal Mukaber carried out a car bombing on the Armon Hanatziv promenade. The terrorist drove his truck into a group of cadets. Updated April 2025
-
Jerusalem
See all reports for this place-
The places in East Jerusalem which are visited routinely by MachsomWatch women are Silwan and Sheikh Jarrah. During the month of Ramadan, also the Old City and its environs are monitored.
-
Ras Abu Sbitan (Olive Terminal)
See all reports for this place-
A large checkpoint/crossing to the area of a-Tur, Abu Dis and the Old City; only for pedestrians. Located on Jerusalem’s municipal boundary.
One of the major crossings in Jerusalem’s central sector. It is located on the separation fence between the northern portion of the al-Ezariya neighborhood and the neighborhood of a-Tur and the rest of East Jerusalem. It is manned by Border Police soldiers and private security companies and operates 24 hours a day. Palestinians are forbidden to go through, other than permanent residents of East Jerusalem (holders of blue ID cards) and holders of work and commercial permits who are allowed through only on foot.
-
Silwan
See all reports for this place-
Silwan is south of the Old City of Jerusalem and has become one of the main confrontation areas with settlers.
-
