סובב ירושלים: התפשטות ההתנחלויות, הריסות בתים וטבעת המחסומים
פתחנו את מסע “סובב ירושלים” בביקור בשכונת נוף ציון שעליה דיווחנו גם בעבר. השכונה הוקמה בלב שכונת ג’בל מוכאבר, מדרום לעיר העתיקה ובמרחק קצר מארמון הנציב הבריטי ההיסטורי, המשמש כיום כמרכז אדמיניסטרטיבי של האו”ם. את השכונה החדשה, הצופה על כל העיר העתיקה, אפשר לראות גם מאבו-דיס המרוחקת.
מאז ביקורנו האחרון בשכונה היא התרחבה מאד וקיימות עוד תוכניות להתרחבות עתידית. הפרויקט שווק בתחילה כמתחם מגורים יוקרתי, עם דירות גדולות ונוף לעיר העתיקה, שיועד בין השאר ליהודים אמידים מחוץ לישראל. אולם התוכנית נתקלה בקשיים מסחריים. המיקום בלב שכונה פלסטינית לא הפך את הדירות לאטרקטיביות דיין לקהל היעד המקורי, והחברה היזמית נקלעה לקשיים כלכליים. בהמשך השתנה הדגש: הפרויקט החל להיות משווק לציבור הדתי־לאומי, והקמתו קיבלה משמעות החורגת מעסקת נדל”ן רגילה – חלק מהתוכנית להקמת מתחמים ישראליים בלב שכונות פלסטיניות במזרח ירושלים ובעיר העתיקה.
הבנייה מתקדמת בתנופה מלאה, אך נראה כי יש עדיין לא מעט דירות לא מאוכלסות – אולי לא נמכרו. מתוכננת בנייה של עוד 133 דירות, לדתיים. השנה אושרה תוכנית לעוד הרחבה של השכונה על שטח של כ-46 דונם וכוללת יחידות דיור, מסחר, ומבני ציבור. המטרה בתוכנית הזו להגיע לכ-400 יחידות נוספות.
הבנאים ממזרח ירושלים שאתם שוחחנו ארוכות בביקורנו האחרון נעלמו ואינם ובמקומם עובדים בפרויקט אחד פועלים הודים ובפרויקט האחר פועלים סרילנקים – הקבלן המוצהר בשלט הוא “רמי לוי אחזקות”. התמנון הפוליטי שולח זרועות לכל מקום.
במציאות הפלסטינית הסמוכה: בג’אבר מוכאבר אי אפשר לבנות פרגולה למרפסת, שער לכניסה או דלת למחסן מבלי שמיד יבואו פועלי העיריה להרוס הכול.
אל-בוסתאן, סילוואן: הריסת הבתים, המשפחות העומדות בפני גירוש והמשמעות לעתידה של מזרח ירושלים
ביקרנו בשכונה מדרום לעיר העתיקה (ראו מפה), שבה מתרחשים שני תהליכים מקבילים: הריסת בתים פלסטיניים בידי העירייה בטענה שנבנו ללא היתר, ופינוי משפחות מבתיהן בעקבות הליכים משפטיים המאפשרים לארגוני מתנחלים להשתלט על נכסים. לפי נתוני “בצלם” ו- Human Rights Watch, יש כ-2000 פלסטינים הנמצאים בסכנה מיידית להריסת בתיהם ועקירה כפויה.
זוהי אחת הזירות המרכזיות שבהן מתנהל המאבק על אופייה של מזרח ירושלים ועל עתידה. יש בה פגיעה קשה במרקם החיים הפלסטיני בשכונות שונות, ובייחוד באל־בוסתאן ובבטן אל־הווא, אך גם בוואדי קדום ובוואדי חילווה. כולן קשורות לפעולתן הענפה של עמותות “אלעד”,האחראית על אתרי עיר דויד ובריכת השילוח ועמותת “עטרת כוהנים”.
תושב ברחוב אל-בוסתאן סיפר שהורסים רק צד אחד של הרחוב, לשאר יש מסמכי בעלות, הוא הראה לנו בתים שנהרסו במעלה הרחוב העולה עד מורדות מתחם עיר דויד. הם אינם יודעים מתי יבואו להרוס את הבתים, זה יכול לקרות הלילה או בכל יום מעתה והלאה. בפינת רחוב ניגש לשוחח אתנו בחור ישיבה חרדי. הוא גר ברמות בצפון ירושלים, ובא לתמוך בבית הכנסת ותלמוד התורה בסילוואן. לדבריו אין לו מושג על הריסות – נתן לנו להבין ללא מילים שהכול פרי דמיוננו. “הנה כאן הישיבה שלנו – בואו לשתות תה ונשוחח. אתם תקשיבו ותבינו את האמת והיא לא מה שאתם חושבים”…
מה כבר נהרס, מה עומד בפני הריסה או פינוי, ומה משמעותם של התהליכים.
אל־בוסתאן: הריסת בתים במסגרת התוכנית ל”גן המלך”. אל בוסתאן היא שכונה פלסטינית צפופה בסילוואן, שבה מתגוררים כ־1,500 תושבים. היא סמוכה לעיר העתיקה ולאזור המכונה עיר דוד. גן המלך הוא פרויקט של עיריית ירושלים להקמת פארק תיירותי־ארכאולוגי , המזוהה במסורת עם גני המלך המקראיים — בעיקר עם שלמה המלך; אולם הזיהוי ההיסטורי והארכאולוגי של המקום אינו מוכח.
מה כבר נהרס? (נתונים של ארגונים שונים)
- מאוקטובר 2023 ועד אפריל 2026: לפי בצלם, נהרסו באל־בוסתאן 48 בתים. 14 מהם נהרסו במרץ–אפריל 2026 בלבד, ו־56 תושבים נותרו ללא קורת גג, ובהם 20 ילדים.
- כמה בתים נוספים בסכנת הריסה? לפי “בצלם”, נכון לאפריל 2026, 123 משפחות נוספות באל־בוסתאן בסכנת אובדן בתיהן. מדובר בכ־1,450 בני אדם, ובהם כ־900 ילדים. הנימוק הרשמי להריסות הוא בנייה ללא היתר. ואולם, כידוע כמעט ולא ניתנים היתרי בניה לפלסטינים. המשמעות המעשית היא שתושבים עלולים לאבד את בתיהם לא רק משום שניתן נגדם צו הריסה, אלא גם משום שאין להם אפשרות ריאלית להסדיר את הבנייה בדיעבד.
- בשכונת בטן אל־הווא שהיא שכונה אחרת בסילוואן, עיקר האיום אינו הריסת בתים בשל היעדר היתר, אלא פינוי תושבים מבתיהם בעקבות תביעות בעלות והליכי פינוי בבתי המשפט. הגורם המרכזי הפועל כאן הוא ארגון המתנחלים “עטרת כהנים”. לא בכל מקום מדובר בהכרח בהריסת הבית. לפעמים הבית נשאר עומד, המשפחה הפלסטינית שגרה בו במשך דורות מסולקת ומתנחלים נכנסים להתגורר בו. כך משנים בהדרגה את הרכב האוכלוסייה בשכונות ובתוך העיר העתיקה.
- בעין חילווה – עיר דוד : שכונה פלסטינית בסילוואן, סמוך לחומותיה של העיר העתיקה ולאזור עיר דוד. תושביה מתמודדים עם צפיפות, מצוקת דיור, הליכי פינוי והריסות בתים, על רקע מאמצי עמותות מתנחלים להרחיב את אחיזתן באזור. עיר דוד נמצאת באזור שבו שכנה ירושלים הקדומה, בתקופת מלכות דוד. האתר מנוהל בידי עמותת אלעד, הפועלת גם ליישוב יהודים בסילוואן. פיתוח האתר והתרחבות הפעילות ההתיישבותית משפיעים על המרחב שבו חיים התושבים הפלסטינים ועל עתיד השכונה.
קדמת ציון: בקרנו שם פעמים אחדות גם בעבר. היא מוקמת באבו דיס ממש מיד אחרי בית המלון הנטוש שהוחרם ע”י הכיבוש והוחזר לבעליו ועומד נטוש. הקרקעות נרכשו בידי יהודים בשנת 1925, במטרה להקים במקום שכונת גנים, אך התוכנית לא יצאה לפועל בעקבות מאורעות 1929 והמצב הביטחוני. בשנת 2004 נכנסו פעילי עמותת עטרת כהנים לשני בתים במתחם, שנרכשו בסיוע איש העסקים ארווין מוסקוביץ’. אלה היו ראשית ההתיישבות היהודית במקום.
אושרה תוכנית לכ־220 יחידות דיור, ובהמשך קודמו יוזמות להרחבת השכונה. מטרתן להקים מתחם יהודי משמעותי באזור הגבוה באבו דיס, שבו רוב האוכלוסייה פלסטינית.
מחסום הזיתים (ראס אבו סביטן): להולכי רגל בלבד. ממוקם על גבעה גבוהה על גדר ההפרדה, בין צפון אל־עזרייה הפלסטינית לבין שכונת א־טור בתחום ירושלים. המחסום נמצא על הגבול המוניציפלי של ירושלים, הרחק מהקו הירוק. זה אחד המעברים המרכזיים בין הגדה המערבית לירושלים. המעבר מיועד בעיקר לתושבי מזרח ירושלים בעלי תעודת זהות כחולה ולפלסטינים בעלי היתרי כניסה מתאימים. שעות הפתיחה קוצרו מאוד מאז נפתח שוב אחרי שנסגר במלחמת עזה: מ־6:30 עד 14:00 בימי חול, ומ־6:30 עד 12:00 בימי שישי ושבת. עיקר העוברים הם תלמידים וסטודנטים, עובדי כנסייה וחולים בדרכם לבתי החולים במערב ירושלים. בדוחות הרבים שכתבנו עליו במשך השנים תיארנו בפרוט את הקשיים במקום – עמידה בתורים ארוכים ללא יכולת תקשורת מיקרופונים עם המחסום. המת”ק שפעל בו ושימש את אזור יריחו ובקעת הירדן בוטל. קשה להחליט מה יותר נורא – האירועים מאז או הריקנות כיום למעט בבוקר.
ממחסום הזיתים צפינו בגישה התחבורתית הכמעט מוכנה למנהרת שיח’ ענבר שתחבר בין כביש הטבעת הדרומי של ירושלים לכביש הטבעת הצפוני באזור א־טור, מחלף הזיתים וא־זעיים .מדובר בפרויקט תחבורתי גדול, שיש לו גם השלכות על הנגישות מדרום הגדה לצפונה ולהפך. זה יהיה כביש אפרטהייד לבעלי תעודות כחולות בלבד. חוץ מהמנהרה יהיו גם כבישים וגשרים.
מדוע בונים אותה? יש להבחין בין המטרה התחבורתית המוצהרת לחיבור שכונות בירושלים – לחבר את שכונות מזרח ירושלים זו לזו ללא מעבר במרכז ירושלים –. לבין המשמעות המדינית והמרחבית של הפרויקט. ארגונים העוקבים אחר תכנון ירושלים מצביעים על כך שהכביש אינו רק פתרון תחבורתי. הוא חלק ממערך כבישים ותשתיות המשנה את המרחב במזרח ירושלים, משפיע על התפתחות השכונות הפלסטיניות ומחזק את הקישוריות בין ירושלים לבין אזורי ההתנחלויות ממזרח לה.
שוחחנו עם צוות מטעם קבלני מוריה שהסביר לנו ש”בניית המנהרה היא לטובת תושבי מזרח ירושלים שיוכלו לנסוע בקלות ובלי פקקים למרכז העיר”. אשרי המאמין…..
משם נסענו לחזות בכאב לב בשאריות הבניין בן 4 הקומות במורדות א-טור, שנהרס לפני שבוע בנוכחות בן-גביר. ביקרנו אותו בשנת ב2021 באחד משלבי איומי ההריסה. הסיפור ידוע: אין רישיון בנייה כי לא מאפשרים לקבל רישיון כזה. 70 אנשים נותרו ללא בית וכמקובל נאלצו לשלם על ההריסה…
מחסום שיח’ סאעד – אנחנו מבקרות שם כבר שנים. איש הקשר הנאמן שלנו לא היה פנוי אבל דיווח כי לא הטילו סגר על השכונה בשבוע ה-7 בספטמבר, וכולם יכלו לעבור כרגיל – כלומר, רק תלמידים, בעלי אישורים רפואיים דחופים, בעלי תעודה כחולה של תושבות ירושלמית. פועלים אינם נכנסים מאז תחילת מלחמת עזה.
להזכיר במה מדובר: ש’יח סעד שוכנת בשוליה הדרום־מזרחיים של ירושלים, ובנויה ברצף עירוני עם שכונת ג’בל אל־מוכבר, שאליה הייתה קשורה היסטורית, חברתית וכלכלית. הקמת גדר ההפרדה והצבת המחסום בשנת 2006 ניתקו אותה למעשה ממרקם החיים של מזרח ירושלים, אף שהאזור קשור לגבולה המוניציפלי של העיר. המחסום חוצה את השכונה והוא מחסום להולכי רגל בלבד, המאויש בידי שוטרי מג”ב ואנשי אבטחה פרטיים ופועל מסביב לשעון. המעבר בו מוגבל, והאפשרות לעבור בו תלויה במקום המגורים ובאישורים הנדרשים. גם תושבים המורשים לעבור אינם יכולים לעשות זאת ברכב. הכנסת סחורות מחייבת פריקה והעברה בין כלי רכב משני צדי המחסום — שיטת ״גב אל גב״. כך הופך מחסום אחד למכשול יומיומי בגישה לשירותים, לפרנסה ולקשרי משפחה. מצב פרדוקסלי: שכונה הקשורה לירושלים מבחינה מוניציפלית ומקיימת קשרים היסטוריים הדוקים עם סביבתה, מופרדת ממנה פיזית ומתקשה לקיים שגרת חיים תקינה. המחסום הופך את ההפרדה הגאוגרפית למנגנון של בידוד חברתי וכלכלי.
תיאור מיקום
אבו דיס (מחסום הפשפש / לזרוס) (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
אבו דיס (מחסום הפשפש/לזרוס)
מחסום/שער לזרוס (מזרחית ל"פשפש" לשעבר)
בניית החומה באזור אבו דיס סגרה את כל הפרצות שאפשרו מעבר בין אל עזרייה ושכונות אבו דיס לראס אל-עמוד הנמצאת בתוך הגבולות המוניציפליים של ירושלים.
מחסום לזרוס הוא פשפש בחומה הצמוד למנזר לזרוס. עד שנת 2011 הייתה בו דלת מעבר לצליינים לעזרייה ולילדי גן המנזר המגיעים מעזרייה. המעבר נבנה ונסגר מיידית. עוד אבסורד מר באזור - החומה נבנתה ממש בצמוד לחלונות שכונת בתים ירושלמים, שזכו בעתירתם בבית המשפט העליון נגד הוצאתם מעבר לחומת ההפרדה. הם זכו, ונענשו בחסימת חלונותיהם "מטעמי ביטחון"...
(מעודכן לינואר 2024)Anat TuegOct-14-2026אבו דיס. כאן סמוך למלון קליף תיבנה שכונת קדמת ציון
-
ג'בל אל-מוכבר (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
שכונת ג'בל מוכאבר היא שכונה במזרח ירושלים, במקורה כפר ערבי שסופח לעיר. ג'בל מוכאבר ממוקמת על המורדות המזרחיים והצפוניים של הר אצל (או "ג'בל מוכאבר" בשמו הערבי), מיסודם של בני השבט הבדואי ערב א-סוואחרה. כיום נחשב הכפר מבחינה מוניציפלית לאחת משכונות העיר. בג'בל מוכבר חיים כ-30,000 תושבים על 1,010 דונם, התושבים סובלים מצפיפות והיעדר שטחי מגורים, ובשכונה ישנה תופעה של בנייה בלתי חוקית. בכפר חמש חמולות עיקריות המונות כמה מאות משפחות.
.בתי ג'בל מוכאבר עוטפים את הרכס מצפון וממזרח, לאורך תוואי אחד מיובלי נחל קדרון. בחלק המזרחי גובלים בתי הכפר בשכונת תלפיות מזרח היהודית. תושבי הכפר נחשבים לתושבי ירושלים, והם בעלי תעודות זהות כחולות ונהנים ממלוא זכויות האזרח בישראל, למעט זכות הבחירה לכנסת וקבלת דרכון ישראלי.
בימי המנדט הבריטי עברו בני השבט להתגורר במתחם ענק של שיכוני-קבע שזכה לשם א-סוואחרה, כאשר חלקו שממזרח לנחל קדרון כונה א-סוואחרה א-שרקייה (סוואחרה המזרחית) וחלקו המערבי – א-סוואחרה אל-ע'רבייה. גדר ההפרדה מפרידה כיום בין ג'בל מוכבר לבין א-סוואחרה א-שרקייה.
בחלקה הצפוני של השכונה החלה להיבנות בשנת 2005 שכונת יוקרה יהודית בשם נוף ציון. בשכונה תוכננו כ-400 יחידות דיור, מרכז מסחרי ובית מלון. אך באפריל 2025 בהוצגו להרחבתה. הדירות שווקו בעיקר לקהל הדתי בארצות הברית. לצד שכונת נוף ציון מקודמת תוכנית להקמת שכונת נוף זהב בשטחי המדינה בשכונת ג'בל מוכבר. גם בתוכנית זו מתוכננים אזורי מגורים ומלונות לתיירים, הוקצה מקום להקמת בית כנסת, אך לא להקמת מסגד.
בימי האינתיפאדה השנייה ואחריה היו כמה מתושבי השכונה מעורבים בפיגועי טרור:ב-6 במרץ 2008 הפיגוע בישיבת מרכז הרב בשכונת קריית-משה בירושלים, שבו נרצחו שמונה מתלמידי הישיבה; ב-18 בנובמבר 2014 פיגוע בבית כנסת "קהילת בני תורה" בעת תפילת שחרית בשכונת הר נוף בירושלים, תושב ג'בל מוכבר ביצע פיגוע דריסה בטיילת ארמון הנציב. המחבל נהג עם משאיתו אל תוך קבוצת צוערי בה"ד 1 בעת שירדו מאוטובוס בסמוך לארמון הנציב, לדברי ההיסטוריון והמזרחן ד"ר הלל כהן, בקרב הנהגת התנזים-פת"ח בשכונה שררו חילוקי דעות באשר לאופי פעולות ההתנגדות שתוכננו – בעוד גורם בכיר בשכונה התנגד לביצוע פיגועים נגד אזרחים, הרי שגורם בכיר פחות פעל ישירות מול מרוואן ברגותי והוציא אל הפועל פיגועי טרור.החל משנת 2020 הוגברה אכיפת חוק קמיניץ במזרח ירושלים, ועיריית ירושלים הגבירה מאוד את הריסות הבתים שנבנו בשכונה ללא היתר. רוב ההריסות מתבצעות בידי התושבים עצמם כדי להימנע מהעלויות הכספיות הגדולות הכרוכות בהריסה על ידי העירייה. משפחות רבות שביקשו דחייה בשל המצב הכלכליבמזרח העיר, נדחו על ידי הלשכה המשפטית בעיריית ירושלים ועל ידי בתי המשפט. בינואר ופברואר 2022 הפגינו תושבי ג'בל מוכאבר בכיכר ספרא נגד הרס הבתים בשכונה, אך בעקבות מלחמת 7 באוקטובר 2023 הואצו הריסות הבתים.
מעודכן לאוגוסט 2024להוסיף על ניתוק שכונת שיח' סאעד ועל ההריסות הרבות בימי מלחמת עזה 2024
-
ירושלים
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
ירושלים אינה רק הר הבית והעיר העתיקה, שהם לב ליבו של הסכסוך הישראלי-פלסטיני. בתום מלחמת ששת הימים, עם סיפוח מוניציפלי של רוב השטח שנכבש, שטחה זינק מ-6.8 קמ"ר ל-70 קמ"ר! ונכללו בה 28 כפרים סמוכים, שהיו קשורים בטבורם לאל- קודס במשך שנים רבות. תושבי הכפרים סיפקו סחורה חקלאית לשווקי העיר, נשענו על מוסדות השלטון והמשפט המרוכזים בה, למדו בה והגיעו אליה לטיפולים רפואיים, לקניות, לתפילות, ולחגים הדתיים.
עשרות שנים מאוחר יותר, התברר שישראל נגסה יותר משהיא יכולה לבלוע. הכפרים גדלו והתרחבו, הפכו לשכונות מרובות תושבים והיטו את המאזן הדמוגרפי של העיר.כ-100,000 פלסטינים עוברים מדי יום במחסומי ירושלים
קראו על המצב בעיר מאז הקמתו של ארגון מחסוםווטש ועד היום בדף המידע שלנו ירושלים | העיר האסורה.משמרות התצפית של מחסוםווטש מסיירות בשלוש גזרות מרכזיות של "עוטף ירושלים": מחסומי צפון ירושלים (כולל קלנדיה), מחסומי מרכז ירושלים (כולל מחנה פליטים שועאפט ומחסום הזיתים) ומחסומי דרום ירושלים (כולל בית לחם ומזרח גוש עציון). בעיר המזרחית עצמה אנו מסיירות בכמה אזורי מתיחות ובהם סילואן ושיח' ג'ראח ובמשך חודש הרמדאן גם בעיר העתיקה ובשעריה.
מאז מלחמת 7.10.24, אין כניסת פועלים פלסטינים לירושלים, העלייה להר הבית מוגבלת גם לתושבי העיר עצמה, והעיר העתיקה ריקה ממסחר ואדם.
מעודכן לינואר 2024
-
מחסום / מעבר הזיתים; ראס אבו סביטאן (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
אחד המעברים המרכזיים בגזרת מרכז ירושלים. המחסום מוצב על גדר ההפרדה בין צפון שכונת אל-עזרייה לבין שכונת א-טור ושאר מזרח ירושלים. מיקומו נקבע על הגבול המוניציפלי של ירושלים, קילומטרים מהקו הירוק, והוא שוכן על גבעה בשטח ריק וקשה לגישה מהשכונות הבנויות. הוא מאויש על-ידי שוטרים, שוטרי מג"ב וחברות אבטחה פרטיות ופעיל 24 שעות ביממה. מעבר פלסטינים אסור, למעט תושבי קבע של מזרח ירושלים (בעלי תעודה כחולה) ובעלי היתרי עבודה,מסחר, בריאות, ותפילה בהר הבית. כל אלה מורשים לעבור ברגל בלבד. במקום ישנו מת"ק (מרכז תיאום וקישור), המנפיק תעודות מגנטיות ואישורים שונים. המחסום דחוס מאוד רק בשעות מוקדמות, ובגלל ריחוקו הגיאוגרפי נוסעים אליו או ממנו. אי אפשר להגיע ברגל. נוכחנו במקרים רבים שלא כל העמדות מאוישות, ויש התזזות מתור לתור. לפני הכביש העולה אליו מ-אטור ומכביש מספר 1 עומדים פעמים רבות שוטרים ועוצרים רכבים לבדיקת רישיונות נהיגה, תוקף רישיונות רכב וכו'. (מעודכן לדצמבר 2019)
Oct-14-2026ירושלים, מחסום הזיתים: חנה עומדת לפני המחסום
-
סילואן (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
נמצאת דרומית מהעיר העתיקה ומתקיים בה עימות מתמיד בין מתנחלים מעמותת אלע"ד, המחזיקה באתר עיר דויד ובבתים נוספים באזור. מתחת לבתים רבים נחפרו מנהרות המובילות למרגלות הר הבית.העמותה מנסה להשתלט אט אט על בתים נוספים בשכונה, וכן לפנות 70 משפחות משכונת בטן-אל-הווא, במדרון הדרומי של סילוואן, כנציגי הקדש לא פעיל שהחזיק בשכונת התימנים עד שנות ה-20 של המאה העשרים.. מתקיים בעניין הפינוי מאבק משפטי-ציבורי נרחב.
מעודכן ליולי 2021.
-
