30 families – about 218 men women children and the elderly – were expelled from their homes last week and today, from 10 a.m. until 5 p.m.

The inhabitants of Al Malih left their homes at 10:30 a.m. – children, the elderly over 70, a woman with a 2-week old baby. Some of them were loaded onto a pickup truck and others walked eastwards. At a distance of about 200 meters from their home, they stopped, entered a pea field and sat there about 30 meters from the road. They feared to get any further from home as all they own, and especially their sheep and goats, remained there.

It was a lovely day – the sun shone, a light breeze blew and the group split in two – half went down to the wadi and climbed on the opposite hill and the others remained close to the road. Two elderly men gathered twigs and made a small campfire to cook tea. A group of girls sat on the side, ate sunflower seeds and giggled a lot. The children ran around between the two groups.

First we sat with these girls who were suspicious of us at first but soon made friends with us. Great – we have a field trip, they said. No work, no school (because how could one come “home” from school at noon and where would they go?). A free day! At noon we brought them food from Toubas, but it was unnecessary because they brought their own warm lunch in picnic hampers.

Spring is at its peak, the wheat and mallow compete over height and space, all shades of green have taken over the area and our hearts. We do nothing but pray that at least nature will live out its days without hindrance…

בתוך שהותנו באזור הפינוי, ב-10.00 קיבלנו טלפון מבוהל מיוסף ממקחול שרעה את הצאן לא הרחק מהכביש העולה לחמדת. מתנחלים הגיעו למקום והחלו לגרש את העדר שלו. סתם, לשם ההנאה שבדבר. גם את בורהאן שרעה במרחק מה ממנו הם ניסו לגרש. הגענו לשם במהירות ומצאנו 2 נערים מתנחלים פרועי פיאות על הגבעה שמעל ליוסף והצאן. גם גיא הירשפלד הגיע ובעיקבותיו שוטר בשם איסאם. תגבורת של ואן מלא נערי גבעות הגיעה גם היא. בדרך , כשחלפו על פני, הם עברו עם רכבם למסלול שלי כדי להוריד אותי מהכביש לעבר תהום שהתפרשה לימין הכביש….

איסאם הוא נעים הליכות, גרש את המתנחלים וביקש מהפלסטינים לא להתקרב אליהם (כאילו שמישהו מהפלסטינים ניסה אי פעם להתקרב אל המתנחלים החמושים…), אך לא עצר אותם.

משם נסענו לבורהאן שרעה למטה במרחק מה מאחיו. ובעוד העדר רועה לו בנחת למרות נערי הגבעות המטורללים פרשה לה אחת הכבשים וזה מה שיצא ללא הרדמה ובדממה שלמה. וכעבור חצי שעה עמדה על רגליה.