סיור בכפרים ושערים

 06:45 שער חבלה

המחסום נפתח בשעה 06:30

במקום נמצאים חיילי מילואים, ביניהם  בבואנו 2 קצינים. מעבירים בחמישיות ישירות מהשער הפלסטיני, אך עומדים באמצע המעבר ולא על-יד השער . מדי פעם גוערים באנשים שישארו מעבר לשער עד שיקראו להם אין צפיפות והמעבר מהיר. תאי השמירה בשער הישראלי לא מאוישים

06:53 2 אוטובוסים של ילדי בית הספר מגיעים. הם ממתינים עד לצאתם של החמישה שנמצאים בבדיקה – סה"כ 3 דקות. תאי האחסון בתחתית האוטובוסים נבדקים מהר ובאופן שטחי  והם ממשיכים.

לדברי העוברים השער פתוח אפילו עד 08:30

07:30 מעבר אליהו

10 כלי רכב בהמתנה

08:10 ביקור בג'יוס

ישבנו אצל על-יד המכולת, מ.  הוא עצמו חזר לכפרו לאחר שהות של שנים בסעודיה. למקום נקרא גם צ. הדובר עברית. שיחתנו נסבה קודם על בעיית המים האקוטית: בכל חודש מספר ימים אין מים לתושבים. הבעייה נמשכת כבר 4 שנים. מעבר לגדר ההפרדה נמצאות כ-7 בארות של הכפר בלתי נגישות, והרי לא לכל אחד יש באר בחצרו. כמו כן, בוואדי המשותף עם עזון, בדיוק במקום המיועד להפעלת המתקן לטיהור מים הכשיר הצבא שטח למנחת הליקופטרים.  התוכנית להניח קו מים (יש בסיס כבר לצינורות), במימון זר מתעכבת בשל מכשולים ביורוקראטיים ואחרים שמערימה ישראל חרף החלטת בג"צ. השלישי שהגיע הביא מידע עדכני מהעירייה – לדברי ראש העיר, יש כבר הסכמה ישראלית. עכשיו יש להפוך למעשי את המימון הזר המובטח.

*מ. הוסיף וסיפר כי הפרדס שבבעלות משפחתו מיובש בשל מיקומו ואי האפשרות לעבדו ולהשקותו.

*כולם התלוננו על המשך הפשיטות של הצבא בלילות. האחרונה התרחשה יומיים לפני בואנו. אחת החנויות גם נפרצה.

* לבסוף נסבה השיחה גם על תכנים וספרי לימוד משני הצדדים.

השארנו כרטיסים וגם טל' של 'יש דין'.

האנשים עמם דיברנו תוך שתיית הקפה הביעו בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים את תחושת החיים במכלאה בלי יכולת לשליטה עצמאית בדברים הטריביאליים ביותר.

09:50 המשכנו לכפר סיר ואח"כ לעסאלה ואיזבט טאביב. פגשנו  את נ. מדריך מטעם משרד החקלאות שסיפר על הקמת בתי בד ציבוריים (גם ראינו), התלונן על התנכלות מתנחלים לחקלאים מג'ית שבאו למסוק וכן על כך שלמרות אישוריו ועבודתו עם המשרד הישראלי, הוא נאלץ להמתין זמן מיותר ורב במחסומים לישראל ובחזרה גם או בעיקר בשל גילו הצעיר (פחות מ-31).

חזרה דרך שער אליהו ונבי אליאס.

סוף!