קלנדיה, יום ד’ 18.1.12, אחה”צ
מראה משמח – להקת זרזירים חוגגת בתמימות ובציוצים בשמים שמעל הגדר.
במשך כל המשמרת, השער ליד הכיכר הדרומי לכיוון א-ראם, נפתח ונסגר לסירוגין והמכוניות מכוונות להיכנס לשם ע"י שוטרים. לעיתים כל המכוניות הופנו לא-ראם, לעיתים נתנה לנהגים אפשרות בחירה בין כניסה דרך מחסום קלנדיה או ישירות לא-ראם. כאשר בקשנו הסבר מאחד השוטרים, ענה ש"אינו דובר של משטרת ישראל." כנראה שהכוונה היא לווסת את עומס המכוניות בככר הצפונית.
ליד שער א-ראם מתנהל ויכוח של השוטרים שרצו להרחיק אדם שממתין למישהו ליד הככר הדרומית. הממתין היה מאד נסער וצעק לשוטרים ולמאבטחים והופתענו מהתוקפנות המופגנה והלא אופיינית כאשר מישהו עומד מול מאבטח או שוטר חמוש. האיש טען "אני מאבו גוש ולא מהאידניאנים האלו!" (בכונה לפלסטינים). למקום הגיעו גם 2 מאבטחים שהתיחסו אליו די בסלחנות. בשלב מסוים הגיע למקום פלסטיני נוסף שאמר לשוטרים "הוא איתי" וזה פתר את הויכוח, כניראה היה להם "מעמד" מיוחד.
ב 16:10 מגיע למגרש החניה של המיניבוסים בצד הדרומי של המחסום, אמבולנס של הסהר האדום. הוא הגיע מתחנת הסהר האדום שבהר הזיתים. ישנם שם בתחנה רק 5 אמבולנסים נושאי לוחית צהובה.
מיד רואים אמבולנס שמגיע מג'נין ונבדק. באמבולנס הדרומי מחכים לתינוק בן 22 ימים, במצב חירום, מונשם, באינקובטור, שאמור להגיע בליווי רופא ואולי איזה קרוב משפחה.
לאמבולנס מג'נין לוקח 7 דקות לעבור את הבידוק והנהג מתלוצץ "תהיו כאן כל יום".
התינוק מועבר באינקובטור, על גבי אלונקה, ב"גב אל גב" , והאמבולנס יוצא עם סירנה למוקאסד.
האמבולנס מ'גנין עובר למגרש החניה בבכר הצפונית. הצוות מג'נין מחכה לאמבולנס הירושלמי שיחזור שוב ממוקאסד, עם הרופא המלווה ועם האינקובאטור,שאמורים שניהם לחזור ל'גנין.
נהג במחסום לכיוון רמאללה אומר: "אני לא מאמין שאני מחכה כאן כל יום חצי שעה, כבר 5 שנים, ואני לא מתרגז! לפני 10 שנים לא הייתי מאמין שזה יהיה המצב ושאני אתרגל לזה!"
נהגי המיניבוסים לכיוון ירושלים, המחכים במחסום המיועד לירושלמים בלבד, הסבירו לנו את המצב, נכון להיום: "כולם, מלבד נכה שלא זז וצריך להרים אותו בידיים, כולם חייבים לרדת מהמיניבוס, לעבור ברגל את המחסום והבדיקות, ואז רשאים לחזור למיניבוס." כולם" כולל את כל המבוגרים, תינוקות ואפילו בעלי תעודת נכה. (ולהזכירכם, קור איימים בחורף בקלנדיה.)
מחסום קלנדיה (עטרות) (ירושלים)
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
בסרט: "סיפורו של מחסום"
נטע עפרוני חברת "מחסום ווטש" צלמה במשך שבע שנים 2002-2009 איך הופך מחסום קטן לאחד המחסומים הגדולים והקשים למעבר לכל אלה שירושלים המזרחית היא מרכז חייהם.מחסום קלנדיה / מעבר עטרות (ירושלים)
המחסום נמצא שלושה ק"מ מדרום לרמאללה, מעבר לקו הירוק, בלב אזור של אוכלוסייה פלסטינית. המחסום השתלב ב"עוטף ירושלים", והוא חלק מחומת ההפרדה, אשר חוצצת בין השכונות הצפוניות שסופחו לירושלים ב-1967 (כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה, והכפרים א רם וביר נבאלא, אף הם מצפון לירושלים) לבין העיר ירושלים גופא. לחלק לא מבוטל מתושבי כפר עקב, סמירמיס וקלנדיה יש תעודות זהות ירושלמיות.המחסום הזה כמו רבים אחרי מבתר את החיים כאן: חיים נורמלים וחיים בדיכוי תחת עין בוחנת כל הזמן.
מתחילת 2006 פועל במחסום טרמינל המנוהל על ידי מג"ב, משטרת ישראל וחברות אזרחיות. נכון למאי 2007 אין בודקים הולכי רגל העוברים לכיוון צפון. העוברים לכיוון דרום חייבים לשאת תעודות זהות ירושלמיות, ובעלי תעודת זהות של הרשות הפלסטינית לא יעברו ללא אישור מעבר מיוחד. מתבצע בו מעבר גב אל גב של חולים מהגדה לעזה ולירושלים, ויש בו נציגות של מת"ק עוטף ירושלים.
המעבר במחסום לכיוון ישראל היה עד לאחרונה (2019) קשה ביותר. קצב הבידוק לא התאים למספר הגדול של העוברים במחסום מדי יום. התורים הקורסים, הדוחק הפיסי הקשה, המעבר ההומניטרי שתפקד לעתים קרובות בצורה לא הומניטרית, כל אלה הביא את השרד הביטחון לנסות לשפר את תנאי המעבר על ידי בנייה חדשה.
בפברואר 2019 נחנך המתקן החדש של המחסום. הסורגים וגדרות התיל הוחלפו בשרוולים עשויים קירות של לוחות מתכת מחוררים. הבידוק כעת מבוצע בעמדות מרובות לזיהוי פנים והעברת כרטיס אלקטרוני לאישור המעבר. קצב המעבר השתפר והצפיפות בו בדרך כלל ירדה, אך חוסר כוח אדם ותקלות גורמות לתקופות של לחץ. עבודות הפיתוח וסלילת הכבישים טרם הושלמו, תנועת המכוניות והולכי הרגל מסוכנת, וזוהמה רבה בכל סביבת המחסום.
ב-2020 נבנה גשר ענק להולכי רגל מעל מעבר כלי הרכב שבו מגבלות ניידות קשות (מדרגות תלולות, מסלול ארוך ומפותל). הגישה הרגלית מן התחבורה הציבורית למחסום מכיוון צפון (כיוון רמאללה) אינה ברורה, וקרו מקרים של בני אדם, בעיקר בעלי מוגבלויות, שבטעות הגיעו אל מעבר כלי הרכב ונורו בידי החיילים במחסום.
בקיץ 2021 החלו עבודות לכביש כניסה חדש ומשוקע מקלנדיה שיוביל ישירות לכביש 443 לירושלים ולתל אביב. בד בבד נהרסו מסלולי שדה התעופה הישן עטרות והוכנו תשתיות למסוף אוטובוסים גדול.
(מעודכן לאוקטובר 2021)
https://www.youtube.com/watch?v=kNwIdXd0DLI
Tamar FleishmanJul-21-2026קלנדיה. שיחה בצל החומה
-
