דרום הר חברון
דרום הר חברון וחברון, יום שלישי 7.6.05, בוקר צופות : מירה ב’, מיכל צ’ (מדווחות ביחד) יצאנו ב06:45 חזרנו ב-11:45 תקציר – סיפור תקיפתנו על ידי המתנחלים ברובע היהודי. בדרך לקריית ארבע בדרכנו לחברון עברנו את : מחסום סנסנה – ., דורה אל פאוור – צומת הכבשים. לא נראה שום דבר חריג. מעט תנועה ומעט הולכי רגל, אך תלוליות העפר חדשות וגבוהות יותר. ליד סמוע הרבה תלמידים שהולכים דרך ארוכה לבית הספר ברגל, לאורך כביש 60 , כביש האפרטהיד. הגענו לקריית ארבע ועברנו את השער ללא בעיות מיוחדות בדרכנו לרובע היהודי בחברון. כרגיל, המראה של הרחובות הנטושים מזעזע. א’ החנה את הרכב בחניה של מערת המכפלה ואנחנו המשכנו ברגל לכיוון הרובע היהודי דרך רחוב השוהדא. ראינו את בית משפחת שראבתי והחיילים ששומרים שם הסבירו לנו את נוכחותם ליד הבית במילים הבאות: “משפחת שרבאתי עושה בעיות ואנחנו שומרים על המתיישבים”. שוב ראינו שלטים המכריזים, קבל עם ועדה, שמשרד השיכון הוא זה שבנה את הרובע היהודי בחברון. ככלל כל המחסומים בחברון היו מאוישים והחיילים קיבלו את פנינו בטבעיות ונתנו לנו להבין שהם עושים את עבודתם מחוסר ברירה. כשהגענו לפתח הבסיס ראינו את פטרול הסיור הרגלי של החיילים המסתובב סביב הרובע. במחסום הקסבה עמדנו קצת ודיברנו עם הפלסטינים . זקן מקומי אחד אמר באנגלית רצוצה שחמש שנים החנות שהיתה לו סגורה והוא לא מבין למה, בן אדם חי 60- 70 שנה ועכשיו איננו יכול אפילו לנסוע לירושלים – צריך אישורים, יש מחסומים, ובשביל מה כל זה? הוא הציע לנו לבוא לחנותו לשתות תה או קפה. איש אחר התקרב ולפי דברי בן שיחנו הוא בן 84 ואמר שמשפחתו אלפי שנים בחברון וניסה להבין מי אנחנו. הסברנו לו וסיכמנו שלכולנו אותו האלוהים.חזרנו לרחוב השוהדא לכיוון תל רומיידה וחיכינו ליד המחסום לא’ הנהג שלנו שיבוא על מנת לנסוע לכיוון תל רומיידה. פתאום הגיע אמבולנס משום מקום ובו שני אנשים. דרך חלון האמבולנס הם שאלו אותנו למעשינו שם. ענינו שאנו נשות מחסום ווטש. בתגובה הם התחילו לצעוק: “מה אתן עושות פה! מה אתן עושות בעיר שלנו!” והחלו לטלפן לכל מיני מקומות. מהשיחות הבנו שהם ינסו לעצור אותנו בהמשך דרכנו. בינתיים הגיע א’, אולם באותו זמן הגיעו גם רכבים נוספים של מתנחלים, וחסמו את הרכב של א’, כאשר האמבולנס נעמד לרוחב הכביש. נכנסנו לטרנזיט, והצלחנו לפרוץ דרך בין הרכבים החוסמים, ולהתקדם הלאה לכיוון תל רומיידה. עברנו את עמדת החיילים של בית הדסה שהייתה מאוישת ב-3 חיילים, והתקדמנו כעשרה מטר לכוון צומת תרפט–מחסום תל רומיידה. אולם אז א’ שם לב במראה שחיל מאחורנית מסמן לו לחזור. א’ חזר בהילוך אחורי והחייל אמר לנו שאין לנו רשות להתקדם, בהוראת המ”פ. ביקשנו לראות צו איסור שהייה לאזרחים בשטח צבאי סגור. החייל נבוך, ואז הדברים החלו להתגלגל במהירות:פתאום מצאנו את עצמנו מכותרות על ידי כעשרה מתנחלים, כולם דתיים, שהחלו לחרף ולגדף: “בוגדות, שרמוטה, אתן לא יודעות עם מי הסתבכתן, בגללכן אנשים נהרגים, אתן הנשים שעושות צרות לחיילים, למה את לא עונה לי?. את אוהבת לדבר רק עם ערבים?, לא חראם על הילדים שלכן,? ועוד כהנה וכהנה. הם צילמו אותנו מכל עבר. החיילים במחסום היו קרובים מאד, ראו הכול אך לא עשו דבר, לא התערבו, ולא ניסו לגרש את המתנחלים שהתקהלו סביבנו. בעודנו חוככים בדעתנו האם להתעקש ולהמשיך לתל רומיידה או לוותר, שפכו עלינו המתנחלים בקבוקי מים מעורבים בגרגרי סוכר שעוד לא נמסו. א’ החל לנסוע אחורנית, ואז מישהו מתוך הכניסה לבית השישה החל “להשקות” אותנו מתוך צינור מים (כנראה צינור לכיבוי שריפות). קילוח המים היה בעוצמה אדירה. השוק היה כל כך גדול עד שמיכל לא הצליחה לסגור את החלון לפני שעברנו מקלחת הגונה (לשטיפת הסוכר), ואוזנה נפגעה קמעא. נסענו למשטרת חברון להגיש תלונה. השוטרים קבלו אותנו באדיבות רבה, ורשמו את תלונתנו בפירוט רב. מירה נסעה עם אחד החוקרים לזירת האירוע. החוקר צילם את הכניסה השטופה במים, אולם סירב להיכנס עם מירה לתוך הבניין על מנת לזהות את המתנחלים התוקפים. הוא טען שיש להם שיטות חלופיות. בדיעבד התברר ששיטות אלו מסתכמות בזיהוי תמונות, שבוודאי אינו שווה ערך לזיהוי בזמן אמת. שוטר חמוש שהסתובב לפני הבית אמר שמזלנו שלא שפכו עלינו שמן או מים רותחים. השוטרים הודו שעליהם כבר זרקו לא פעם ביצים סרוחות. השוטר החמוש אמר שהמתנחלים משכונת אברהם אבינו מגרשים אותו משכונתם בטענה שנוכחותו מעכירה את האווירה (ומדוע באמת שלא יעשו זאת – יעזבו כולם, השוטרים והחיילים וישאירו את כל ה”אווירה” למטורפים).מיכל בקשה ליווי של המשטרה לצורך היציאה מחברון (דרך קריית ארבע). הליווי התברר כחיוני ביותר מאחר והמתנחלים התוקפים כבר הודיעו לשומר של קריית ארבע שלא יאפשר לנו לחצות (זוהי דרך היציאה החוקית היחידה לאזרחים ישראלים). השומר ניסה להתעמת עם השוטר וטען שעליו לבדוק האם א’ איננו עבריין או מבריח סמים. אולם השוטר היה ישיר מאד והורה לו לאפשר מעבר לכל אזרח ישראלי. לסיכום: פעם ראשונה שאנו חוות אלימות ישירה. מה לומר – מפחיד ביותר. בעיקר הטירוף של המתנחלת שדחקה את ראשה לחלון המכונית בצד של א’. מתסכל ביותר לראות את אזלת ידם של כוחות הביטחון: במקום לאכוף סדר על הפורעים הם מעדיפים לסלקנו. במקום לנסות ולזהות את הפורעים בזמן אמת הם מעדיפים לזהות על פי תמונות.חבל שלא הייתה לנו מצלמה (אולי מזל, כי בוודאי לא היינו מצליחים לצאת עם מצלמה שלמה).
דרום הר חברון
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
יטא היא עיר המחוז של דרום הר חברון.
היא נמצאת באזור סְפר בין האזור הפורה של חברון וסביבתה לבין המדבר של הרי חברון. היא מונה כ-64 אלף תושבים. הכפרים מסביבה מכונים מסאפר יטא (כפרי הבת של יטא). תושביהם מתקיימים מצאן וחקלאות. החקלאות מתאפשרת רק בחלקות קטנות, בעיקר סמוך לערוצי נחלים. רוב האזור סלעי וטרשי.מראשית שנות השמונים הוקמו על האדמה החקלאית בדרום הר חברון, אשר עובדה בידי הפלסטינים, מספר התנחלויות ומאחזים: כרמל, מעון, סוסיה, מצדות יהודה, עתניאל ועוד היד נטויה. מאז הוקמו ההתנחלויות ושטחיהם החקלאיים צומצו, סובלים התושבים בדרום הר חברון מהתנכלויות מצד המתנחלים, ובמקביל נמשכים נסיונות גירוש והריסות בתים במקביל למניעת מים וחשמל. הצבא והמשטרה נמנעים מלהתערב בדרך כלל באירועים אלימים ואינם ממצים חקירה הנדרשת לאכיפת החוק על המתנחלים הפורעים. ההתנכלויות בדרום הר חברון כוללות תקיפה ונסיון לשרוף אוהלי מגורים, שיסוי בכלבים, פגיעה בעדרים ומניעת גישה לשדות מרעה.
המחסומים בדרום הר חברון מרוכזים בכבישים המרכזיים 317 ו -60. ברובם לא ניכרת נוכחות צבאית, אך מערך מבוזר של מגדלי שמירה מאוישים מנטר את הכפרים הפלסטיניים ואת דרכי הגישה להתנחלויות. חסימות מסוגים שונים מוצבות בהתאם לצורכי המתנחלים והצבא. מדובר בעיקר בצומת זיף, מעבר דורא-אלפוואר וצומת הכבשים בכניסה הדרומית לחברון.
עודכן אפריל 2021, מיכל צ'
Muhammad D.Jul-5-2026בשיג של פארס בשוויכה
-
חברון
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
לפי הסכמי וואי פלנטיישן (1997) העיר חברון חולקה לשני אזורים: אזור H1 בשליטת הרשות הפלסטינית, אזור H2 בשליטת מדינת ישראל.
בשטח H2, מתגוררים 60,000 פלסטינים, וכ-800 יהודים (בשכונות אברהם אבינו ותל רומיידה, בגבעת האבות ובשוק הסיטונאי). ל 60,000 הפלסטינים הגרים בו אסור להכנס עם מכוניות לקרבת מגוריהם.
בין שני האזורים הוצבו מחסומים קבועים, מאוישים בחליילים כל שעות היממה. המחסומים מונעים מן הפלסטינים את המעבר בין שני אזורי העיר ביניהם ומנתבים את מעברם של בעלי האישורים, כמו מורים ותלמידים. מלבדם קיימות עוד עשרות חסימות המפרידות בין האזורים H1 ל-H2.בתוך שכונת תל רומיידה הפלסטינית בחברון יש ארבעה מוקדים של היישוב היהודי בחברון
- בית קברות חלקת חבד.
- בית הקברות המוסלמי
- גן האריכאולוגי.
ביתו של ע' קרוב לגן הארכאולוגי קרוב לבית בניין שבנו למתנחלים ועמדה צבאית מאויישת. בחצר כרם זיתים עתיק בן מאות שנים, שלו ושל שכניו. עצי הזית האלה בני אלפי שנים ויקרים מאד ללבם. קרבת המתנחלים יוצרת מצב מאד נפיץ של התנכלויות תכופות כלפי הפלסטינים.
כל שנה ביחוד בתקופת המסיק הצבא צריך לאבטח את המוסקים ולהגן עליהם בגלל התעמרויות המתנחלים.
במדרון, מעין שנחשב קדוש ומהווה מוקד עליה לרגל של רבים מהמתנחלים.
- שכונת המגורים של הפלסטינים.
בתוך השכונה הוקם גם בסיס צבאי .
ליד כל מאחז מתנחלים יש עמדת שמירה צבאית
ושני מחסומים: אחד ליד חלקת חב״ד והשני ליד הגן האריכאולוגי .
התושבים הפלסטינים באזור זה יכולים ללכת רק ברגל, והכניסה לתוך השכונה היא על פי רשימות שיש לחיילים במחסום.
אין כניסה למכוניות פלסטיניות.
בתוך השכונה הוקם פילבוקס וכל המעברים לשכונה ולשאר חלקי חברון חסומים בבטונדות.המחסומים הנצפים במהלך המשמרות:
1.מחסום בית המריבה - מאויש עם פילבוקס
2. מחסומי שכונת קפישה - (הצד הצפוני של ציר ציון) מאויש עם פילבוקס
3.מחסום שני בשכונת קפישה
4. מחסום עיקול 160 (הצד הדרומי של ציר ציון) - מאויש עם פילבוקס
5. גבעת החרסינה
6. מחסום בפתח שכונת אברהם אבינו - עמדת שמירה
7. מחסום בית מרקחת - בדיקה בתוך קרוואן עם מגנומטר
8. מחסום תרפ"ט - בדיקה בתוך קרוואן עם מגנומטר
9. מחסום תל רומיידה - (למעלה) - עמדת שמירה
10. מחסום בית הדסה - (עמדת שמירה)
11. מחסום בית קברות חבד
12. מחסום גן ארכאולוגי
13. מחסום ז'ילבר
14. מחסום בית רחל ולאה
15. מחסום שכונת אברהם אבינו
16. מחסום בית הדסה
17. מחסום השוק הסיטונאי
18. מחסום ציר המתפללים
19. מחסום עאבד
20. מחסום כניסה למערת המכפלה- מגרש החנייה,
21. מחסום מול בית ספר אל פחאייה,
22. מחסום בכניסה למערת המכפלה מכיוון ציר המתפללים
23 עוד שלושה מחסומים מכיוון הקסבה למערת המכפלה.יש חסימות רבות נוספות שלא צוינו כאן.
המציאות מראה שבכל רגע נתון חיילים יכולים לעכב ולעצור כל פלסטיני: גבר, אשה או ילד. 
Muhammad D.May-13-2026חברון - בקשת פיצויים בגין הפקעת אדמה
-
ירושלים
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
ירושלים אינה רק הר הבית והעיר העתיקה, שהם לב ליבו של הסכסוך הישראלי-פלסטיני. בתום מלחמת ששת הימים, עם סיפוח מוניציפלי של רוב השטח שנכבש, שטחה זינק מ-6.8 קמ"ר ל-70 קמ"ר! ונכללו בה 28 כפרים סמוכים, שהיו קשורים בטבורם לאל- קודס במשך שנים רבות. תושבי הכפרים סיפקו סחורה חקלאית לשווקי העיר, נשענו על מוסדות השלטון והמשפט המרוכזים בה, למדו בה והגיעו אליה לטיפולים רפואיים, לקניות, לתפילות, ולחגים הדתיים.
עשרות שנים מאוחר יותר, התברר שישראל נגסה יותר משהיא יכולה לבלוע. הכפרים גדלו והתרחבו, הפכו לשכונות מרובות תושבים והיטו את המאזן הדמוגרפי של העיר.כ-100,000 פלסטינים עוברים מדי יום במחסומי ירושלים
קראו על המצב בעיר מאז הקמתו של ארגון מחסוםווטש ועד היום בדף המידע שלנו ירושלים | העיר האסורה.משמרות התצפית של מחסוםווטש מסיירות בשלוש גזרות מרכזיות של "עוטף ירושלים": מחסומי צפון ירושלים (כולל קלנדיה), מחסומי מרכז ירושלים (כולל מחנה פליטים שועאפט ומחסום הזיתים) ומחסומי דרום ירושלים (כולל בית לחם ומזרח גוש עציון). בעיר המזרחית עצמה אנו מסיירות בכמה אזורי מתיחות ובהם סילואן ושיח' ג'ראח ובמשך חודש הרמדאן גם בעיר העתיקה ובשעריה.
מאז מלחמת 7.10.24, אין כניסת פועלים פלסטינים לירושלים, העלייה להר הבית מוגבלת גם לתושבי העיר עצמה, והעיר העתיקה ריקה ממסחר ואדם.
מעודכן לינואר 2024
-
צומת הכבשים
צפה בכל הדיווחים למקום זה-
אחד המחסומים בדרום הר חברון המונעים תנועת כלי רכב פלסטינים על כביש 60 ומונעים כניסת כלי רכב לחברון מכיוון דרום. במקום יש פילבוקס מאויש ושערים. מעודכן למאי 2021
-