א-ראם, קלנדיה. 17.4.06, אחה”צמשקיפות: ליזי ש., נעה א. י.בית חרושת לייצור שנאה, כעס וכאבא-ראםעם הגיענו למחסום, ג’יפ מג”ב חוסם חלקית את הכביש לא- ראם וכל רכב על נוסעיו, נבדק.מייד נוצר פקק. מסלולי הנסיעה אינם ברורים לכולם ונוצר בלגאן בכביש.במחסום הבא, גם בעלי תעודות כחולות נשלחים לקלנדיה. נראה שתעודות תושב מוחזרים לקלנדיה ואזרחים מורשים לעבור – תושב העיר העתיקה לא יעבור, אחר מבית חנינא, למשל – יעבור. רק תושבי המקום מורשים לנוע.אנשים מתוסכלים וכועסים. נהגי משאיות מתווכחים ומבקשים לדעת מדוע אין הם יכולים לעבור. במקום נסיעה של 5 דקות, מצפה להם נסיעה של שעתיים דרך חיזמה.התקשרנו לבני, לברר מה קורה. הוא מסר לנו שהם מרגילים כך את האוכלוסייה לחומה שתבנה הלילה, או מחר. א-ראם נאטמת.כרגיל – זה קורה מהיום למחר – לא מפרסמים ולא מודיעים לאוכלוסיה על השינוי. אדם שקבע עם בנו בצד הירושלמי של מחסום א-ראם, שם הוא מחכה לו עם רכב, נשלח לנסוע את כל הסיבוב.בדרך לקלנדיה, אנו רואות עוד מחסום. בפתח החומה מול בסיס מג”ב.קלנדיהתור ארוך של רכבים ממתין למעבר למחסום הרכבים, דרך מבדק התעודות הראשוני.איטי, ארוך ומייגע. שוב, אנשים נדרשים לרדת מהרכבים ולצעוד דרך מחסום הולכי הרגל.באחד הרכבים יושבות ארבע נשים. החיילת שואלת לגילן ואח”כ אומרת לשתיים מהן לרדת. המבוגרות יותר יורדות, הן תעבורנה דרך מחסום הולכי הרגל.מחסום הולכי הרגלתור של למעלה ממאה איש. אנחנו ממתינות והקרוסלה לא זזה. התורים בפנים נראים ארוכים ורק שני מסלולי בידוק פועלים. גם לא זז כלום. שני שוטרים מסתובבים שם.התקשרנו למת”ק וביקשנו שיבדקו מדוע יש עיכוב שכזה.התור החל לזרום מהר יותר ומסלול נוסף של בידוק נפתח.תחילה המסלולים היו משותפים, אך אז כשניפתח הנוסף, הופנו אליו הגברים.אנחנו נוסעות באוטובוס לא-ראם. מתוך החנייה ביציאה מהמחסום.טרום א-ראםביקשנו מבני להרגיע את אחד החיילים שם. הוא התנהג בגסות כלפי האנשים.א-ראםמשטרה כחולה. הרמבו הקבוע, דוד לוי ושותפתו הגיעו להפנינג א-ראם.השוטרת כהרגלה מעשנת על יושבי הרכב, תוך כדי בידוק התעודות. אנשים מאוד מבולבלים, מביעים תרעומת ותסכול. המון כעס מופנה אלינו. משתפים אותנו בתחושות הקשות.